טוראי א' וטוראי י' הם חיילים חרדים ביחידת מצו"ב, אחת מהיחידות הטכנולוגיות החשובות והפחות מוכרות בצבא ההגנה לישראל.
הם התגייסו לצה"ל לפני כארבעה חודשים לאחר שהספיקו ללמוד בישיבות, לרכוש תואר ראשון במדעי המחשב ולהחליט לתרום למדינה בשירות צבאי.
תפקיד יחידת מצו"ב (מרכז צופן, סייבר וביטחון לאומי) בחיל התקשוב הוא לאבטח ולהצפין את כל רכיבי התקשורת בצה"ל. זאת היחידה שאחראית בין השאר גם על ההגנה בסייבר.
"אני חושב שכל אחד שיכול לתרום למדינה בישיבה ויכול ללמוד זה מעולה", אמר י' בשיחה עם ערוץ 7. "אבל גם מי שיכול לתרום בדרך כמו שלי זה חשוב. לכן רציתי ללכת למסלול הזה".
א', שלמד בישיבת ההסדר החרדית "דרך חיים" בגן יבנה, הוסיף: "לדעתי אפשר לשלב גם תורה וגם לימודים ביחד. ספציפית בצה"ל אני חושב שזה חשוב, מי שיכול לתרום ולתת שיעשה את זה. במיוחד אם הוא כבר מבזבז את הזמן שלו ולא לומד כמו שצריך. אני מרגיש שהתפקיד שלי משמעותי מאוד".
בזמן שהוא משרת בתפקיד משמעותי בצה"ל, הוא לא מוותר על כמה שעות של לימוד תורה בכל יום. "הלו"ז היומי שלי הוא שונה מכל חייל אחר פה", אמר. "בגלל שאני מסלול שח"ר אז אני גם צריך לדאוג לעצמי לצרכים תורניים. זה אומר שיכול להיות שאני אקום מוקדם יותר בבוקר, ואני באמת קם יותר מוקדם ומגיע ליחידה הרבה יותר מוקדם, כדי להספיק להתפלל וללמוד תורה לפני. גם אחרי שעות הפעילות ביחידה אני צריך להישאר כדי ללמוד וזה החלק העיקרי. אני יכול לקחת את האוטובוס הראשון באותו יום ולחזור באוטובוס האחרון. חוץ מזה חיילים אחרים מסתכלים עליי כדוגמה".
"הצבא נותן אפשרות מלאה לעשות לימוד תורה כל יום לפחות שעה ושחרית, מנחה וערבית במניין כל יום בבית הכנסת של הבסיס", אמר י'. "כמו שאמר א', אפשר ללמוד תורה לפני וגם אחרי. המפקדת מודעת לזה ונותנת את כל הכלים שהיא יכולה להביא לנו".
בשלב זה הסבירו שניהם כי הם בחרו כחיילים חרדים להתגייס ליחידת העילית בידיעה שתהיה להם מפקדת. "במשרד שלנו רק בנים, מי שמנהלת אותנו זו אישה", אמר י'. "שאלו אותנו לפני זה האם זה משהו שמפריע לנו או לא ומי שלא רצה לא נכנס. ולנו לא הייתה בעיה עם זה. אנחנו לא יושבים באותו משרד. הרי זה ככה יהיה גם בעבודה, אם אני מפתח בעבודה בשוק הפרטי אני לא יכול רק לעבוד עם בנים".
י' עלה לישראל לפני שנים בודדות ממילאנו באיטליה. "המשפחה שלי חרדית", סיפר. "רצינו לעשות עלייה. הגעתי לפה כעולה חדש ואחרי זה התחתנתי. רציתי לבוא לארץ כבר מגיל קטן בגלל שבאיטליה יש הרבה אנטישמיות. אבל זה לא רק זה, זה גם החיים התורניים שפה בארץ אפשר לחיות. באיטליה זה מאוד שונה. זה קצת שונה חרדי באיטליה מאשר חרדי פה בארץ. בגלל זה אני גם יותר, למשל, פתוח כדי שתהיה לי מפקדת ולא מפקד".
שניהם התגייסו לצבא עם ידע רב במחשבים, וגם אהבה גדולה לתחום. הם מרגישים משמעותיים בתפקיד הזה יותר מתפקיד קרבי. "כשהייתי ילד קטן באיטליה נחשפתי בעיקר לשיווק של הצבא של 'בואו תתגייסו לצה"ל ותגנו על המדינה' ואתה רואה כל מיני סרטונים על לוחמים בעיקר", אמר י'. "אבל אני אוהב מחשבים ואני חושב שאני טוב במה שאני עושה, ואחרי שלמדתי תואר אמרתי לעצמי שאני יכול לתרום למדינה הרבה יותר עם הידע שלי".
גם א' וגם' י' רוצים לשבור את הסטיגמה שגיוס לצה"ל פוגע בשידוכים. "לא כל מה שרואים בחוץ זה מה שקורה", אמר א'. "אנשים אומרים 'אוי, הוא הלך לצבא, זה יפגע בשידוכים שלו'. זה לא ככה. הרבה אנשים הלכו לצבא והתחתנו והכל טוב".
א' מציע לכל צעיר חרדי שמתלבט, "להיות אמיתי עם עצמו ולהבין האם בישיבה שלו הוא מבזבז את הזמן או חלק מהזמן. אני חושב שאם אתה לא ממצה את עצמך כמו שהיית יכול, אז אולי יש לך מקום יותר טוב, בצבא. כמובן שלא הייתי אומר לו להתגייס במסלול הרגיל כי המסלול הרגיל לא היה נותן לו מה שמסלול שח"ר נותן. אנחנו רואים הבדל, בחוש ממש, בין מסלול שח"ר למסלולים רגילים. כמובן שצריך הדרכה לפני זה. אני יכול להגיד שבישיבה שלי היה לי רב שנתן לנו הדרכה. אני יכול להגיד שבאמת מכבדים את התנאים שלנו".
גם לי' יש עצה לצעיר החרדי שמתלבט אם להתגייס. "אני חושב שאם הוא יכול לתרום למדינה שהוא גר בה והוא מבזבז זמן בישיבה, שיתגייס. זה יכול באמת לעזור אחרי הצבא גם כדי לעבוד אחרי זה בתחום. וכמו שאמרתי, הצבא נותן את כל התנאים שאנחנו צריכים כדי להתפלל, כדי שיהיה תשמישי קדושה, אני כותב לרב והוא דואג לי בשניה".