לפני חודשיים קיבלה מכרה שלי, מחנכת באולפנה במרכז הארץ שיחת טלפון מאמא של תלמידה שלה לשעבר:
ילדה מקסימה, תלמידה מצטיינת, מקובלת על חברותיה עם ניצוץ תמידי של ברק בעיניים וצחוק פעמונים.
התברר להם שהילדה שלהם יורדת במשקל ומאז שפתחה לעצמה פרופיל באינסטגרם כל ההתעניינות שלה התמקדה במראה החיצוני שלה ובכמות הקילוגרמים העודפים שעליה להשיל בכדי להגיע לגזרה הנכונה.
שום סממן חיצוני למערבולת הרגשית שהנערה הזו הייתה נתונה בה לא התריעה על הסופה העתידית.
שום קריאות מצוקה או תמרורי אזהרה: הציונים שלה המשיכו להיות גבוהים. רק הברק בעיניים שלה התעמעם לאט לאט עד שנראה שהגיע כעת למצב כבוי.
רק ההקאות החוזרות שלה בשירותים הדליקו להורים אור אדום שמשהו כאן לא בסדר. שהילדה שלהם עוברת משהו.
כששאלה את הוריה איך זה יכול להיות שצונאמי ענק שכזה חלף להם מתחת לרדאר שלה, ענו לה שמאז ומעולם הם חינכו אותה לגשת אליהם ולפתוח איתם הכול והם הנחת היסוד שלהם הייתה שאם היא לא פונה אליהם, כנראה הכול טוב בהתאם לכלל האלמותי: נו ניוז, גוד ניוז.
אז איך הם בכל זאת עלו על העניין שהילדה שלהם צריכה עזרה ורצוי כמה שיותר מוקדם?
הייתה זו אמא של אחת מהחברות שלה שסיפרה לה שהבת שלה (של החברה), עוקבת באדיקות אחרי תמונות האינסטגרם של הבת שלה ושהיא מעלה בכל יום תמונה אחרת כאשר הפוזה שונה והתפאורה משתנה.
פתאום ההורים התחילו לחבר אחד ועוד אחד והגיעו למסקנה שכל ההקאות האלו הם בעצם לא כתוצאה מווירוס אלא כתוצאה מתנועה יזומה, הכנסת היד לגרון ובעצם הבת שלהם סובלת לפי כל הסימפטומים מהפרעת אכילה.
לאחר מכן התחילו ההורים לבדוק בהיסטוריית הגלישה של הבת שלהם ומשם הדרך לאתרים ש'לימדו' דרכים לירידה מהירה במשקל והיפטרות מעודפים מיותרים' הייתה קצרה.
מכרה שלי סיפרה לי שמה שבעיקר הפריעה להורים הייתה העובדה שהילדה שלהם לא מצאה לנכון לספר ולשתף את ההורים שלה במערבולת הרגשית שהיא עברה. אבל פשוט כלום. היא שיתפה אותם בציונים הגבוהים שלה, המשיכה להיות מדריכה פעילה בבני עקיבא והלכה לפעילויות עם החניכים.
המסכה של הבת שלהם הייתה מושלמת עד כדי כך שאפילו ההורים שלה לא חשדו בשום דבר, בזמן שמתחת יהום הסער ולבה רותחת איימה להתפרץ, לעכל ולסחוף את הבת שלהם לתהומות.
הורים! אל תקנו את המסכה שהילדים היקרים שלכם מנסים למכור לכם. אל תחכו שהם ייגשו אליכם ויספרו כי הם לא. אל תקנו את השקט ואת השגרה ואת הנו ניוז גוד ניוז. תיזמו שיחה. תבדוק. תגששו. תחקרו. תהיו עם יד על הדופק. כל הזמן. לפעמים הערנות הזו שלכם עוד תציל לילדים שלכם את החיים.