איש התקשורת וההתיישבות שמעון ריקלין משוכנע ששינוי הוראות הפתיחה באש הוא מהלך הכרחי לנוכח הפיגוע הקשה סמוך לאריאל בו ניתן היה לראות את המאבטח יורה באוויר ולא במחבל. "אני מקווה מאוד שאם בן גביר יגיע, הוא יעשה את השינוי".
בדבריו מבהיר ריקלין כי אינו מאשים במציאות הביטחונית את הממשלה היוצאת, שכן "זה כבר הרבה שנים והיה בממשלות שלפני זה. היה פיחות בהוראות הפתיחה באש. הגישה הפרוגרסיבית שאומרת שאין הבדל בינינו לבין האויב כי כולנו בני אדם וכו' הצליחה להיכנס לצה"ל תוך סיכון חיילי צה"ל ויותר מדי שמירה על חיי מחבלים. זו טעות קשה מאוד. חיי חיילינו קודמים בהרבה לחיי מחבלים וכך צריך להתנהג".
בהתייחס למה שנראה כחשש גדול מאוד בחוגי הימין מחזרה למדיניות שבה ממשלת ימין חוששת להוביל למהלכי ימין, אומר ריקלין כי המציאות היא שהמערכות מושפעות מאוד ממערכי לחצים וכעת ניתן לזהות את הלחצים המאסיביים משמאל על נתניהו והימין. זאת בשיח על חורבן המדינה, קץ הדמוקרטיה והרצון לרדת מהארץ. "נתניהו הוא פוליטיקאי על, הוא מקשיב ללחצים והוא ואנשים אחרים מנסים להרגיע אותם. מצד ימין אני כמעט ולא רואה לחץ וזו טעות קשה. זה שזכינו בבחירות לא אומר כלום. עכשיו מתחילה המערכה הקשה של מי ילחץ יותר ומי יוביל את הממשלה לעשייה. השמאל יכול להפסיד במערכה אבל לנצח במלחמה באמצעות המוסדות שהוא שולט בהם, תקשורת פרקליטות בתי משפט וכו', ולחצים ואיומים שיפחידו את הימין מהצל של עצמו".
"אנחנו צריכים ללחוץ את נתניהו ואת הממשלה ולדרוש מהם לעשות את מה שהתחייבו לו", אומר ריקלין ומציין את הקולות שהחלו להישמע בימין על כך שפסקת ההתגברות אינה נצרכת ואינה חשובה וכיוצא באלה.
"אני מוטרד מכך שלא באים עם סכין בין השיניים לשלוט ולשנות ולממש את צו הבוחר. הלוואי ואתבדה", אומר ריקלין שאינו ממהר לנחש כיצד תיראה הממשלה הבאה, אך מציין כי הוא מוטרד מההתייחסות לסמוטריץ' והשוואתו לבנט, מהרצון לדלג על קווי היסוד, מכך שאין הסכמים קואליציוניים, מהרצון לדחות את פסקת ההתגברות ואף מהבחירה של נתניהו בד"ר מיכה גודמן לראיין אותו באירוע ההשקה של ספרו. "הוא נחשב בנטיסט", מזכיר ריקלין.
"אני מאוד מקווה שנתניהו לא בא לקדנציה של מורשת, שהליכוד בא לשנות. מותר להגיד דברים לפני ולכל היותר אטעה. הלוואי שאטעה", הוא אומר ומציע לתת את הדעת לשיחות שמתקיימות גם מול גנץ וגם מול מנסור עבאס, גם אם לא לכניסה לממשלה. לטעמו אין שום מקום לחבירה לממשלת אחדות עם מפלגתו של בני גנץ לנוכח ההליכה שמאלה של המדינה. לטעמו רק אחרי כשנתיים של החזרת המדינה לימין ניתן יהיה לשקול אפשרות כזו.