"אני מקווה שבקרוב יהיו לנו חדשות טובות. זו הפעם הראשונה שבה אנחנו מרגישים שמשהו אכן מתרחש", כך אמר אמש חיים אברהם, אביו של החייל החטוף בני אברהם, לפני פגישתו עם נציגי הצלב האדום בישראל.
דבריו הובאו באתר YNET.
את הפגישה הגדיר פרנסואה בלון, ראש נציגות הצלב האדום בישראל, "שהייה עם המשפחה ברגעים קשים". המשפחה ציטטה את דבריו של בלון בפגישה: "המו"מ כבר עבר את נקודת האל חזור".
ביומיים שלפני הפגישה ערכו נציגי הצלב האדום ביקורים גם בבתיהם של שני החיילים החטופים האחרים עדי אביטן ועומר סוואעד.
כזכור, באוקטובר 00' נחטפו החיילים בגבול הצפון בידי החיזבאללה והוכרזו רשמית כחללים שמקום קבורתם לא נודע.
שר הביטחון שאול מופז דיבר על נושא השבויים והנעדרים ואמר כי ישראל לא תחסוך מאמצים עד שנוכל להביא את אחרון בנינו: "אני מתחייב כי כמו בעבר כן בהווה ובעתיד לא נזנח ולא נשכח איש כדי להחזיר את כולם הביתה". במהלך ביקור בדרום אמר עוד מופז כי סוגיית שחרור החטופים היא סוגיה רגישה וסבוכה."אנו עומדים מול אויב אכזרי מאוד ", אמר מופז, ובתשובה לשאלה בעניינו של רון ארד אמר מופז: "לא נשכח ולא נזנח איש".
אחותו של בני אברהם אפרת השיבה אמש לשאלות גולשים באתר YNET, ובין היתר אמרה: "ביום שחטפו את אחי היו צריכים להציב אולטימטום חד משמעי, ברור, שאינו משתמע לשתי פנים, שאם תוך 24 שעות לא יחזירו את החיילים החטופים מדינת ישראל תפתח חזית שנייה בצפון, כלומר, פגיעה בתשתיות, הווה אומר: פיצוץ גשרים, פגיעה בתחנות כוח, מבלי לפגוע בחיי אדם, אלא לגרום להם להבין שאנחנו איננו משחקים משחקים. לדאבוני הרב, ממשלת ישראל בחרה בדרך אחרת, וזה שלוש שנים שאנחנו משלמים עליה את המחיר".
לשאלה בנוגע ליחס של האו"ם ואנשיו כלפי המשפחות תיארה אברהם את תחושתה בשעה שצפו בקלטת שצילמו אנשי האו"ם בשעת החטיפה. קדמו להקרנה מאמצים רבים, ולו כדי שהאו"ם יאשר את קיומה של הקלטת.
"אני זוכרת שישבנו בחדר עם טלוויזיה קטנה בתוך ארונית, והסרט שהוקרן בה תיאר את כל מה שהתרחש בגזרה של הר דב ביום החטיפה.
לצערי לא ראינו את אחי וחבריו, אבל כן צפינו בסופשי"ת שבה הם נסעו, וראינו אותה עולה בלהבות.
הסרטים צולמו כמה דקות אחרי החטיפה, או במהלך החטיפה, אבל הקלטות צונזרו, לצערי, כך שלא יכולנו לצפות בכל חומרי הגלם, מפני שהקלטות היו ערוכות. האו"ם טשטש במכוון את כל הדמויות שהיה אפשר להניח כי הם אנשי חיזבאללה, ופעולה זו עשו אנשי האו"ם באמתלה שהם אינם רוצים לשתף פעולה עם אף צד בסכסוך. הייתה שם זווית צילום שהראתה את הווי החיים ביום החטיפה במוצב של האו"ם שצפה על נקודת החטיפה. ראו שם את חיילי הלגיון ההודי צוחקים בשמחה לאיד, ושומעים ברקע משפטים כמו "דופקים את היהודים, כל הכבוד, ועוד ביטויים שעוררו את זעמנו".
אברהם התייחסה לאופן שבו הממשלה מנהלת את המשבר: "אינטרסים זאת מילת המפתח. אני חושבת שזה עניין של לחץ: עד כמה אתה יכול ללחוץ את הצד השני, ומה אתה משיג מזה. איזה סוג מודיעין יש לך: האם אתה פועל בשעות הראשונות לאחר האירוע. האם אתה מכניס כוחות פנימה לתוך לבנון והופך כל אבן עד שאתה מוצא אותם. האם אתה משחק במשחק הלבנטיני של כבוד, כוח, עזות מצח, ללא פחד בעיניים, מול האויב. הרי סביבנו חיים אנשים שזה לחם חוקם: שהאינטרס של שמירה על הכבוד ועל הכוח חזק מכל דבר אחר.
הממשלה באותה תקופה עשתה טעויות שבגללן עברו שלוש שנים ואנחנו עדיין באותו מצב – מצב שבו הכל לוט בערפל".
על המהלך שבו הוכרזו החטופים כחללים שמקום קבורתם לא נודע אומרת אברהם: "מיום הכרזת ממשלת ישראל כי החיילים הם חללים שמקום קבורתם לא נודע הרגשנו, באופן טבעי, כי השתחררו המתח והלחץ שהיו סביב הפרשה. גם כשחזרנו ואמרנו שאיננו יודעים על סמך מה קבעה מדינת ישראל את הקביעה היה קשה לי לשמוע אנשים מספידים את אח שלי. המשפחה הבדואית בחרה לא לפתוח סוכת אבלים עד אשר אין עדים שיאשרו את הקביעה של הצבא, וכך גם אני הרגשתי.
אני מקווה מאוד שבני יחזור אלינו חי ושלם, אבל אינני חיה באשליות".
בצאתה מהפגישה עם אנשי הצלב האדום ציינה אברהם כי היא חשה ש"אוטוטו הסיוט שלנו הולך להיגמר. אין לנו הערכת זמן, כמה זמן המשא ומתן יימשך, אך אנחנו יודעים שהוא הבשיל. נוכחתי לדעת שהשחקנים בקרב המוחות המטורף הזה מקדמים את הנושא. יש דברים בגו, ואנחנו מחכים".
"ברגעים הקשים, התפילות והחיזוקים שבאים מכל אזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים, ומאזרחים במדינות שונות בעולם, מחזירות לנו את הכוח לעמוד בתעצומות נפש בלתי אפשריות מול המציאות הקשה", דברי אפרת אברהם לגולשים.
דבריו הובאו באתר YNET.
את הפגישה הגדיר פרנסואה בלון, ראש נציגות הצלב האדום בישראל, "שהייה עם המשפחה ברגעים קשים". המשפחה ציטטה את דבריו של בלון בפגישה: "המו"מ כבר עבר את נקודת האל חזור".
ביומיים שלפני הפגישה ערכו נציגי הצלב האדום ביקורים גם בבתיהם של שני החיילים החטופים האחרים עדי אביטן ועומר סוואעד.
כזכור, באוקטובר 00' נחטפו החיילים בגבול הצפון בידי החיזבאללה והוכרזו רשמית כחללים שמקום קבורתם לא נודע.
שר הביטחון שאול מופז דיבר על נושא השבויים והנעדרים ואמר כי ישראל לא תחסוך מאמצים עד שנוכל להביא את אחרון בנינו: "אני מתחייב כי כמו בעבר כן בהווה ובעתיד לא נזנח ולא נשכח איש כדי להחזיר את כולם הביתה". במהלך ביקור בדרום אמר עוד מופז כי סוגיית שחרור החטופים היא סוגיה רגישה וסבוכה."אנו עומדים מול אויב אכזרי מאוד ", אמר מופז, ובתשובה לשאלה בעניינו של רון ארד אמר מופז: "לא נשכח ולא נזנח איש".
אחותו של בני אברהם אפרת השיבה אמש לשאלות גולשים באתר YNET, ובין היתר אמרה: "ביום שחטפו את אחי היו צריכים להציב אולטימטום חד משמעי, ברור, שאינו משתמע לשתי פנים, שאם תוך 24 שעות לא יחזירו את החיילים החטופים מדינת ישראל תפתח חזית שנייה בצפון, כלומר, פגיעה בתשתיות, הווה אומר: פיצוץ גשרים, פגיעה בתחנות כוח, מבלי לפגוע בחיי אדם, אלא לגרום להם להבין שאנחנו איננו משחקים משחקים. לדאבוני הרב, ממשלת ישראל בחרה בדרך אחרת, וזה שלוש שנים שאנחנו משלמים עליה את המחיר".
לשאלה בנוגע ליחס של האו"ם ואנשיו כלפי המשפחות תיארה אברהם את תחושתה בשעה שצפו בקלטת שצילמו אנשי האו"ם בשעת החטיפה. קדמו להקרנה מאמצים רבים, ולו כדי שהאו"ם יאשר את קיומה של הקלטת.
"אני זוכרת שישבנו בחדר עם טלוויזיה קטנה בתוך ארונית, והסרט שהוקרן בה תיאר את כל מה שהתרחש בגזרה של הר דב ביום החטיפה.
לצערי לא ראינו את אחי וחבריו, אבל כן צפינו בסופשי"ת שבה הם נסעו, וראינו אותה עולה בלהבות.
הסרטים צולמו כמה דקות אחרי החטיפה, או במהלך החטיפה, אבל הקלטות צונזרו, לצערי, כך שלא יכולנו לצפות בכל חומרי הגלם, מפני שהקלטות היו ערוכות. האו"ם טשטש במכוון את כל הדמויות שהיה אפשר להניח כי הם אנשי חיזבאללה, ופעולה זו עשו אנשי האו"ם באמתלה שהם אינם רוצים לשתף פעולה עם אף צד בסכסוך. הייתה שם זווית צילום שהראתה את הווי החיים ביום החטיפה במוצב של האו"ם שצפה על נקודת החטיפה. ראו שם את חיילי הלגיון ההודי צוחקים בשמחה לאיד, ושומעים ברקע משפטים כמו "דופקים את היהודים, כל הכבוד, ועוד ביטויים שעוררו את זעמנו".
אברהם התייחסה לאופן שבו הממשלה מנהלת את המשבר: "אינטרסים זאת מילת המפתח. אני חושבת שזה עניין של לחץ: עד כמה אתה יכול ללחוץ את הצד השני, ומה אתה משיג מזה. איזה סוג מודיעין יש לך: האם אתה פועל בשעות הראשונות לאחר האירוע. האם אתה מכניס כוחות פנימה לתוך לבנון והופך כל אבן עד שאתה מוצא אותם. האם אתה משחק במשחק הלבנטיני של כבוד, כוח, עזות מצח, ללא פחד בעיניים, מול האויב. הרי סביבנו חיים אנשים שזה לחם חוקם: שהאינטרס של שמירה על הכבוד ועל הכוח חזק מכל דבר אחר.
הממשלה באותה תקופה עשתה טעויות שבגללן עברו שלוש שנים ואנחנו עדיין באותו מצב – מצב שבו הכל לוט בערפל".
על המהלך שבו הוכרזו החטופים כחללים שמקום קבורתם לא נודע אומרת אברהם: "מיום הכרזת ממשלת ישראל כי החיילים הם חללים שמקום קבורתם לא נודע הרגשנו, באופן טבעי, כי השתחררו המתח והלחץ שהיו סביב הפרשה. גם כשחזרנו ואמרנו שאיננו יודעים על סמך מה קבעה מדינת ישראל את הקביעה היה קשה לי לשמוע אנשים מספידים את אח שלי. המשפחה הבדואית בחרה לא לפתוח סוכת אבלים עד אשר אין עדים שיאשרו את הקביעה של הצבא, וכך גם אני הרגשתי.
אני מקווה מאוד שבני יחזור אלינו חי ושלם, אבל אינני חיה באשליות".
בצאתה מהפגישה עם אנשי הצלב האדום ציינה אברהם כי היא חשה ש"אוטוטו הסיוט שלנו הולך להיגמר. אין לנו הערכת זמן, כמה זמן המשא ומתן יימשך, אך אנחנו יודעים שהוא הבשיל. נוכחתי לדעת שהשחקנים בקרב המוחות המטורף הזה מקדמים את הנושא. יש דברים בגו, ואנחנו מחכים".
"ברגעים הקשים, התפילות והחיזוקים שבאים מכל אזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים, ומאזרחים במדינות שונות בעולם, מחזירות לנו את הכוח לעמוד בתעצומות נפש בלתי אפשריות מול המציאות הקשה", דברי אפרת אברהם לגולשים.