"ר' מוטי". כך קראו לו בישיבה.
בשנה הראשונה לנישואיי בתור "אברך" הקפדתי להיות בערב בבית, מלבד ערב אחד שהייתי נשאר ללמוד עד מאוחר. אשתי אומרת שהייתי חוזר עם כזה חיוך הביתה, שזה היה שווה את זה.
ולא בכדי.
ביום שני בערב "ר' מוטי", הרב מרדכי שטרנברג, היה מגיע במיוחד מישיבת "מרכז הרב" בירושלים להעביר לנו שיעורים בישיבת בית אל.
דאגנו שתרמוס קפה מהביל, וכוס זכוכית חומה לצדו, יעמדו מוכנים לבואו בשעה 21:00, אז התחיל שיעור מעמיק בספר "אורות התורה" של הרב קוק זצ"ל.
"תורה לשמה" – לשם התורה בעצמה שנמצאת בתוך כל אחד ואחד מאיתנו.
"התורה לא כתובה על קיר" – הוא אומר – "היא כתובה בתוכנו". כשם שפרצופיהם שונים, כך חידושיהם שונים: כל אדם שלומד תורה מגלה משהו חדש שאף אחד אחר לא יכול היה לגלות או לחדש. כשתורה מתגלה דרך האישיות שלי היא מקבלת נופך אחר וחדש לגמרי מהתורה שעוברת דרך מוחו של מישהו אחר. כך כל אדם שלומד תורה, זוכה להגדיל את התורה בעצמה!
מדי כמה דקות הוא נוגע - כאילו בהיסח הדעת - בכוס הקפה הרותחת, בודק אם החום ירד במקצת, כדי לוודא שאפשר לשתות "כדי רביעית" ברצף ולא להיכנס לספקות בברכה אחרונה…הכל בענווה עצומה מבלי שישימו לב.
קולו מהדהד באוזניי עד עצם היום הזה: "כשאתם לומדים, אל תנסו לחדש חידושים. תלמדו את התורה בשביל להבין אותה כמו שהיא, והחידוש כבר יבוא מעצמו. אל תגידו "מה אני אומר בתורה", אלא: "מה התורה אומרת לי"."
ב"מרכז" הייתה קבוצה ענקית שלמדה אצלו: "החבּורֶה של ר' מוטי" קראו להם.
אבל אנחנו זכינו לקרבה מיוחדת. בכיתת הלימוד שלנו בבית אל, היינו קבוצה מצומצמת של כעשרה תלמידים. ישבנו קרוב, שמענו כל מילה, שאלנו שאלות והרגשנו יחס אישי וחם. "גדול שימושה יותר מלימודה".
והוא ממשיך: כשם שצריך לומר "מה גדלו מעשיך ה'", ולראות את גדלותה ורוחבה של התורה, כך צריך לומר "מה קטנו מעשיך ה'" – לראות את היופי, הדיוק והעומק שבכל פרט ופרט של דקדוק הלכה או הוה אמינא של סוגיה.
והרב - נאה דורש ונאה מקיים, ומגבהי הרעיונות של "אורות התורה" הוא צולל אל פרטי הפרטים של סוגיית הגמרא הנלמדת.
בשיעור עיון מופשט ומעמיק של כמעט שעתיים נוספות (!) הוא מנתח בדרכו המיוחדת כל שלב בסוגיה. בלי קיצורי דרך הוא הופך והופך בכל סברא ושיטה בסוגיה; לא משאיר אבן על אבן, סותר על מנת לבנות, אוסף את כולן ובונה בניין חדש לגמרי.
תוך כדי ההסבר הוא מרבה להתמקד בשאלה אחת יסודית: "מה היינו אומרים לולי התורה?". מחשבה אפריורית מה ניתן היה לומר "לולי התורה", תעזור לנו להבין ולהעמיק מה באמת התורה חידשה ולימדה אותנו.
לאמור: התורה בונה קומה נוספת על גבי השכל, המוסר והסברא, ולא במקומם!
בסיומם של שני השיעורים בשעה 23:45 לערך, נשארנו ללגום "שיריים" מהקפה של הרב שנשאר בתרמוס; את "השיריים של תורה" שלמדתי אצל הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל אני לוגם כל פעם שאני פותח גמרא.
והיום אני שואל את עצמי: "איך הייתי לומד לולי תורתו של ר' מוטי?"