קם הדבר ונהיה. הכנסת ה-25 הושבעה וחבריה הנרגשים תפסו בזה אחר זו את כסאותיהם במליאת הכנסת, והחלו באכלוס לשכותיהם במשכן. גם ביקור בחדרי הסיעה החדשים לא נשכח וישיבות הסיעה היו חגיגיות, הגם שהתנהלו בצל האבל הקשה, בהירצחם של שלושה קדושים וטהורים.
שישים וארבעה חברי כנסת ממפלגות הימין הושבעו אמש, אבל זה לא מנע מהם לשמוע את הטפותיו של הבריון השכונתי, המכהן כיו"ר הכנסת. אם בתחילה היו מי שהשתעשעו ברעיון להשביע ממשלה כבר ביום הראשון לכינונה של הכנסת, הרי שהם התבדו. אבל מסתבר שלא רק ממשלה אי אפשר להשביע, אלא אפילו יושב ראש כנסת אי אפשר להחליף.
קצת יותר משנה, שרדה הממשלה המתפזרת, עד להכרזה על פירוקה. במהלך התקופה הזו ועוד קודם לכן בממשלות המעבר הקודמות, מפלגות הקואליציה העתידית שיתפו פעולה באופן יוצא מן הכלל. הפילו הצעות, הביכו את הממשלה עם יוזמות וחקיקה, ועוד לא מעט פעולות, כשבכולן היה מכנה אחד משותף: שיתוף הפעולה בין חברי האופוזיציה דאז.
אבל היום, רגע לפני הרכבת הממשלה, אחד אוכל את השני. חברי כנסת בליכוד מתדרכים נגד יו"ר מפלגתם, חברי יהדות התורה חזרו לריב והכי חשוב: ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, חזר לממש את האג'נדה האמיתית שלו: המלחמה בציונות הדתית.
למלחמות הללו יש מחיר, הבולט שבהם הוא נאומו חסר המעצורים של יושב ראש הכנסת מיקי לוי. האיש שרמס את כבודה של הכנסת והוריד אותה לשאול תחתית, הטיף לקואליציה המתגבשת על התנהלותה בכנסת הקודמת. "הכנסת הקודמת היוותה נקודת שפל בתולדות המדינה" הטיח לוי ביום החגיגי וחרג מכל נורמה בכנסת, "בשיח הפוגעני והמשתלח, בערעור על הלגיטימציה של ממשלה שקיבלה את אמון הכנסת ובשבירת כל כללי המשחק הנהוגים שידע הבית הזה. השבעתה של כנסת חדשה מהווה שעת רצון לתיקון, להתחדשות ולהתנהלות אחרת". שעת התיקון הייתה יכולה להיות בהדחתו של לוי, אבל בליכוד מושכים את הזמן.
אם במוצאי הבחירות היו מי שדיברו על ממשלת בזק, לא מן הנמנע שבסופו של דבר נתניהו יבקש גם את ההארכה המגיעה לו על פי חוק. אבל אל דאגה, בסוף בסוף, 10 דקות לפני מועד פקיעת המנדט תמצא הפשרה שתאפשר את הקמת הממשלה. למען האמת אין כל סיבה שהרכבת הממשלה תמשך למעלה מ-10 דקות, אבל אם אפשר לחכות עד לרגע האחרון, לאן יש למהר?!
אתמול, בשעות ערב, אחרי ההשבעה של הכנסת ובתום פגישה בין יו"ר הליכוד בנימין נתניהו - מועמד גוש הימין לראשות הממשלה, ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' שוב התבררה התמונה הידועה מראש: נתניהו יעשה הכל כדי להתיש את הציונות הדתית.
אבל אם ניסיונות התשה הן דבר שבשגרה, הרי שעד מהרה הגיעו גם התדרוכים. כמעט שעה ארכה הפגישה, שבמהלכה התברר לסמוטריץ' שנתניהו שנבחר על אג'נדת החזרת המשילות, פריחת ההתיישבות וביטול שלטון הבג"צ, קיבל שוב רגליים קרות וכעת חולם על ריסון מדיני עד אחרי תקופת הנשיא ביידן, בתקווה שבבחירות 2024, יגיע מועמד רפובליקני אוהד ישראל.
הרבה דברים אפשר לומר על סמוטריץ' אבל טיפש הוא לא והוא מבין שאם נתניהו לא השתנה, אין סיבה להקים ממשלה. יו"ר הציונות הדתית הוביל לא מעט מאבקים על ראשו של נתניהו ובכולם הוא הצליח. הבולטים שבהם הם צירוף רע"מ לקואליציה והפלת חוק האזרחות. מה לא אמרו על סמוטריץ' באותה תקופה, אבל בסוף מחנה הימין כולו התיישר והוא קיבל את מבוקשו. רע"מ נותרה בחוץ מוקעת על ידי הימין הישראלי, וחוק האזרחות עבר בגרסה שסמוטריץ' רצה.
בליכוד הבינו שהם צריכים לקצץ בכנפיו של יו"ר הציונות הדתית וניסו להפיל את האשמה עליו. גורמים בליכוד ניסו להצדיק את עצמם וטענו ש-"בפגישה עם סמוטריץ׳ נתניהו הציע להקים ממשלה באופן מיידי כדי לנצל את חלון ההזדמנויות לאישור ההתיישבות הצעירה: נוכח המצב המדיני והביטחוני אין שום סיבה לבזבז אף רגע על ג׳ובים במקום לנצל את ההזדמנות". מרגש, אבל על איזה חלון מדובר?!
בקרב אנשי הליכוד יש מי שמזהירים מסמוטריץ' וטוענים שהוא הגרסה העדכנית של בנט 2022, אבל אין לכך קונים. האיש שנלחם כדי להפיל את הממשלה הקודמת, ויתר על שררה ותפקידים נחשקים רק כדי להימנע מהקמת ממשלה עם רע"מ, לא ילך להקים ממשלה עם... לפיד ורע"מ.
סמוטריץ' למוד אכזבות מנתניהו. הוא זוכר לא מעט הבטחות של נתניהו שלא קוימו והוא מבין שהלך הרוח בלשכת נתניהו, מוביל בדיוק לאותה תוצאה. כשנתניהו והליכוד מדברים על חלון הזדמנויות, סמוטריץ' רואה הזדמנות אחרת, הזדמנות של פעם בחיים והוא מבין שאם ממשלת ימין לא תוקם עכשיו, היא יותר לא תוקם.
במשך השנים נתניהו ואנשיו סיפרו לא אחת על רצונם לממש את מדיניות הימין, אבל בדיוק אז הגיעה ציפי לבני ולא הייתה ברירה מלבד זניחת הרעיון. בממשלה שלאחריה שוב הייתה הזדמנות, אבל אז אהוד ברק הגיע ומנע מהלכים לטובת הימין. בהמשך זה קרה עם כחלון, שהוצג על ידי נתניהו כשמאלן התורן, וכמובן בני גנץ. בין לבין היה גם את אובמה ועכשיו ביידן ומזל שהיו אילוצים קואליציוניים בתקופת טראמפ. ככה לפחות יש תירוץ סביר.
בבחירות הללו נתניהו קיבל ממשלת ימין מלא-מלא. 64 חברי כנסת שיעשו הכל כדי לממש את מדיניות הימין בבתי המשפט, מדיניות הימין בהתיישבות ומדיניות הימין בלא מעט נושאים שעל סדר היום. הפעם לנתניהו אין כל תירוץ ואין לו מנדט לפגוע בהבטחות לבוחר.
לנתניהו שנפגע מהאמירה של סמוטריץ' נגדו שכינה אותו "שקרן בן שקרן", יש הזדמנות להוכיח שהוא לא כזה, והוא אחד שעומד במילתו. אבל אם נתניהו חושב להפר גם הפעם את המנדט שניתן לו, באמצעות מסמוס ערכי הימין, אז אולי באמת אין סיבה למהר להקים ממשלת ימין. אולי לפיד לא כזה נורא, הרי ביידן התקבל על ידו בחיוך ונוספו לא מעט תמונות לאלבומי הזיכרון. אבל אם הממשלה הקודמת באמת הייתה אסון, אז שיתכבד נתניהו ויפנים את תוצאות הבחירות.
כן, נתניהו צריך להפנים שהימין הפסיק להתנצל וביידן לא ממש מעניין את הגוש. נתניהו צריך להפנים שגם קריסת הרשות הפלסטינית לא תיחשב לאסון והוא גם צריך להפנים שהשמירה על בג"צ היא לא אופציה.
המינוי של סמוטריץ' לשר ביטחון או אוצר, באופן שיוכל לשלוט על ההתיישבות מבחינה ביטחונית או כלכלית, הוא לא רק עניין של כבוד לשותפים לדרך, אלא סימן להוכחת רצינות של נתניהו. אם נתניהו ימשיך להתנער מסמוטריץ', המשמעות היא אחת: נתניהו מתנער מהימין שעשה את הבלתי ייאמן והשיג 64 מנדטים, רק כדי לגלות ששוב פעם עבדו עליו.
ועוד מילה לסיום: בשלהי ימיה של הממשלה הקודמת, מי שעשה ימים ולילות בניסיון להושיב את אורבך על הגדר, היה בצלאל סמוטריץ'. מי שהצליח להביא את סילמן לפרק את הממשלה, היה סמוטריץ'. הפרישה של סילמן הגיעה אחרי לילה ללא שינה מצד סמוטריץ' שהיה לשושבין הראשי ואם על פירוק ממשלה שכזו, נתניהו לא יודע לתגמל את אדריכל התכנית, אז אין מילים לתאר את כפיות הטובה.
--
יוחאי דנינו הוא עורך ראשי בעיתון "יום ליום". המאמר פורסם בעיתון "שחרית"