בשביל שומר הלכה, צפייה בטלוויזיה היא עניין חמקמק שנהוג לא לדבר על מהותו. שומר הלכה על בוריה, מכל מגזר, נמנע מלצרוך תוכן כללי או צופה בו בדיעבד, תוך שהוא משפיל מבט כל אימת שעל המרקע עולה משהו שאינו עולה בקנה אחד עם אמונתו. זה המצב כבר שנים.
גם אם חלק ממי שמגדירים את עצמם שומרי הלכה התרגלו לצפות ללא הגבלה בתוכן כללי, הבעיות ההלכתיות הפשוטות העולות מצפייה בתכנים מגוונים מכל העולם לא נעלמו. התוכן שנהיה רב ונגיש יותר להמונים לא העלים את הבעייתיות שלו מבחינה הלכתית, שעליה אמונים שומרי מצוות אורתודוקסים מכל מגזר.
כשמדובר בגופי תקשורת מסחריים ובאין מספיק אלטרנטיבות, קשה להאשים שומרי הלכה - בשאיפתם - שהתרגלו לצפות במה שנותנים שלהם. אך כשעוסקים בתקציבי תאגיד הממומן מכספי הציבור כולו, יש לקחת בחשבון את מגזר שומרי ההלכה. מגזר שהתרגל במשך שנים רבות לוותר על תוכן ציבורי, לסגור את הטלוויזיה, לזרוק אותה או לחיות בקונפליקט מתמיד והדחקה מול התוכן המרצד מול עיניו ועיני ילדיו.
זה לא סוד שסיפורים מתוסרטים, מטבעם, מכילים מסרים ישירים ועקיפים, סאב־טקסט ותפיסת עולם. לא צריך להניף דגל אג'נדה מובהק במזיד כדי להעביר בפועל תפיסת עולם לגבי מה נכון וראוי ומה פחות.
קשה לאמוד את התוצאות העקיפות והישירות שיוצרת צפייה ממושכת בתוכן הנוגד את ההלכה, בקרב צעירים ומבוגרים כאחד. להערכתי, בסופו של דבר, מדובר בהשפעות הנוגעות למוטיבציה לקיום ההלכה עצמה ולחיבור לאמונה, תורה ומצוות.
המצב הנוכחי הוא שעולמות מקבילים בציבור שאינו שומר הלכה (או צפונה מכך) מקבלים תקציבי עתק כדי לספר את הדרמות והקומדיות על פי תפיסת עולמם, באופן מתוסרט ומהודק. האמונים על שמירת עיניים ולב קיבלו תוכניות בתחנת הרדיו 'כאן מורשת' וכמה סדרות תיעודית שעלות הפקתן, לרוב, נמוכה משמעותית מיצירה מתוסרטת ויקרה הכוללת שחקנים ומגוון אנשי צוות. את הבדלי התקציב בין תיעודי לדרמה או קומדיה מתוסרטת - כל יוצר מתחיל יודע. אבל הציבור הרחב לא ממש מבין בזה. הוא רואה שמדברים על עניינים יהודיים בתאגיד באופן מסוים ומתלהב. הוא מרגיש שנותנים לו "תוכן יהודי" ולא יכול לדעת בכלל שמגיע לו הרבה יותר מזה.
כעת יצאנו קבוצת יוצרים גדולה בקריאה ציבורית לייחד תקציבים גם לסוגה עילית מסוג דרמות וקומדיות מתוסרטות. קריאתנו היא ליצור שוויון בחלוקת תקציבי התאגיד באופן שגם הציבור האמון על ההלכה יוכל ליהנות ממנו, בלי נקיפות צפייה. מגיע לציבור האמוני שיספרו את הסיפורים שלו, על פי תפיסתו האמונית, בלי להתבייש ובצורה מקצועית בתקציב ראוי. 30 מנדטים רשמיים זה זמן מצוין להפסיק את צפיית הבדיעבד שלנו.
הכותב הוא יוצר הסרט החדש 'מדריך למתבונן האמיץ'
***