השחקן ויוצר הקולנוע נדב גדליה הרגיש שכמו לרבים מאיתנו רעש המסך הפך לחלק מובנה בשגרת חייו.
"בדורנו, רבים מאיתנו מחמיצים את ההתרגשות מהחיים עצמם', אומר גדליה, "דרך המסך אנחנו עובדים, קונים, מוכרים, מחבקים, אוהבים, כועסים, ואפילו "מתרגשים" מעבודתם של 'מהנדסי רגש' למיניהם".
"בכל רגע, רבים מאיתנו, מניחים לשלל התראות קופצות לנהל לנו את זכות הבחירה האמיתית שנמצאת בתוכנו.
האפשרות לחיים מרגשים באמת - נעלמה מאיתנו. מי שמושך אותנו חזק יותר - מקבל אותנו".
את השאלות שעלו לו על איך הלב שלנו נראה בלי תזונת מסך אטרקטיבית? כיצד נראה העולם שסביבנו אם מסתכלים עליו? ומה אנחנו מפסידים בענק מהנגישות, המהירות והחיבור למסך? הוא בחר להציג בסרט קומי חדש בשם "מדריך למתבונן האמיץ".
"'מדריך למתבונן האמיץ' זאת יצירה פשוטה ומורכבת בו זמנית", הוא מסביר, "יצירה ראשונה מסוגה שאי אפשר להגדיר במילים עד שצופים בה. הסרט בנוי מסטטוסים וסטוריז קצרים שהורכבו לכדי סיפור רחב המציג מסע התבוננות אישי מלא כנות, משעשע ופותח דלתות חשיבה חדשות".
"בדור המסכים והמהירות - נדמה שהכל קל לנו. אתה לא צריך לעבוד קשה כדי לשאוב מים מהבאר ויכול להתבדר עד בלי די בחינם. אבל מה שמוזר הוא, שלמרות שהכל, החוויה הרגשית מהחיים - חסרה ולפעמים אפילו כואבת".
"אתה רואה ושומע יותר מדי אנשים שעל השולחן יש להם 'אושר' - אבל רגשית הם לא חווים את החיים כפי שהם היו יכולים. הרבה מאתנו זה פרשנות ורגשות. ידוע שיש הרבה בעיות ואתגרים היום, אבל משום מה לא מקשרים בין רגשות למסכים. לא מבינים למה אין רוגע. טוב, ברור שלא הכל זה 'המסכים', אבל באותה מידה ברור שחלק גדול מהתחושות נובעות מהם באופן ישיר או עקיף", אומר גדליה.
"בסרט ובשיחות לקבוצות שאני מעביר אני מספר על החוויות האישיות שלי בנושא, כאיש מדיה. בסוף, איני יותר טוב ממישהו. כולנו באותו סירת מדיה, אחד המרבה ואחד הממעיט. יש לנו את כל התשובות לעצמנו; החל מ'ככה זה החיים' ועד 'זאת עבודה' ו'אני מתעדכן בחדשות!'. קשה לנו לבחון עד כמה אנחנו חיים ב'סרט סטטוס', לגבי תפישת המסכים שלנו ומה היא גוזלת מאיתנו, במובן הרחב של המילה".
"אפשר לדבר על הנושא שעות ארוכות. אפשר לומר, בתמצות, שאנחנו בכלל לא שמים לב כמה המסכים על סוגיהם מעצבים את עולמנו האישי והופכים את הדברים הטבעיים שחשובים לנו כבני אנוש - לשוליים או קשים לביצוע. אלמנט הקלילות שמציע המסך לא מחזק בנו את היכולות להקשיב, להכיל, לעכל, לבשל תובנות, להכיר את עצמנו והסביבה כפי שהיינו יכולים".
"אנחנו בנויים לגדול, אבל המסכים - ולא רק הם - חוסמים אותנו מלגדול מבפנים. לא פעם הם מעוררים בנו השראה לגדול בענייני כסף, כוח וכבוד וככה נתפשת בעיננו 'צמיחה'. לא נשארת לנו אנרגיה להשקיע בלהיות 'הגרסה הטובה ביותר של עצמנו' מבחינה רוחנית, בין אישית. כמובן שהכאב הגדול, במצטבר, בא לידי ביטוי במערכות יחסים קרובות".