לקראת יום עשרה בטבת החל היום, יום הקדיש הכללי, נפגשו תלמידות מאולפנת 'צביה' בעפולה עם שורדת השואה מרים שליסר שסיפרה את סיפורה כחלק ממיזם 'צועדים אל החיים' שהגה הסופר עמנואל בן סבו.
שליסר סיפרה לבנות כי בדיוק ביום עשרה בטבת לפני ארבע שנים נפטר בעלה "הנער מאושוויץ", יונה שליסר, שהקפיד ביום זה לומר קדיש על הוריו, איטה וישעיהו-חיים, שנרצחו בכבשני אושביץ ועל אחיו יצחק ממנו נפרד בצעדת המוות.
"היום אני בת שמונים ושמונה וכבר ארבע שנים ללא בעלי האהוב, יונה, שבאופן מפתיע נפטר ביום הקדיש הכללי, עשרה בטבת לפני ארבע שנים" סיפרה מרים לתלמידות. השיחה התקיימה ביום ראשון האחרון, לקראת יום הקדיש הכללי, ומרים ציינה באזניהן כיצד היה נראה יום ראשון בילדותה כיום של פחד: "אני זוכרת איך יום ראשון אצלנו בבית, כמו אצל כל היהודים, היה יום של פחד וחרדה, משום שהגויים היו משתכרים בבתי המרזח ויוצאים לערוך פוגרומים ביהודים, הם לא נזקקו לשום סיבה".
מרים שיתפה לסירוגין את סיפורה כילדה בשואת רומניה ואת קורותיו של יונה ז"ל בבירקנאו ובאושוויץ: "אחיו של יונה, יצחק, היה חלש מאוד. באחת מצעדות המוות יונה, ששקל רק שלושים ק"ג, סחב את יצחק על גבו. יצחק החליק במסע ומאז לא נודע מה עלה בגורלו. עד סוף ימיו יונה חיפש את יצחק אחיו. הוא היה בטוח שהוא חי באיזשהו מקום בעולם. בגיל תשעים ואחת וחצי נפטר יונה נושא על ליבו את הגעגוע והזיכרון של אחיו יצחק והוריו שעלו השמיימה מארובות בירקנאו".
לאחר המפגש סיפרה מרים לבן סבו על תחושותיה בשיח עם התלמידות: "התרגשתי מאוד לפגוש את הבנות הנחמדות ולשתף אותם בסיפור חיי, בימים הקשים שעברו על משפחתי ועליי כילדה שהסתתרה במחבוא, חלמה על בובה, על משחקים שלא היו. שיתפתי את הבנות ברסיסים מזיכרונות החיים בימי השואה, בתמונה בה השכן, הקצין, שאבא תפר לו חליפה רק שבוע לפני, הסגיר אותנו, ואילץ את משפחתי לצאת ממקום המסתור ואז הנחית על אבא מכות עם קת הרובה שלו והותיר אותו מדמם, אימא חבשה אותו ומיהרנו להצטרף לצעדת היהודים בדרך אל הלא נודע".
בן סבו, שסיפר בעבר בראיון לערוץ 7 על המיזם שהגה תחת הכותרת 'מצעד אל החיים', מציין את חשיבותו החינוכית הערכית והכלכלית ומספר כי עד כה זכה המיזם המפגיש בני נוער עם שורדי שואה בבתיהם, להשתתפותם ולברכותיהם של "אישי צבא לצד פוליטיקאים, בחורי ישיבות לצד תלמידי בתי הספר, ראשי רשויות לצד רבנים, ועמך ישראל, ואפילו חוקר השואה הבינלאומי בן ה-96, פרופסור יהודה באואר, ברכו על היוזמה הייחודית וקראו להצטרף אליה. זו יוזמה ראשונית מסוגה אותה אני פועל להוביל, בחרדת קודש, בענווה ובתפילה. כאלטרנטיבה משמעותית למצעד החיים המסורתי והמוכר".