שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן אומר כי לדעתו יש צורך ברפורמה במערכת המשפטית אך שזו שהציג יריב לוין "קצת מרחיקה לכת", כלשונו.
"הבעיות שלנו הן לא רק בתחום הזה, יש לנו בעיות קשות מאוד גם האווירה בכנסת וגם בעובדה ששיטת המשטר הפכה כמו שאמרו לפלסטלינה. כל רגע יכולים לשנות כל דבר לפי איזושהי נוחות רגעית. כל דבר יכול להשתנות בכל רגע, אנחנו מאבדים את התחושה שיש משהו יציב בשיטת המשטר. זה לא בעיה שבית משפט יכול לפתור אותה, לא בעיה שבידיו, אבל זו בעיה בתרבות השלטונית שלנו שמשתנה. יש כאן גם שנאה וגם בוז מהמחנות אחד לשני. שינויים כאלה נעשו גם בממשלת לפיד, זה לא רק בממשלה הזו, אבל ישנה אווירה שכל הבסיס, היציבות שהיינו איתה, הדבר הזה מתערער. הכול ניתן לשינויים בכל רגע מהיסוד. לרוב הדבר הזה נעשה בגלל אינטרס", טען פרידמן בראיון ל-103FM.
כאשר נשאל במה הוא תומך מהרפורמה המשפטית של לוין, השיב פרופ' פרידמן כי "העניין הזה של ביטול האפשרות להתערב בסבירות, זה נראה לי דבר שהוא דרוש חיוני אבל בגבול מסוים. התערבות בהחלטות ממשלה או בהחלטות כנסת מחמת אי חוסר סבירות ובייחוד בשאלה של מינויים, ההתערבות של בית המשפט נראית לי לא מתקבלת על הדעת וראוי לבטל אותה. מהצד השני עילת הסבירות הייתי משאיר אותה בעתירות שנוגעות לזכויות של אנשם פרטיים. אני חושב שאת עילת הסבירות הייתי משאיר במקרים האלה שבהם מדובר לא בהחלטת ממשלה, מינוי ממשלה, בכלל במינויים פוליטיים שבית המשפט מחליט ששר כזה או שר אחר לא סביר שהוא יהיה בממשלה מסיבה כזו או אחרת".
בנוסף, הביע את דעתו בנוגע לפסקת התגברות ברוב של 61: "אני לא תומך בזה. אבל העמדה שלי יותר מתונה. בשעתו הגשתי הצעה לפסקת התגברות, זה היה ברוב של 61 אבל בכפוף לתנאי - שיהיה לפחות הבדל של חמישה בין הרוב למיעוט. זאת אומרת 61 נגד 58 או נגד 59 לא עובר. זאת הייתה אפשרות, אפשרות שתמכתי בה, שיהיה איזשהו פער בין הרוב למיעוט. במילים אחרות - 61 כמו שזה נראה לי מעט מדי ובכל זאת הייתי רוצה איזשהו כוח מרסן, אני לא רוצה להגיע למשהו כמו 70. הייתי מקבל 65 או האפשרות האחרת שהצעתי, פער של חמישה או שישה".
עוד התייחס לשינוי בהרכב הוועדה למינוי שופטים: "אם נסתכל על האפשרויות, קודם כל אני חושב שצריך להפריד בין מינויים לשלום ולמחוזי לבין מינויים לעליון. לשלום ולמחוזי אני לא חושב שיש צורך לשנות את המצב. העניין הוא בעיקרו מקצועי, אפשר לעשות שינוי כזה או אחר, אבל אין הצדקה לכך שהמינויים יהיו על ידי כוח פוליטי בכל הדרגים. זה נראה לי דבר לא מתקבל על הדעת. גם אין סיבה שלא יהיו עורכי דין במינויים לשלום לפחות. לכן בשלום ובמחוזי אני לא הייתי תומך בשינוי".
"לגבי העליון, לא נראית לי העדפה המוחלטת הזו. האפשרות האחרת היא מינוי על ידי אנשי ציבור שלא הייתי מתנגד לצירוף אנשי ציבור אבל לא בהכרח מינויים על ידי הממשלה. אפשר לחשוב על מינויים על ידי גופים אחרים. יכול להיות גוף של ראשי ערים, איזה הרכב, גוף שמבוסס בצורה דמוקרטית אפילו. הרכב של ראשי ערים, גם לפי גודל העיר וכו', אבל לבנות איזה גוף אחר שיוכל למנות את נציגי הציבור. זה כן. לא הייתי רוצה לראות בממשלה רוב מוחלט במינויים", הוסיף.
פרידמן התבקש גם להתייחס לעתירה בבג"ץ נגד מינוי אריה דרעי לשר. "אני חושב שזה לא מתקבל על הדעת. לא נראה לי שבית משפט עליון יכול לפסול, ואני אמרתי את זה יותר מפעם אחת - לא מתקבל על הדעת שבית משפט עליון יגיד לראש ממשלה סביר או לא סביר שתיקח שר מסויים. אחת ההחלטות הכי אבסורדיות שהיו בהלכה הראשונה של דרעי, בית המשפט נותן הוראה לרבין בשם הסבירות לפטר את דרעי. הוא בעצם אומר לו 'תעשה את המעשה הכי בלתי סביר בשם הסבירות'. בלתי סביר לגמרי שרבין יפטר את דרעי, הוא מערער לעצמו את הממשלה, להגברת ההסתה נגדו. אני כן בעד פסקת התגברות, פסקת התגברות מאוד מתונה".