חגית ריין, אימו של רב סרן בניה ז"ל שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מתארחת אצל דודו סעדה ומספרת בין היתר על תפקידה להגביר מוטיבציה אצל צעירים לפני גיוס: "מבחינתי ההנצחה הכי חזקה היא שהערכים שלו עוברים הלאה".
חגית מספרת על כמאה 'בניה' שקרויים על שם בנה, וגם על נכדה, אורי בניה שנולד באותו לילה שבנה נהרג. וגם על ליווי משפחות שכולות - "אין כמעט משפחת שכול שלא באתי לנחם". שיחה מרגשת על גילוי כוחות נפש אחרי אובדן.
חגית מספרת על בנה "במילה אחת: בניה היה ילד של 'הנני'. למשפחה, לחברים, לעם ישראל. לכל מקום הוא קפץ והתנדב, זו היתה דרכו. חייו היו מלאות משמעות ונתינה. כשהוא התגייס אני בכיתי, ובניה שאל אותי מדוע? הוא לא היה בני הראשון שהתגייס. השבתי לו: 'אני עושה את זה בגיל ורעדה. אצלך כל דבר זה נתינה עד הסוף'. הוא אמר לי: 'אמא, חינכתם אותנו לתת הכל, ולפעמים הכל זה הכל, ואת זה תזכרי', את המשפט הזה נשאתי בליבי עד הדקה שבאו ודפקו בדלת והודיעו לנו שבניה נהרג".
"ב-15 שנים האחרונות אני נוסעת בכל רחבי הארץ ומעבירה שיחות לחיילי ומפקדי צה"ל וגם בשמינית לפני גיוס, בעיקר בבתי ספר חילוניים, מנסה להכניס ערכים ומוטיבציה לקראת שירות צבאי משמעותי. נתינה, אהבת חינם, תרומה לחברה, מסירות והקרבה. זו המורשת של בניה. התגובות זה השכר שלי. השיחות האלה לוקחות כוח, ותגובות החיילים והנוער שאני יודעת שממשיכים אותו הלאה - זה נותן לי כוחות".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.