פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המיסוי התכנס הבוקר (חמישי) במלון רויאל ביץ' בתל אביב בהנחיית עיתונאי חדשות 12 גדעון אוקו.
במסגרת הפורום דנו הבכירים בנושאים הבוערים שעל סדר היום ביניהם עדכון שנתי של מדרגות המס והטבות המס לשנת 2023, המלחמה בהון השחור, ההסכמים הקואליציוניים, החלטות הממשלה, ועדת הכספים בכנסת בנושא מיסוי, בעיית כוח האדם ברשות המיסוי ונושאים נוספים.
ערן יעקב, מנהל רשות המיסים, התייחס לרפורמה המשפטית ואמר: כאיש מקצוע וכאזרח אני מוטרד מדבר אחד, לעיתים בשיח בהסתכלות הפיננסית, יש פער בין השיח לבין האווירה והתבטאויות החברות בנושא העברת הכספים. מותר להעביר את הכספים אבל צריך לשים לב כי לפעמים הדברים מתגלגלים לא כמו שרצו ויוצר תהליך שאף אחד לא התכוון. אמירות אלו עלולות להשפיע באופן ישיר או עקיף על הכלכלה ועל השקעות. אני חושב שצריך, ראוי וחובה לקיים שיח אחר".
"בנושא המיסים, מדינת ישראל עם משטר מס מאוד נוח לעשיית עסקים, כמובן שיש דברים שצריך לטפל מבחינה בירוקרטית. בנושא השקעות של חברות בינלאומיות שמגיעות לישראל, הן נהנות מאחוזי מיסים נמוכים והטבות רבות. בישראל קיים אקו-סיסטם מצוין, מהאנשים החכמים בעולם המאפשרים כלכלה טובה ויוזמה רבה. מטריד אותי שחברות מהעולם מנסות לשאוב את המוח הישראלי, מכעיס אותי לדעת שאנשים יצירתיים שגדלו והתחנכו פה מנסים לא לשלם מיסים, יש אוכלוסיות עם מודעות מופחתת לתשלום מיסים".
"בשנים האחרונות אני מנסים לבנות מערכת יחסים חזקה עם הציבור ולהעלות את אמון ציבור, הדרך לעשות זאת היא דרך שקיפות וחשיפה של האסטרטגיה שלהרשות לצד שדרוג השירות שניתן לאזרח. לבסוף כדי לחזק את הכלכלה ואת ההשקעות בישראל, צריך להמשיך כמדינה וכרשות להתמודד עם הבירוקרטיה ולייצר נוחות עסקית. לייצר בנקאות יותר חלקה", הוסיף יעקב.
פרופסור עו"ד דן ביין, סגן נשיא בית המשפט המחוזי חיפה בדימוס: "בנושא הרפורמה המשפטית, עילת הסבירות מאוד חשובה גם בתחום המס, השאלה היא אם הולכים לגישה הרחבה של הפרומה שאומרת לבטל לגמרי את עילת הסבירות גם אם הרפורמה רק מתרכזת בתחום המשפטי זה יוצר אווירה שבתי המשפט לא יעזו או מאוד יימנעו מלהתערב בהחלטות מנהליות, גם בתחום המיסים. נושא זה יהווה אחד השיקולים שיכולים להשפיע על משקיעים. השאלה היא אם יש להם סיכוי מול בתי המשפט או לא, לכן הרפורמה בהכרח עלולה להשפיע".
עו"ד אורן בירן, ראש מחלקת המיסים במשרד עורכי הדין גרוס ושות': "אחת ההצעות שהצענו בוועדת המיסים, בצרפת אם מוציאים שומה מנופחת, המפקח צריך לדעת שאם תהיה ירידה בשומה אז יהיה קנס גרעון הפוך. להוריד את רמת הניפוח של השומות כדי שיהיה האגרסיביות מובילה לגרירה של תיקים למישור הפלילי. מטפלים לא מעט בשחקני קריפטו שהתחילו לעסוק בנושא לפני שהגיעו החוקים".
עו"ד ירון סבר, ראש מחלקת מיסים (משותף), במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן: "במהלך השנים גרף האגרסיביות והיצירתיות של פקדי השומה בפיתוח תאוריות מיסוי חדשות, שהקשר בינן לבין חוקי המס קלוש במקרה הטוב, בעליה מתמדת. חלק מהעניין, עד לא מזמן, היה גם אחוזי הצלחה פנומנליים של רשות המיסים בבתי המשפט שגרמו למוטיבציה עודפת להגיע לבית המשפט. אבל בשנה - שנתיים האחרונות יש שינוי מגמה, אצל רוב השופטים אנו רואים פסיקה לטובת הנישום עם ביקורת, נוקבת לעיתים, גם על הרעיונות וגם על ההתנהלות של פקיד השומה ואני מקווה שזה מחלחל לתוך רשות המיסים. מוטב שהרשות תשקול את עמדותיה בכל תיק באופן רציני לפני שמגיעים לבית המשפט. במקרים רבים אני בטוח שזה יוביל לפשרות טובות ואנחנו כבר רואים את זה בשטח בסוגיות מסוימות".
עו"ד (רו"ח) רחלי גוז לביא, שותפה מנהלת במשרד עמית, פולק מטלון ושות' ושותפה במחלקת המיסים: "התיקונים המוצעים בטיוטת חוק ההסדרים שנועדו לתמרץ בנייה ומכירת דירות למגורים וציינה:"התיקון המוצע לפיו מכירת נכסים (שנרכשו לפני 2001) עד לתום שנת 2026 תמוסה בשיעור מס שבח מופחת עשויה להגדיל את היצע הקרקעות. יחד עם זאת, העלאת מס הרכישה על משקיעים פרטיים שנועדה להרתיע משקיעי נדל"ן היתה מוטעית, מכיוון שבטווח הקצר היא עשויה להביא להתמתנות במחירי הדירות אך בטווח הארוך היא פוגעת במלאי הדירות. יתרה מכך, היקף המעורבות של משקיעים מושפע בעיקרו משיעור הריבית שעלתה בשנה האחרונה וכתוצאה מכך ניכרת ירידה דרמטית בהיקף רכישת דירות על ידי משקיעים. לכן, יש לרתום את המשקיעים להתמודדות עם משבר הדירות להשכרה ולבטל את מס הרכישה המוגבר המוטל עליהם, שהוא בבחינת קנס לכל דבר ועניין".
עו"ד רני שורץ, שותף במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות': "פגשתי למשל מקרה שאני מגיע לתיק, אני מגלה שביום חמישי מוציאים דרישת מסמכים, וכבר ביום ראשון מוציאים קנס מנהלי. או שמכפילים את השומה רגע לפני צו. אגב, באותו תיק גם הקליטו את המייצג, וזה עולה רק בתצהיר בבית המשפט. גם בית המשפט לא רוצה לעסוק בתהליך, אלא רק לקבוע בנושא המיסוי. כשזה המצב, אני חושב כי נכון שיהיה צינור פורמלי, שנוכל אנחנו כמייצגים לשים את הדברים בצורה פתוחה בפני הנהלת רשות המיסים".
עו"ד דין קלרו, שותף בכיר, שקל ושות': "עלה הנושא של טענות יצירתיות ואגרסיביות, רוצה רגע לתת דוגמא ולהביע חשש. כמעט בכל תיק עולה נושא בטיפול בהוצאות מימון, והעמדה של הרשות היא לשלול את הוצאות המימון. רוצה להביע חשש מהסביבה הנוכחית של הריבית".
עו"ד ד"ר זאב הולנדר, שותף במחלקה העסקית, פישר (FBC & Co.): "בהסתכלות מאקרו, הסוגייה המרכזית שמטרידה את הציבור היא יוקר המחיה ומדוע המחירים בישראל גבוהים ממדינות אחרות באירופה, לעיתים של אותם יצרנים ממש. כולם מבינים שחייבים לעשות משהו כדי להוריד את יוקר המחיה, אך בישראל הסוגיות המהותיות לא נדונות. חלק מהפתרון וההתמודדות נעשה בחוק ההסדרים, כמו למשל אישור מוצרים בתקינה אירופאית לייבוא מהיר, וויתור על התקינה הישראלית. אני סבור שגם רשות המסים צריכה להתמודד עם שאלות של מדיניות בהקשר הזה; אם יש למשל עודף גביית מיסים – למה לא להוריד מע"מ? האם הגיוני הדבר, שמע"מ מהווה 50% מגביית המסים? למה לא להוריד את המע"מ על מזון, כפי שנעשה במדינות אחרות? דוגמא נוספת - קיים שיעור מופחת של מס על רווחי הון, העומד על 25% לעומת המס על האדם העובד בשיעור של כ-50%. מדוע? יוקר המחיה מטריד אותי מאד, ואני מסתכל על הדור הצעיר שמתקשה לרכוש דירה, בין היתר בשל המס הכבד שצריך לשלם. אלה התחומים החשובים שיש לטפל בהם".
עו"ד אופיר לוי, שותף מוביל במחלקת המסים במשרד ארנון: "בתקופה זו של ירידה בהיקף עסקאות הרכישה של חברות ישראליות על ידי חברות רב-לאומיות, ראוי שרשות המסיים תפעל על מנת להקל על סביבת המס הקשורה בכך, לטובת החברות הישראליות, המשקיעים והחברות הרב-לאומיות. בהקשר זה, מתבקש למשל, שהרשות תכיר ב-SAFE כמכשיר גיוס השקעת אקוויטי ולא כהלוואה שיש למסות ריבית בגינה, וכן שהרשות תיישם את פסקי הדין המחוזיים בעניין שינוי מודל עסקי, תכיר בהסכמי רישיון בין חברתיים ולא תראה בכל שינוי מודל עסקי שחברה מבצעת לאחר רכישתה, כעסקת מכר של קניין רוחני".
עו"ד ד"ר יובל נבות, שותף במחלקת המיסים במשרד הרצוג: "יש בישראל מדיניות נוקשה של פירוש החוק כשולל פטור ממשקעים תושבי חוץ המעסיקים בישראל נציגים לאיתור השקעות בחברות טכנולוגיה צעירות. הפטור ממס ניתן לקרנות הון סיכון סטנדרטיות, אך הוא לא ניתן לקרנות של גופי ממשל זרים (sovereign wealth funds), קרנות פרטיות של חברות טכנולוגיה רב-לאומיות, ויחידים או משפחות עתירי הון. לשם השוואה - בארה"ב קיים פטור מוחלט וגורף למשקיעי חוץ, וכך גם ברוב המדינות המערביות. אני יכול להעיד ממקור ראשון שיש השקעות שלא זורמות לישראל רק בשל החשש ממדיניות זו. אלה שכן מזרימים השקעות עושים זאת במשורה ומתלוננים על המגבלות שאנו כיועצים מטילים על הפעילות כדי לצמצם את החשיפה למס בישראל. מאחר שזהו עניין פרשני, ניתן בקלות לשנות את המדיניות ללא מאמץ חקיקה מורכב".
מירי ביקל, עו"ד, שותפה – מנהלת מחלקת מיסים משרד עו"ד שבלת ושות': "כעורכת דין המלווה חברות רבות בתחום הקריפטו מזה שנים רבות, אני מזדהה עם האמירה "המושג קריפטו אינו עוד "מילה גסה". חברות שעוסקות בפיתוח טכנולוגיה בתחום הבלוקצ'יין הן חברות הי-טק לכל דבר ועניין שספגו בחלקן הפסדים קשים לאור הקריסות שאנו עדים להם בעולם המטבעות המבוזרים. החברות האלו פועלות בדרך כלל תחת רולינגים ספציפיים שאנו מוציאים עבורן שמפחיתים משמעותית את שיעור המס שלהן ושל בעלי המניות שלהן".
"חלק מהתמורות שהחברות האלו מקבלות תמורת הפיתוח שהן מבצעות הינו במטבעות קריפטוגרפים. למרות שערך המטבעות קרס בשנה האחרונה, לחברות האלו אין הפסד לצרכי מס עד שלא מממשים את המטבעות למזומן או שמממשים אותם למטבעות מסוג אחר. באופן זה חברות יכולות למעשה לתזמן את מועד יצירת ההפסד באופן שיהיה מיטבי להן על מנת לקזז את ההפסד כנגד הכנסות שיש להן ממקורות אחרים. גם לגבי יחידים זוהי תקופה שיש בה יתרונות מיסוי רבים לאנשים שמחזיקים מטבעות קריפטוגרפים, ויכולים ליצור הפסדים שניתן יהיה לקזז בעתיד כנגד הכנסות אחרות".
"על מנת ליצור הפסדים אין חובה לממש את המטבעות לפיאט (מזומן כאמור) וניתן פשוט להמיר אותם לסוג אחר של מטבעות. בתקופות של שווקים יורדים, זה הזמן לייצר באופן מושכל הפסדים לצרכי מס שנוכל לנצל בצורה מיטבית בעתיד. גם אם אנחנו מחזיקים בפוזיציה של "לונג" על המטבע, אנחנו נמכור, ובצורה מושכלת נכנס לפוזיציה מחדש".
ליאור נוימן, עו"ד שותף מנהל מחלקת המיסים במשרד ש. הורוביץ ושות׳: "שוק ההייטק הפורח והתקדמות השכר במשרדים הפרטיים במיוחד משרדי עורכי הדין הוביל בשנה האחרונה לגיוס מאסיבי של מפקחים בכירים שיצאו מרשות המיסים. בריחת מפקחים מנוסים לשוק הפרטי למשרדי רואי החשבון ועורכי הדין פוגעת קשות גם במדינה וגם בנישומים. הפגיעה במדינה היא האטה בקצב הוצאת השומות ובקידום דיונים בשומות שכבר יצאו וזו מהווה גם פגיעה בגביית מס בהרתעה של רשות המיסים . חברות ויחידים נישומים שהתיקים שלהם לא נכנסו לביקורת כתוצאה בחוסר בכוח אדם אמנם נהנים מהמצב אך לאור העומס האדיר הנופל על כתפיהם של המפקחים שנותרו במערכת קיימת פגיעה טבעית בקידום אישורים לעסקאות נושאים מקצועיים החשובים לנישומים וכן במקרים רבים התארכות בסיום ביקורות והנפקת שומות מנופחות כתוצאה מהעדר זמן מספק לדיון מעמיק בשומות".
עו"ד (רו"ח) שחר שטראוס, שותף במשרד בנימיני ושות': "פקידי השומה ריקים. חוליות שהיו פעם עם 4 מפקחים במקרה הטוב עם מפקח אחד. הבעיה חמורה יותר בפקידי השומה במרכז. מפקחים עוזבים באמצע טיפול בתיק, ואין מפקח שמחליף אותם והתיק פשוט מתיישן. רשות המיסים מפסידה מכך סכומי עתק להערכתי. המצוקה נובעת ראשית מהעובדה שיש פחות אנשים שניגשו ללמוד ראיית חשבון בשנים האחרונות, אבל בעיקר בגלל התגמול הנמוך מאוד של מפקחי מס הכנסה, בייחוד לאור עליות השכר החדות בשוק הפרטי בשנים האחרונות".