ועדת הכספים של הכנסת ממליצה לפני שר האוצר לדחות את ביצוע הקיצוץ לקצבות משפחות ברוכות ילדים מיום רביעי השבוע, 20.8.03, לאחר החגים. כך הכריז יו"ר הועדה ח"כ הירשזון, בתום דיון שהתקיים ביוזמתו של ח"כ ליצמן לפנות אל האוצר בבקשה זו.
קודם לכן התקיים דיון קצר בנושא. יוזם הדיון ח"כ ליצמן טען כי הוא חולק על עצם הצורך לקצץ בקצבאות הילדים. אולם, הוסיף "גם שכבר עושים קיצוץ - צריך לעשות אותו עם קצת לב". הוא הדגיש כי בעוד עשרה ימים מתחילים לפעול בתי הספר ולהורים ישנה הוצאה גדולה של עד כ-1500 ש"ח, במיוחד במשפחות גדולות.
כמו כן, הצביע על העיתוי שהוא קרוב לחגים. לפיכך, ביקש לדחות את הקיצוץ לאחרי החגים. לדבריו, הצטרפו הח"כים רוחמה אברהם, ואלי אפללו מהליכוד, שתמכו בבקשה.
מנגד הודיע ח"כ רוני בריזון משינוי, כי הוא מתנגד לכל דחייה במועד הפעלת הקיצוץ. "זהו חוק קשה. אם יש משמעות לדחייה המתבקשת, הרי שיש בכך משהו אנושי.
לפיכך, אני סבור שאם הדחייה הזאת לא תהיה פתח לדחיות נוספות, אמליץ עליה", סיכם היו"ר הירשזון והודיע כי על דעת רוב חברי הועדה תועבר פניה לדחות את ביצוע הקיצוץ בקצבאות הילדים עד אחרי החגים.
ועדת הכספים של הכנסת, אישרה היום, ברוב קולות את הכללים החדשים, שיחייבו את הבנקים למסור מידע מפורט בכתב ללקוחות, לגבי תריסר פעולות בסיסיות, במסגרת גילוי נאות ומסירת מסמכים. 8 חברי ועדה תמכו באישור כללי הבנקאות, 2 ח"כים (אברהם שוחט ויעקב ליצמן) נמנעו.
תאריך תחילת כללי הבנקאות החדשים, שנועדו לשפר את השירות ללקוח, הוא רטרואקטיבית, מיום א' בתמוז השנה (1.7.03) כדי למנוע תביעות משפטיות מצד לקוחות נגד הבנקים. על פי הכללים החדשים שנקבעו לאחר ישיבות ארוכות של ועדת הכספים, יהיה חייב כל בנק למסור ללקוח פרטים בכתב על כל עמלה בעת פעולה בנקאית בחמישה תחומים. כל הפעולות עוסקות במטבע ישראלי או במטבע לא ישראלי או בצ'קים והמחאות נוסעים. להלן חמשת התחומים: 1. תחום דמי החזקת חשבון עובר ושב (עו"ש).
בתחום זה יהיה חייב הבנק למסור דיווח על הפעולות העוסקות במשיכת מזומנים בטופס של הבנק ע"י בעל החשבון. הפרטים ימסרו בסניף בו מתנהל החשבון או בסניף אחר של הבנק. לחילופין, גם בעת ביצוע פעולה בצ'ק יחויב הבנק למסור פירוט על העמלה בעת הצגת הצ'ק ע"י בעל החשבון או מיופה כוחו.
כמו כן, בעת הצגת הצ'ק ע"י מוטב שאיננו בעל החשבון. 2. בתחום העברות או הפקדות.
בעת העברה או הפקדה לבנק אחר, מחויב הבנק למסור פרטים על גובה העמלה בין שהעברה או הפקדה באורח חד פעמי או בהוראת קבע. 3. בתחום שרותים נוספים. הבנק חייב למסור בכתב את שיעור דמי הגבייה בגין תשלום חשבון, או בעת הטיפול במזומנים, בין בהפקדה, או משיכה או בשעה שהלקוח בא לפרוט כסף. (אין הבנק חייב למסור פרטים אלה בעת השרות, ניתן באמצעות תיבת שרות). 4. גם בעת ביצוע פעולות במטבע חוץ, יהיה חייב הבנק למסור על גובה עמלת החליפין בעת הקנייה או המכירה.
5. בתחום פעולות הנעשות בצ'קים והמחאות נוסעים. הבנק חייב למסור בכתב פרטים בעת קניית המחאת הנוסעים ללקוח או בעת מכירתה ללקוח.
בפני הועדה הופיע סגן המפקח על הבנקים לתת מראש מידע ללקוח כדי לסייע לו להחליט אם לבצע את העסקה או לא. לעומת זאת יו"ר איגוד הבנקים, פרדי וידר, היה פסימי בעת שהתייחס לאפשרות שהבנקים יוכלו לאמץ את כל הכללים החדשים. הוא טען שמוטב היה לדחות את האישור לכללים החדשים עד לראשית השנה הבאה, אולם יחד עם זאת כיוון שועדת הכספים מחליטה - הבנקים יקיימו את ההוראות כפי שנתקבלו בועדה. לדברי יו"ר איגוד הבנקים, הבנקים יתקשו לבצע את הכללים ואת ההוראות כפי שנקבעו ולכן לא יהיה מנוס מטעויות. זאת, כיוון שידרשו לדבריו אלפי פקידים לעסוק בהענקת שרות ללקוחות, הפקידים יתנו את השרות בצורה ידנית, באורח איטי, דבר שיגרום תורים ארוכים ליד הפקידים. בדיון הקצר שהתקיים בועדה הטיחו הח"כים ביקורת חריפה בנק ישראל על שהוא מעכב שוב ושוב את הפעלת הכללים החדשים שנועדו לטובת הלקוח. ח"כ ליצמן טען, כי אין שום סיבה לדחות את הכללים, כפי שדורשים הבנקים, משום שהם היו צריכים להיות מוכנים לכך כבר אשתקד.
ח"כ חיים אורון התריע על כך שהועדה עוסקת, כדבריו, בנושאים שוליים כמו כללים בין בנקים ללקוחות עפ"י דרישתו של בנק ישראל, אך אינה עוסקת בסוגיה הכלכלית המרכזית של גובה כלשונו, ב"זוטי זוטות", או כלשונו כ"שטויות במיץ עגבניות לאחר שעם ישראל יכול לחיות גם בלי זה". הוא הודיע כי לא יצביע בנושא, במחאה על הטיפול בועדה. את הדיון סיכם יו"ר הועדה ח"כ הירשזון שציין כי שוחח עם נגיד בנק ישראל לגבי אישור כללי הבנקאות החדשות והסכים עמו שהנושא יועמד עוד היום להצבעה, למרות שברור כי הועדה מאשרת חלק בלבד של הכללים, שיכנסו מיד לתוקף ואילו חלק נוסף יכנס לתוקף ב-1.1.04. "אני סברתי שלא נכון היה לפצל את הכללים במהלך ההצבעה בועדה אלא להביאם כמקשה אחת תוך ביצוע כללי שלהם בסוף השנה. אלא, שבעצה עם המפקח על הבנקים, הוחלט על הפיצול. כאמור רוב חברי הועדה תמך באישור כללי הבנקאות החדשים ורק 2 ח"כים נמנעו.
ועדת הכספים אישרה את צווי תעריף המכס והבלו על הדלק, בהתאם לבקשתו של שר האוצר בנימין נתניהו. על פי צווים אלה, יועלה שיעור הבלו המוטל על נפט מ-7 אגורות לליטר ל-34 אגורות לליטר נפט. נציגי האוצר הבהירו כי במסגרת המהלכים לצמצום הגרעון בתקציב המדינה הועלה בתאריך 25.4.02 הבלו על סולר מ-11 אגורות לליטר ל-36 אגורות לליטר. העלאת המס נועדה להכניס כ-500
מיליון ש"ח לקופת המדינה. לעומת זאת הבלו המוטל על נפט נותר בשיעור נמוך של 7אגורות לליטר. לאחר העלאת הבלו על סולר נוצר פער של 29 אגורות לליטר בין הבלו על סולר לבין הבלו על נפט. הפער במחיר הבסיסי של נפט, בהשוואה לסולר, עומד היום על כ-34 אגורות לעומת 9 אגורות בלבד טרם ההעלאה. לדברי נציגי האוצר פער המחיר המשמעותי, שנוצר בין נפט וסולר יוצר תמריץ למהילה של סולר ונפט ע"י חלק מחברות לתחנות הדלק. התברר כי רכישות נפט בחודש מאי 2002 היו גבוהות כמעט פי 3 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הם ציינו כי המהילה גורמת גם נזק מצטבר לכלי
רכב שעושים שימוש בדלקים האלה וכן לאובדן הכנסות המדינה. כדי לפתור את בעית המהילה מוצע לועדה להשוות את הבלו על נפט לשיעור הבלו המוטל על סולר. "לאור העובדה שנפט וסולר משמשים שניהם לחימום, אמרו נציגי האוצר, אין עוד הצדקה כלכלית ליצור פערי מיסוי בין השניים. אמנם ההשפעה שיש להעלאת הבלו על הנפט על מדד המחירים לצרכן תהיה אפסית, אולם התרומה של מהלך זה עבור תקציב אי אישור של בקשת שר האוצר. אולם היו"ר הירשזון ביקש לבצע הצבעת רויזיה - ובהצבעה השניה הושג רוב לאישור העלאת הבלו על הנפט. חברי הכנסת מחו והתרעמו על שאוכלוסיית הקשישים, הנזקקת עדיין לשימוש בנפט, תצטרך לשלם מעתה פי 5. אולם, כיוון שלא נמצא מנגנון היכול להפריד בין קשישים ליתר רוכשי הנפט תמך בהצבעה השניה רוב חברי הועדה לאישור הטלת הבלו על הנפט.
(א"ב)
קודם לכן התקיים דיון קצר בנושא. יוזם הדיון ח"כ ליצמן טען כי הוא חולק על עצם הצורך לקצץ בקצבאות הילדים. אולם, הוסיף "גם שכבר עושים קיצוץ - צריך לעשות אותו עם קצת לב". הוא הדגיש כי בעוד עשרה ימים מתחילים לפעול בתי הספר ולהורים ישנה הוצאה גדולה של עד כ-1500 ש"ח, במיוחד במשפחות גדולות.
כמו כן, הצביע על העיתוי שהוא קרוב לחגים. לפיכך, ביקש לדחות את הקיצוץ לאחרי החגים. לדבריו, הצטרפו הח"כים רוחמה אברהם, ואלי אפללו מהליכוד, שתמכו בבקשה.
מנגד הודיע ח"כ רוני בריזון משינוי, כי הוא מתנגד לכל דחייה במועד הפעלת הקיצוץ. "זהו חוק קשה. אם יש משמעות לדחייה המתבקשת, הרי שיש בכך משהו אנושי.
לפיכך, אני סבור שאם הדחייה הזאת לא תהיה פתח לדחיות נוספות, אמליץ עליה", סיכם היו"ר הירשזון והודיע כי על דעת רוב חברי הועדה תועבר פניה לדחות את ביצוע הקיצוץ בקצבאות הילדים עד אחרי החגים.
ועדת הכספים של הכנסת, אישרה היום, ברוב קולות את הכללים החדשים, שיחייבו את הבנקים למסור מידע מפורט בכתב ללקוחות, לגבי תריסר פעולות בסיסיות, במסגרת גילוי נאות ומסירת מסמכים. 8 חברי ועדה תמכו באישור כללי הבנקאות, 2 ח"כים (אברהם שוחט ויעקב ליצמן) נמנעו.
תאריך תחילת כללי הבנקאות החדשים, שנועדו לשפר את השירות ללקוח, הוא רטרואקטיבית, מיום א' בתמוז השנה (1.7.03) כדי למנוע תביעות משפטיות מצד לקוחות נגד הבנקים. על פי הכללים החדשים שנקבעו לאחר ישיבות ארוכות של ועדת הכספים, יהיה חייב כל בנק למסור ללקוח פרטים בכתב על כל עמלה בעת פעולה בנקאית בחמישה תחומים. כל הפעולות עוסקות במטבע ישראלי או במטבע לא ישראלי או בצ'קים והמחאות נוסעים. להלן חמשת התחומים: 1. תחום דמי החזקת חשבון עובר ושב (עו"ש).
בתחום זה יהיה חייב הבנק למסור דיווח על הפעולות העוסקות במשיכת מזומנים בטופס של הבנק ע"י בעל החשבון. הפרטים ימסרו בסניף בו מתנהל החשבון או בסניף אחר של הבנק. לחילופין, גם בעת ביצוע פעולה בצ'ק יחויב הבנק למסור פירוט על העמלה בעת הצגת הצ'ק ע"י בעל החשבון או מיופה כוחו.
כמו כן, בעת הצגת הצ'ק ע"י מוטב שאיננו בעל החשבון. 2. בתחום העברות או הפקדות.
בעת העברה או הפקדה לבנק אחר, מחויב הבנק למסור פרטים על גובה העמלה בין שהעברה או הפקדה באורח חד פעמי או בהוראת קבע. 3. בתחום שרותים נוספים. הבנק חייב למסור בכתב את שיעור דמי הגבייה בגין תשלום חשבון, או בעת הטיפול במזומנים, בין בהפקדה, או משיכה או בשעה שהלקוח בא לפרוט כסף. (אין הבנק חייב למסור פרטים אלה בעת השרות, ניתן באמצעות תיבת שרות). 4. גם בעת ביצוע פעולות במטבע חוץ, יהיה חייב הבנק למסור על גובה עמלת החליפין בעת הקנייה או המכירה.
5. בתחום פעולות הנעשות בצ'קים והמחאות נוסעים. הבנק חייב למסור בכתב פרטים בעת קניית המחאת הנוסעים ללקוח או בעת מכירתה ללקוח.
בפני הועדה הופיע סגן המפקח על הבנקים לתת מראש מידע ללקוח כדי לסייע לו להחליט אם לבצע את העסקה או לא. לעומת זאת יו"ר איגוד הבנקים, פרדי וידר, היה פסימי בעת שהתייחס לאפשרות שהבנקים יוכלו לאמץ את כל הכללים החדשים. הוא טען שמוטב היה לדחות את האישור לכללים החדשים עד לראשית השנה הבאה, אולם יחד עם זאת כיוון שועדת הכספים מחליטה - הבנקים יקיימו את ההוראות כפי שנתקבלו בועדה. לדברי יו"ר איגוד הבנקים, הבנקים יתקשו לבצע את הכללים ואת ההוראות כפי שנקבעו ולכן לא יהיה מנוס מטעויות. זאת, כיוון שידרשו לדבריו אלפי פקידים לעסוק בהענקת שרות ללקוחות, הפקידים יתנו את השרות בצורה ידנית, באורח איטי, דבר שיגרום תורים ארוכים ליד הפקידים. בדיון הקצר שהתקיים בועדה הטיחו הח"כים ביקורת חריפה בנק ישראל על שהוא מעכב שוב ושוב את הפעלת הכללים החדשים שנועדו לטובת הלקוח. ח"כ ליצמן טען, כי אין שום סיבה לדחות את הכללים, כפי שדורשים הבנקים, משום שהם היו צריכים להיות מוכנים לכך כבר אשתקד.
ח"כ חיים אורון התריע על כך שהועדה עוסקת, כדבריו, בנושאים שוליים כמו כללים בין בנקים ללקוחות עפ"י דרישתו של בנק ישראל, אך אינה עוסקת בסוגיה הכלכלית המרכזית של גובה כלשונו, ב"זוטי זוטות", או כלשונו כ"שטויות במיץ עגבניות לאחר שעם ישראל יכול לחיות גם בלי זה". הוא הודיע כי לא יצביע בנושא, במחאה על הטיפול בועדה. את הדיון סיכם יו"ר הועדה ח"כ הירשזון שציין כי שוחח עם נגיד בנק ישראל לגבי אישור כללי הבנקאות החדשות והסכים עמו שהנושא יועמד עוד היום להצבעה, למרות שברור כי הועדה מאשרת חלק בלבד של הכללים, שיכנסו מיד לתוקף ואילו חלק נוסף יכנס לתוקף ב-1.1.04. "אני סברתי שלא נכון היה לפצל את הכללים במהלך ההצבעה בועדה אלא להביאם כמקשה אחת תוך ביצוע כללי שלהם בסוף השנה. אלא, שבעצה עם המפקח על הבנקים, הוחלט על הפיצול. כאמור רוב חברי הועדה תמך באישור כללי הבנקאות החדשים ורק 2 ח"כים נמנעו.
ועדת הכספים אישרה את צווי תעריף המכס והבלו על הדלק, בהתאם לבקשתו של שר האוצר בנימין נתניהו. על פי צווים אלה, יועלה שיעור הבלו המוטל על נפט מ-7 אגורות לליטר ל-34 אגורות לליטר נפט. נציגי האוצר הבהירו כי במסגרת המהלכים לצמצום הגרעון בתקציב המדינה הועלה בתאריך 25.4.02 הבלו על סולר מ-11 אגורות לליטר ל-36 אגורות לליטר. העלאת המס נועדה להכניס כ-500
מיליון ש"ח לקופת המדינה. לעומת זאת הבלו המוטל על נפט נותר בשיעור נמוך של 7אגורות לליטר. לאחר העלאת הבלו על סולר נוצר פער של 29 אגורות לליטר בין הבלו על סולר לבין הבלו על נפט. הפער במחיר הבסיסי של נפט, בהשוואה לסולר, עומד היום על כ-34 אגורות לעומת 9 אגורות בלבד טרם ההעלאה. לדברי נציגי האוצר פער המחיר המשמעותי, שנוצר בין נפט וסולר יוצר תמריץ למהילה של סולר ונפט ע"י חלק מחברות לתחנות הדלק. התברר כי רכישות נפט בחודש מאי 2002 היו גבוהות כמעט פי 3 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הם ציינו כי המהילה גורמת גם נזק מצטבר לכלי
רכב שעושים שימוש בדלקים האלה וכן לאובדן הכנסות המדינה. כדי לפתור את בעית המהילה מוצע לועדה להשוות את הבלו על נפט לשיעור הבלו המוטל על סולר. "לאור העובדה שנפט וסולר משמשים שניהם לחימום, אמרו נציגי האוצר, אין עוד הצדקה כלכלית ליצור פערי מיסוי בין השניים. אמנם ההשפעה שיש להעלאת הבלו על הנפט על מדד המחירים לצרכן תהיה אפסית, אולם התרומה של מהלך זה עבור תקציב אי אישור של בקשת שר האוצר. אולם היו"ר הירשזון ביקש לבצע הצבעת רויזיה - ובהצבעה השניה הושג רוב לאישור העלאת הבלו על הנפט. חברי הכנסת מחו והתרעמו על שאוכלוסיית הקשישים, הנזקקת עדיין לשימוש בנפט, תצטרך לשלם מעתה פי 5. אולם, כיוון שלא נמצא מנגנון היכול להפריד בין קשישים ליתר רוכשי הנפט תמך בהצבעה השניה רוב חברי הועדה לאישור הטלת הבלו על הנפט.
(א"ב)