באילת נפתחה היום (שלישי) 'עיר הנדל"ן' - הוועידה הבינלאומית ה-22 של מרכז הבניה הישראלי, מפגש הפסגה של צמרת הנד"לן בישראל, המתקיימת זו השנה ה-22.
בפאנל מיוחד שערכה קרן מרציאנו, עורכת הכלכלה של חדשות 12, התארחו קובעי המדיניות הממשלתיים שדנו על הפעולות בהן נוקטת הממשלה לפתרון משבר הדיור.
אמנון מרחב, מנכ"ל התאחדות הקבלנים ובוני הארץ, אמר בפאנל כי "יוקר הדיור בישראל הוא מהגבוהים בעולם ובישראל רק 5 אחוזים מבני ה-30 ומעלה הם בעלי דירות ואלו בדיוק אותם האנשים שצריכים ליטול משכנתאות בשנים הקרובות. זאת לצד מחירי השכירות שעלו בין 5-8 אחוז והם עוד בנטייה קדימה. למעלה מ-54 אחוז ממחיר הדירה הולך למדינת ישראל ו- 250 אלף ₪ נוספו למחירי הדירות רק ב-2 העשורים האחרונים''.
מרחב טען כי ''כבר 20 שנה ממשלות ישראל נכשלות בכל מה שקשור לטיפול במשבר הדיור. בקדנציות האחרונות של שרי השיכון, ראינו שאצל גלנט ההתייקרות בשנה הייתה 3.30 אחוז, אצל שאשא ביטון אותו שיעור, אצל ליצמן זה קפץ ל-8.6 בשנה ואצל אלקין זה כבר קפץ ל-20 אחוז. מדינת ישראל שפכה על התוכניות המסובסדות מיליארדי שקלים וכולנו מכירים את התוצאות. כולם תמימי דעה שהמדיניות הממשלתית קרסה ונכשלה לחלוטין. ההגרלות זה לא מדיניות ולא אסטרטגיה ואי אפשר לבסס מדיניות נדל"ן על הגרלות. הנגיד עצמו אומר שריבית לא נועדה לטיפול ישיר בשוק הדיור והפתרון הוא רק בהיצע כאשר החלק הקשה הוא בראשי הרשויות והתמריצים. אז מה הפתרון? לייצר דירה זה פס יצור ובישראל בכל עמדה בפס היצור הזה יש דפקט ולכן הטיפול חייב להיות הוליסטי.
''הדרך היחידה היא בעסקת חבילה וחייבים להוציא את הכול ולהקפיא את מחירי הקרקע, לעודד דיור להשכרה והתחדשות עירונית. צריך לתת הטבות אמיתיות כדי לחלץ את העגלה הזאת ויש לתכנן 2 מטרופולונים חדשים כי אי אפשר לבנות רק בין גדרה לחדרה. "מכון אהרון" אומר שאין ניסים וכדי שמחירי הדיור יתכנסו למגמת עלייה נומינלית הסיכוי היחידי הוא לבנות חצי מיליון דירות ב-5 שנים הקרובות. יש פה מישהו שמאמין לזה?", שאל מרחב.
אביעד פרידמן מנכ"ל משרד השיכון אמר כי "צריך לדחוף עוד ועוד כי בסוף הכיתות והתשתיות צריכות לחכות לדיירים ולא הפוך. הכוח עבר לקונים וייקח זמן עד שיבינו את זה. אני מצפה שהשנים הקרובות יהיו טובות אם יתנו לנו להמשיך לשווק."
אלעזר במברגר- מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "אנחנו רואים מספרי שיא בכל המדדים ולכן התחושה היא שהשינוי חייב להגיע. הכלכלה לא השתנתה ב-200 שנים האחרונות ואין סיכוי שזה לא יכול לקרות. עד השנה וחצי האחרונות המספרים של פינוי בינוי היו מצחיקים ואם נביא השנה 25 אלף היתרים ונייצר בשכונות הקיימות מספרים גבוהים, זה ברור לחלוטין שזה לא יכול שלא להשפיע. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי לקצר לו"זים, זה לא יעזור מחר בבוקר להורדת מחירי הדיור, אבל זה יעזור לתמונה הגדולה. לזוגות הצעירים אני אומר שאפילו המבקרים שלנו לא יכולים שלא לראות את העשייה הממשלתית של השנה האחרונה. צריך טיפה סבלנות ושיתוף פעולה מסוים. אני אופטימי לקראת הממשלה החדשה. הדבר הזה עומד לקרות. "
ינקי קוינט- יו"ר רשות מקרקעי ישראל: "יש בעיה רצינית שצריך לטפל בה ואנחנו עושים זאת דרך הגדלת ההיצע. כבר היום אנחנו מתחילים להרגיש ירידה ורואים במכרזים פחות הצעות וזה בהחלט מטריד אותנו כי אנחנו רוצים יותר הצעות. אני חושב שצריך לאפשר לזוגות הצעירים פריסת תשלומים על חשבון הקרקע. לו הייתי קבלן הייתי בוחן טוב טוב את ההצעות הבאות שאני נותן במכרזים, כי יש מה להוציא ואנחנו נראה מגמה שגם הקבלנים מבינים אותה. יש מי שמנסה להציג שהמלאי מוגבל, אבל יש הרבה ואנחנו משווקים. כדי להמשיך בקצב הזה אחרי שנתיים מאוד אינטנסיביות, אנחנו צריכים לצידנו את האוצר."
כרמית יוליס- המשנה ליועהמ"ש לממשלה: "כל השחקנים המקצועיים בממשלה עושים כל שביכולותיהם וחלק מזה השוק עדיין לא רואה כי לוקח זמן לשוק להתניע ויש המון מאמצים שעדיין לא רואים ברמת התוצאה, אבל חלק גדול כבר נעשה והוא מאחורינו. מאתגרים אותנו לא מעט ומאוד מעניין אותנו בין היתר לדאוג גם למשתמשי הקצה שזה הזוגות אבל גם לאותם אנשים שאולי אין להם אינטרס באותו הפרויקט."
צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים בתחומי הנדל"ן במשרד האוצר: "עליית המחירים שאנו חווים מעבר לזה שהיא מייצרת פערים בין דוריים היא מעוותת את השוק. לממשלת ישראל אין אינטרס וזה לא מעניין אותה. לנו אין שום אינטרס שהמחירים יעלו ולראייה הצעדים שאנחנו עושים כל העת כדי להגדיל את ההיצע. 75 אלף התחלות בנייה ב-2022 מבוססות על 40 אלף מלפני שנתיים וכיום אנחנו בונים לראשונה יותר מהצורך המשקי. צריך לומר שירידת המחירים כבר כאן וזה בסדר גמור שהאינטרס של הקבלנים היא להמשיך להגיד להגיע למשרדי המכירות. כל הנתונים מראים שתהיה ירידה והשוק הופך להיות שוק של קונים ולא של מוכרים. על בעיית התשתיות אני אגיד שהלוואי שזאת הייתה בעיה של תקציב, כי אז היא הייתה נפתרת. כל תשתית טובה יש לה מקור מימון, הבעיה היא שפרויקטים לא תמיד זמינים. בסוף כל פרויקט טוב שמגיע לאוצר, ימצא את מקור המימון שלו ולסגור מימון של מיליון שקל לכביש שמשרד התחבורה חושב שהוא לא רצוי, לוקח זמן."
רפי אלמליח- מנכ"ל מינהל התכנון: "ישנן בעיות גם בביצוע וגם בתכנון. החשיבה של תכנון ארוך טווח ואסטרטגי צריך לבוא לפתרון ברמה המיידית ולכן הקמנו צוות שבוחן עם כל החברות הממשלתיות שמתעסקות בתשתית מה התכנון האסטרטגי הרצוי וככל שהם לא בעניין, אנחנו נכנסים לתמונה. זה לא רק אסטרטגיה, אלא אנחנו מנסים לפתור את הדברים שהם אקוטיים ואם מישהו תקוע, אנחנו נותנים פתרונות חירום בקצבי זמן שלא היו קיימים עד עכשיו. נקודת הזמן היא סוף שנה ואנחנו נערכים לסוף עידן ההקלות שמחייב אותנו מתחילת שנה לחשוב על תוכניות עיר שבנויות על כך שלא יצטרכו לבקש הקלות כי הדברים יהיו די גמישים".
שלומי הייזלר- יו"ר מטה התכנון הלאומי: "הפעולות שננקטו בשנתיים האחרונות הן פעולות שלוקחות זמן וברור שהשנה נגמור בשיא של כל הזמנים מבחינת התכנון, אבל זה לוקח זמן. הסיפור הוא ההיצע ואם היתרי הבנייה יינתנו הרבה יותר מהר, אנחנו נעמוד ביעדי התכנון. כיום אנחנו נמצאים בנקודה בה יש 2 בעיות עיקריות: ההיתרים והתשתיות. בכירי הממשל צריכים לקבל החלטות אמיצות של תיקוני חקיקה שיאפשרו להוציא היתרים מהירים. למה שרישוי ייקח כל כך הרבה זמן? אני פונה לדרג המדיני, אם אנחנו לא נטפל בתשתיות ויאשרו תחנות כוח במרכז, בדגש על אנרגיה ופסולת, אנחנו נמצא את עצמנו תוך שנתיים עם הפסקות חשמל במרכז. אי אפשר לזרוק הכול לדרום. אני חושב שצריך להקים קרן תשתיות כי בסוף צריך לתת מענה לצרכים ואלו אותן תשתיות."