האקדמיה ללשון העברית פרסמה היום (רביעי) מאמר נגד השימוש ב"נקודה המגדרית" באמצע מילה, משום שהשימוש בנקודה אינו לפי כללי הכתיבה בעברית.
"אנחנו נשאלים הרבה על תקינותה של כתיבת 'הנקודה המגדרית'", נכתב בפייסבוק האקדמיה ללשון עברית. "התשובה שלנו: הכנסת נקודות או לוכסנים בתוך המילה אינה לפי כללי הכתיבה של העברית ויש למצוא דרכים אחרות למבקשים ולמבקשות להדגיש נוכחות של נשים".
"הלשון העברית, כשאר הלשונות הטבעיות, התפתחה והתגבשה בפיהם של הדוברים בתהליכים טבעיים ולאורך זמן. האקדמיה ללשון קובעת את התקן של השפה על בסיס המאפיינים העולים מן העברית שירשנו, ואין זה תפקידה להכשיר צורות המנוגדות למבנה הלשון או משנות את דקדוקה", נכתב.
"צריך גם לתת את הדעת כי כתיבה בנקודות (או בלוכסנים) מביאה גם לצורות מסורבלות המקשות את הקריאה ויוצרות פעמים רבות צורות לשון מטעות כגון /איש/ת מכירות/ שעולה ממנה הצורה השגויה 'אִישַׁת מְכִירוֹת' (במקום 'אֵשֶׁת־')", נאמר.
"עם זאת למי שמבקשים ולמי שמבקשות להדגיש ולהבליט את נוכחותן של נשים בדיבור ובכתיבה במקום שאינה מובנת מאליה – העברית מעמידה לרשותנו כמה דרכים", נכתב. "הינה שתיים מן הדרכים שנוכל להמליץ עליהן: במקרים שבהם ראוי להדגיש את נוכחותן של נשים ואין די בשימוש בצורת הרבים הסתמית – אפשר להכפיל את הצורות (במידה) כגון 'תלמידים ותלמידות', 'רופאות ורופאים'. דרך זו מוכרת למשל מן הצירוף 'גבירותיי ורבותיי' המשמש זה כמה דורות. במקרים אחרים, כגון בניסוח טפסים, אפשר להעמיד נוסחים נפרדים – לשון זכר, לשון נקבה, ובמידת הצורך גם לשון רבים''.
שי גליק מנכ"ל בצלמו מסר: "אני מברך על החלטת האקדמיה. אני קורא לכל משרדי הממשלה, צה"ל וגופים ממשלתיים לכבד את החלטות האקדמיה ולא להשתמש בכתיבה מגדרית. כפי שקבעה האקדמיה ישנם דרכים רבות לכבד נשים. זו לא אחת מהן והיא אף פוגעת באנשים רבים שמתקשים לקרוא ולהבין מה מדובר".