חאן אל אחמר
חאן אל אחמרצילום: עוטף ירושלים

ביום רביעי שעבר ביקשה המדינה מבג"ץ לדחות את מתן תשובתה לגבי פינוי חאן אל אחמר בארבעה חודשים נוספים. זו היתה הפעם התשיעית בה ממשלות ישראל השונות ביקשו דחייה בביצוע החלטת בית המשפט לפנות את המאחז הפלסטינאי הבלתי חוקי. בג"ץ החליט שלא לאפשר דחייה נוספת, אך במקביל קבע את הדיון הבא לעוד חודש וחצי.

הדחיות הללו הפכו את המקום לסמל במאבק על שטחי C , ולא מדובר בסמל ישראלי בלבד. גם עבור הרשות הפלסטינאית מדובר בסמל ובמעוז בתכניותיה לייצר רצף טריטוריאלי בשטחי C ולמעשה לקבוע עובדות בשטח, וכל זה נעשה בסיוע צמוד של האיחוד האירופאי.

ישראל מצידה מוצאת בכל פעם תירוץ אחר מדוע שלא לפנות את השטח, כשהפעם מדובר ב'השלכות המדיניות' של פינוי המאחז הפלסטיני. אלא שלבית המשפט כבר נמאס, והוא הוציא לממשלה צו על תנאי בנושא. גם לחברי הקואליציה השונים, הדחייה שיזם נתניהו לא מוצאת חן.

אברהם בנימין, ראש אגף מדיניות בתנועת רגבים, מסביר בפרק החדש של 'בשבע עיניים' כיצד הפך חאן אל אחמר לסמל במאבק על שטחי C: "מי שהפכו אותו לסמל הם אנשי הרשות. הם לקחו את אנשי המקום כבני ערובה בשביל להשלים חלק נוסף בתוכנית פיאד שלהם. הם למדו מהטובים ביותר, מאיתנו. הם ראו שהחלוקה לשטחי A, B, ו-C לא באמת משפיע על המשא ומתן, אלא גושי התיישבות, והלכו למודל זהה. הם משקיעים בזה מאות מיליונים, ואלה כספים שמגיעים מהאיחוד האירופי. כיום יש לך עוד המון חאן אל אחמרים בכל רחבי יו"ש. ב2009, כשהתחלנו לבדוק, היו פזורים בשטחי C שלושים אלף מבנים בלתי חוקיים. היום אנחנו מדברים על יותר מ81 אלף".

עקבו אחרי התוכנית בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט