האלימות הפיזית והמילולית בקרב תלמידי תיכון ערביים ישראלים באזור צפון הארץ הולכת ומתגברת בשיעור חד בשנים האחרונות, כך עולה ממחקר שערכה חוקרת במסגרת אוניברסיטת דרבי בישראל - מורה בתיכון ערבי בעיירה בצפון בקרב בני הנוער הערביים.
לכתב עתי"ם נמסר, כי החוקרת מלמדת בתיכון המונה 450 תלמידים, כ-30 תלמידים בכל כיתה, מחקרה מלמד כי מנהלי תיכונים ואנשי משרד החינוך באזור הצפון משתדלים להדחיק את הבעיות ולמנוע את פרסומן. החוקרת הונחתה בעבודתה על ידי דר' יצחק פומפ מרצה לחינוך באוניברסיטת דרבי ובמכללה למנהל.
המחקר כלל שיחות עם מנהלי תיכוניים ערביים ומחנכים, שיחות עם יועצים בבתיה"ס, מעקב אחרי תלמידים ותצפיות, שיחות עם תלמידים שהוגדרו ע"י מערכת החינוך כ"אלימים". המחקר כלל בנוסף שיחות עם פסיכולוג המטפל בילדים האלימים והתייחס גם לאלימות המילולית והפיזית מצד מורים כלפי תלמידים. תופעה, שלדעת אנשי דרבי, פחות מוכרת במגזר היהודי.
נמסר כי מסקנות המחקר מלמדות כי בתחום האלימות המילולית מצד תלמידים כלפי תלמידים ומורים, נמצא גידול בהיקף רחב ומתפשט בתופעה. גם בתחום האלימות הפיזית נמצא שהיקף התופעה רחב, כאשר היקף האלימות הפיזית של מורים כלפי תלמידים מוגבלת אך קיימת, בברור.
אלימות התלמידים כלפי רכוש בתי הספר מתבטאת בשבירת חלונות ריהוט וברזים, חבלה במכוניות המורים תופעה שהולכת ומתגברת בהתמדה.
לפי ממצאי החוקרת מאוניברסיטת דרבי קיימת "אלימות נפשית" מצד מורים כלפי תלמידים המתבטאת בהשפלות ונקיטת עמדות כלפי התלמיד על רקע משפחתי, מעמד ההורים, או לפי הישגי התלמיד. מצד תלמידים כלפי תלמידים קיימת אלימות נפשית בהיקף רחב.
דר' יצחק פומפ, איש חינוך ותיק ומנוסה שהנחה בדרבי את המחקר, מציין כי חלק מהסיבות לאלימות בתיכונים הערביים בצפון הארץ הן: העדר התעניינות ומעורבות של ההורים במה שקורה לילדיהם בביה"ס, תנאים פיזיים לקויים בביה"ס ואווירה חינוכית לא נאותה. בנוסף, העדר תקנון בית ספרי ונהלים לטפול בבעיות האלימות אצל המורים, כמו גם מערכות יחסים בין אישיים לא תקינות אצל המורים בתיכונים גורמות לאלימות ולתוקפנות. מהמחקר עולה כי תלמידים רבים המתקשים בלימודים ואו כאלה הבאים מבתים במעמד הבינוני - נמוך נפגעים במיוחד מיחס של חוסר כבוד וזלזול מצד חבריהם או מצד מורים. פסיכולוג האזור והתיכון מצוטט במחקר כאומר: "האלימות המילולית בין מורים לתלמידים נמצאת בהיקף מדאיג".
צויין עוד, כי לפי נתוני המחקר והראיונות שנערכו במסגרתו, חשוב לציין שתופעת האלימות המילולית בעיקר וגם הפיזית במידה פחותה, נמצאת בהיקף רחב מפריעה לתלמידים אך אינה מדאיגה את המורים. תלמיד מצוטט במחקר:
"אינני מרוצה מביה"ס ואינני אוהב שום מורה חוץ מהיועץ". החוקרת נוכחה לדעת שאין שיתוף פעולה בנושאי האלימות בין המורים לבין עצמם והמורים לעיתים, אלימים מילולית אחד כלפי חברו. חוסר הכבוד בין המורים המתבטא בהלשנות, נזיפות, אלימות והכפשות נותן אור ירוק לתלמידים להתנהג באותה מידה. האווירה החינוכית הבעייתית בביה"ס המושפעת מליקויי טיפול והתייחסות ויחס של זלזול גורמים לזעם ותסכול כלפי המורים. תלמיד מצוטט במחקר: "אנחנו צועקים ומקללים את המורים שמציקים לנו ומאיימים עליהם שנתלונן במשטרה במקרה של קבלת מכות".
לכתב עתי"ם נמסר, כי ממצאי המחקר מראים שתופעת האלימות הפיזית קיימת בהיקף נרחב מהתצפיות והראיונות. ניתן לראות שאין התאמה בין הצהרות המורים על שימוש באלימות פיזית למציאות. מצד אחד המורים מודעים לחוק שאוסר עליהם להשתמש בכוח ומצד שני התלמידים מתלוננים "שכל המורים מכים ומרביצים מסיבה ובלי סיבה". תלמיד מצוטט במחקר: "רוב המורים משתמשים בכוח, הם בועטים מסיבה ובלי סיבה ונותנים מכות לפי מצב הרוח שלהם". פסיכולוג ביה"ס ציין בראיון: "האלימות נמצאת בהיקף רחב, בתדירות גבוהה ויש חוסר שליטה על הבעיה מצד ביה"ס". לפי החוקרת המדאיג בעניין הוא שאדישות ההנהלה והמורים, שאינם רוצים להכיר בתופעת האלימות, גוברת בהתמדה. כאמור המנהלים, ברוב המקרים, במקום להתמודד עם התופעות מדחיקים אותם ומקטינים את המשמעות החינוכית והתקשורתית שלהם. (ש)
לכתב עתי"ם נמסר, כי החוקרת מלמדת בתיכון המונה 450 תלמידים, כ-30 תלמידים בכל כיתה, מחקרה מלמד כי מנהלי תיכונים ואנשי משרד החינוך באזור הצפון משתדלים להדחיק את הבעיות ולמנוע את פרסומן. החוקרת הונחתה בעבודתה על ידי דר' יצחק פומפ מרצה לחינוך באוניברסיטת דרבי ובמכללה למנהל.
המחקר כלל שיחות עם מנהלי תיכוניים ערביים ומחנכים, שיחות עם יועצים בבתיה"ס, מעקב אחרי תלמידים ותצפיות, שיחות עם תלמידים שהוגדרו ע"י מערכת החינוך כ"אלימים". המחקר כלל בנוסף שיחות עם פסיכולוג המטפל בילדים האלימים והתייחס גם לאלימות המילולית והפיזית מצד מורים כלפי תלמידים. תופעה, שלדעת אנשי דרבי, פחות מוכרת במגזר היהודי.
נמסר כי מסקנות המחקר מלמדות כי בתחום האלימות המילולית מצד תלמידים כלפי תלמידים ומורים, נמצא גידול בהיקף רחב ומתפשט בתופעה. גם בתחום האלימות הפיזית נמצא שהיקף התופעה רחב, כאשר היקף האלימות הפיזית של מורים כלפי תלמידים מוגבלת אך קיימת, בברור.
אלימות התלמידים כלפי רכוש בתי הספר מתבטאת בשבירת חלונות ריהוט וברזים, חבלה במכוניות המורים תופעה שהולכת ומתגברת בהתמדה.
לפי ממצאי החוקרת מאוניברסיטת דרבי קיימת "אלימות נפשית" מצד מורים כלפי תלמידים המתבטאת בהשפלות ונקיטת עמדות כלפי התלמיד על רקע משפחתי, מעמד ההורים, או לפי הישגי התלמיד. מצד תלמידים כלפי תלמידים קיימת אלימות נפשית בהיקף רחב.
דר' יצחק פומפ, איש חינוך ותיק ומנוסה שהנחה בדרבי את המחקר, מציין כי חלק מהסיבות לאלימות בתיכונים הערביים בצפון הארץ הן: העדר התעניינות ומעורבות של ההורים במה שקורה לילדיהם בביה"ס, תנאים פיזיים לקויים בביה"ס ואווירה חינוכית לא נאותה. בנוסף, העדר תקנון בית ספרי ונהלים לטפול בבעיות האלימות אצל המורים, כמו גם מערכות יחסים בין אישיים לא תקינות אצל המורים בתיכונים גורמות לאלימות ולתוקפנות. מהמחקר עולה כי תלמידים רבים המתקשים בלימודים ואו כאלה הבאים מבתים במעמד הבינוני - נמוך נפגעים במיוחד מיחס של חוסר כבוד וזלזול מצד חבריהם או מצד מורים. פסיכולוג האזור והתיכון מצוטט במחקר כאומר: "האלימות המילולית בין מורים לתלמידים נמצאת בהיקף מדאיג".
צויין עוד, כי לפי נתוני המחקר והראיונות שנערכו במסגרתו, חשוב לציין שתופעת האלימות המילולית בעיקר וגם הפיזית במידה פחותה, נמצאת בהיקף רחב מפריעה לתלמידים אך אינה מדאיגה את המורים. תלמיד מצוטט במחקר:
"אינני מרוצה מביה"ס ואינני אוהב שום מורה חוץ מהיועץ". החוקרת נוכחה לדעת שאין שיתוף פעולה בנושאי האלימות בין המורים לבין עצמם והמורים לעיתים, אלימים מילולית אחד כלפי חברו. חוסר הכבוד בין המורים המתבטא בהלשנות, נזיפות, אלימות והכפשות נותן אור ירוק לתלמידים להתנהג באותה מידה. האווירה החינוכית הבעייתית בביה"ס המושפעת מליקויי טיפול והתייחסות ויחס של זלזול גורמים לזעם ותסכול כלפי המורים. תלמיד מצוטט במחקר: "אנחנו צועקים ומקללים את המורים שמציקים לנו ומאיימים עליהם שנתלונן במשטרה במקרה של קבלת מכות".
לכתב עתי"ם נמסר, כי ממצאי המחקר מראים שתופעת האלימות הפיזית קיימת בהיקף נרחב מהתצפיות והראיונות. ניתן לראות שאין התאמה בין הצהרות המורים על שימוש באלימות פיזית למציאות. מצד אחד המורים מודעים לחוק שאוסר עליהם להשתמש בכוח ומצד שני התלמידים מתלוננים "שכל המורים מכים ומרביצים מסיבה ובלי סיבה". תלמיד מצוטט במחקר: "רוב המורים משתמשים בכוח, הם בועטים מסיבה ובלי סיבה ונותנים מכות לפי מצב הרוח שלהם". פסיכולוג ביה"ס ציין בראיון: "האלימות נמצאת בהיקף רחב, בתדירות גבוהה ויש חוסר שליטה על הבעיה מצד ביה"ס". לפי החוקרת המדאיג בעניין הוא שאדישות ההנהלה והמורים, שאינם רוצים להכיר בתופעת האלימות, גוברת בהתמדה. כאמור המנהלים, ברוב המקרים, במקום להתמודד עם התופעות מדחיקים אותם ומקטינים את המשמעות החינוכית והתקשורתית שלהם. (ש)