מראש, אין עניין לדחוף את האף לתוך עולמו האישי של אדם, אלא שכאן מדובר באדם בעל חשיפה רבה ומאחר והוא חשף את עולמו האישי, יש צורך גם להגיב. היו רבים שהגיבו לדברים.
אחד המגיבים היה הרב אברהם סתיו שכתב מספר נקודות המתייחסות לשרקי. מהתגובה עולות מספר שאלות.
בפוסט הוא כותב: "אדם יכול להיות הומו ויחד עם זה לחיות חיים דתיים מלאים וגדושי אמונה ואהבה ויראה".
איך אפשר לחיות "חיים דתיים מלאים" תוך כדי שחיים כהומו? הרי כתוב בתורה "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם", איך אין בכך סתירה? ייתכן שאותו אדם יחיה עם הרבה אמונה ואהבה ויראה, על כך שיש לו התמודדות קשה ומורכבת, אבל אין אפשרות לחיות "חיים דתיים מלאים" כהומו. זה פשוט לא נכון.
וגם אם יבוא אדם ויטען שניתן לחיות עם גבר ללא קיום אינטימיות ובכך לא לעבור על איסור תורה מפורש, כבר כתוב בגמרא שההצהרה על חיים משותפים הרי היא כהצהרה על קשר אינטימי שאסור לכל הדעות.
הוא מוסיף, בצדק, שיהיו קשיים, זה נכון, אלא שמיד הוא כותב ש"הם לא סותרים מסע של תורה ומצוות וקידוש שם שמיים".
איך מסע של אדם שמצהיר שהוא רוצה לחיות באופן שבו הוא עובר על אחד מהאיסורים החמורים בתורה עולה בקנה אחד עם הביטוי "קידוש שם שמיים"? הרמב"ם בהסברו לביטוי "קידוש שם שמים" כותב: "כל הפורש מעבירה או עשה מצוה לא מפני דבר בעולם, לא פחד, ולא יראה, ולא לבקש כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא, כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת רבו, הרי זה מקדש את השם". לפי הרמב"ם קידוש שם שמים היא הימנעות ממעשים מיניים שאסורים על פי התורה. האם הביטוי "קידוש שם שמים" של הרב סתיו שונה משל הרמב"ם?
הוא ממשיך לכתוב ש"המרחב המיני הוא מרחב מאד פרטי והוא צריך להישאר כזה. אין שום עניין לשתף את הסביבה בבחירות ובהתמודדויות שהן מנת חלקו של כל אדם" אלא שלא מובן איך הדברים מסתדרים עם הפתיחה של הפוסט שבה כותב: "יאיר שרקי הוא אדם פרטי אבל הפוסט שלו הפך בצדק לטקסט הכי נקרא בישראל ביממה האחרונה". אולי העובדה שהדברים הפכו להיות מנת חלקם של רבים כל כך, מעידה על החצנה של עניין שהצניעות והשתיקה יפים לו?
הוא ממשיך ומסביר שאם ימשיך להסתיר את משיכתו המינית היא תהפוך ל"בושה". אולי זה עדיף? כתוב שאדם שעושה עבירה- טוב שיתבייש בה. למה לא להתבייש בכך שאדם עושה עבירה?
הפוסט ממשיך ובו כתוב ששרקי "לא שעה לכל אותם שרלטנים הטוענים שכל אדם יכול וגם צריך להשתנות". מניין הוודאות שכל מי שטוען שאנשים יכולים להשתנות הוא "שרלטן"? אולי חוסר היכולת לעבור את השינוי במשיכה המינית תלויה באדם שחווה את המשיכה המינית והרצון שלו, ולא בסביבה? הפוסט ממשיך עם המשפט: "יש מגוון מסוים של אופציות להקמת משפחה. חלקן כרוכות בפשרות הלכתיות".
לפי התורה אין מגוון מסוים של אופציות להקמת משפחה.
עולה כאן גם השאלה- מה המשמעות של הביטוי "פשרות הלכתיות"? האם המשמעות היא שמתעלמים מההלכה? אם זו הכוונה, אז האם "מחלל-שבת-דתי" זו גם צורת חיים שכוללת "פשרות הלכתיות"?
את הפוסט מסיים המשפט: "אבל חשוב לדעת שגם להומו דתי ישנן אפשרויות נוספות מלבד בדידות".
זה נכון, הוא יכול להיות עטוף באהבתם של אביו ואימו, אחיו ואחיותיו, אחיינים ובני דודים. אבל אם הכוונה בדברים היא שהוא יכול לחיות עם גבר, אז זו טעות. אלא אם כן הוא בוחר לא להיות דתי, או לפחות לא בדת היהדות.
אחרי כל זה, חשוב לדעת, שכל מי שמתמודד עם משיכה מינית לבני מינו- הקב"ה אוהב אותו ורוצה בו. מי שמתמודד עם המשיכה ולא עובר על איסורי תורה- קדוש יאמר לו. אנשים שמתמודדים עם אתגר כזה צריכים לדעת שיש מה לעשות, ולא אצל שרלטנים, ואין צורך לוותר על הרצון לחיות חיים מלאים על פי התורה.
שילה מרום, ר"מ במכינה הקדם צבאית בקשת ברמת הגולן וחבר ארגות תודעת זהות