כותרות העיתונים והאתרים זעקו השבוע נוכח כוונת שרת התחבורה החדשה-ישנה מירי רגב, לבחון מחדש את פרויקט המטרו ומיזמים נוספים בתחום התחבורה וקבעו כי רגב גורמת לכאוס תחבורתי.
בנוסף עלו שוב טענות בנושא כלפי שר השיכון גולדקנופף, שדורש להפסיק עבודות תשתית בשבת.
קל להפנות את החיצים לפוליטיקאי כזה או אחר. מורכב יותר לקלף את השכבות של הבירוקרטיה הישראלית ולמצוא את הסיבות האמיתיות לכאוס ולפיגור התחבורתי בו נמצאת ישראל לעומת העולם המערבי.
בכל פרויקט גדול של תשתיות תחבורה יש שחקן ישראלי שזוכה במכרז (נתע, סולל בונה, דניה סיבוס אלקטרה וכדומה). הזוכה במכרז מנהל את הפרויקט ונעזר בחברות מחו"ל כספק משנה. החברות מחו"ל הן בעלות הידע לבנות פרויקטים של תשתיות. יש להם מכונות, ציוד, מהנדסים מומחים שהם מביאים איתם לארץ. בכדי להיכנס לפרויקט כזה בישראל, חברה זרה צריכה להתאגד משפטית ברשם החברות, לאחר מכן לפתוח חשבון בנק, לפתוח תיקים במס הכנסה ומע"מ.
בדרך כלל החברה הזרה חותמת על הסכם מול מי שזכה בפרויקט, ואז נדרשת כניסה מהירה של החברה לקראת תחילת העבודה.
הסיבות המעכבות חברה זרה להיכנס לישראל ולהתחיל לעבוד:
1. פתיחת חשבון בנק בישראל הינו תנאי לפתיחת תיקים במס הכנסה ומע"מ: פתיחת חשבון בנק מול הבנקים המובילים בישראל זה תהליך שאורך בערך 3-4 חודשים במקרה הטוב, ויכול להגיע גם לשנה. הרגולציה הבנקאית וכל נושא מניעת הלבנת הון מקשים מאוד על הבנקים לקבל לקוחות כחברות זרות. בנקים לא מעוניינים לתת שירות לחברות כאלה בגלל הרגולציה.
2. רשות המיסים לא מאפשרת לחברה זרה לפתוח תיק במס הכנסה ומע"מ עם חשבון בנק זר של החברה בחו"ל, אלא רק חשבון בנק ישראלי.
3. ויזות עבודה - כדי לקבל אשרת ויזת עבודה בישראל עבור המהנדסים מחו"ל, החברות הזרות נדרשות לתהליך של 3-4 חודשים. חברות זרות לא מודעות לתהליכים ארוכי הטווח הזה, הרגולציה מעכבת לחברות הזרות את הכניסה לישראל, את העבודה, וכפועל יוצא את כל הפרויקט עצמו, במספר חודשים / שנים. ברגע שחברה אחת מתעכבת, אלו שבאות אחריה להמשך העבודה בפרויקט ותלויות, מתעכבות גם הן.
4. המדינה לא מתמרצת חברות זרות בתחום התשתיות לעשות עסקים בישראל. בגלל שישראל אינה חלק מהאיחוד האירופאי, פעמים רבות הרגולציה השונה וחקיקת המס השונה גורמת לאובדן מס בקרב חברות זרות. ישראל לא תהיה חלק מהאיחוד האירופאי והמדינה לא מציעה שום רגולציה מקלה או סיוע לחברות זרות לעשות עסקים בישראל.
5. מצב ביטחוני- ישראל ידועה כמדינה עם מצב בטחוני רגיש. כל כמה שנים המדינה יוצאת למבצע או מערכה צבאית, ואז מתחיל הליך ביורקרטי ממושך של בדיקת זכאות לפיצוי לנפגעים מהפעולה הצבאית, לרבות חברות כלכליות. בחלק מהמקרים ישנה המתנה ארוכה לפיצוי ובמקרים אחרים חברות שנפגעו לא עומדות בתנאי הזכאות למענק.
כל האמור לעיל גורם להרתעה, חברות רבות לא רוצות להיכנס לישראל בגלל הרגולציה וכדומה.
כדי לקדם פרויקטים של תשתיות שעולים מיליארדים ודורשים מומחיות, חייבים לתת לחברות זרות להיכנס לשוק הישראלי כי להן יש את הידע וההון הנחוץ לביצוע העבודה. מעבר לכך שכניסה של חברות זרות הינו אינטרס כלכלי שמכניס כסף זר לכלכלה הישראלית ומגדיל אותה, מדובר על מענה למשבר התחבורתי שתוקע את כולנו בפקקים ומסב נזקים רבים לנשק הישראלי. עד שלא נקל על כניסת חברות זרות לישראל, נשאר בכאוס תחבורתי, ולאו דווקא בגלל שר כזה או אחר.
יניב אנג'ל, שותף מנהל חטיבת המיסוי והחשבונאות בפירמת הייעוץ הבינלאומית אוריין ישראל