פרופ' רון שפירא, רקטור המרכז האקדמי פרס, התארח באולפן ערוץ 7 והעמיק בצורך ברפורמה במערכת המשפט ובדרך הנכונה לעשות זאת.
בפתח דבריו קבע פרופ' שפירא כי מרבית הציבור מבין שמערכת המשפט נדרשת לשינוי מסויים. "ישראל בוודאי זקוקה לרפורמה כלשהי במערכת המשפט. אני חושב שיש קונצנזוס בדבר הזה ומעטים האנשים שחושבים שהמצב הנוכחי צריך להישאר כמו שהוא. כיום יש לנו גוף אחד שבסמכותו גם לכתוב חוקה וגם לפעול מכוחה של החוקה כמחוקק, הוא גם אוחז בכובע האסיפה המכוננת וגם כמחוקק מכוחה של החוקה. תוכנה של החוקה הזו על פי הדעה המקובלת היא שכל ערכאה שיפוטית במדינת ישראל מוסמכת לבטל חוק ולא רק בית המשפט העליון וזה אף קרה בבית משפט השלום בתל אביב בעבר".
לדבריו, "זה מצב מוזר שלא קיים בשום מדינה שאותה אנחנו מכירים. אין מצב שהחוקה מתקבלת באותו מקום וכל בעל סמכות שיפוטית יכול לבטל כל חוק. יש עוד מוזרויות בשיטה שלנו: כמעט בשום מקום בעולם אין בתי משפט שמוסמכים לבטל חוקים והמינוי שלהם אינו נעשה בשליטה של המערכת הפוליטית. מבין 36 מדינות ב-OECD יש שלוש כאלה, אחת מהן היא ישראל ושתי האחרות הן יוון וטורקיה. בכל המדינות האחרות אם מישהו קיבל את הסמכות לבטל חוקים הוא נבחר על ידי פוליטיקאים".
הוא מוסיף ומסביר כי "הוועדה לבחירת שופטים אצלנו היא אותה וועדה ופועלת באותם כלים גם לגבי בית המשפט העליון וגם לגבי בתי משפט אחרים. הבעיה שאצלנו כל בתי המשפט הם חוקתיים. אם מחר חוק מסויים אינו נאה, לדוגמה, בעיני בית דין רבני מסויים, הוא רשאי להכריז שהחוק בטל. לכן, אצלנו יש מצב שבו שופט, שהוא מבחינה זו מעל המחוקק ויכול לפעול מכוח אותה חוקה שחוקקו אנשים שהם גם המחוקק, לבטל חוקים. זאת למרות שהוא לא נבחר על ידי הציבור ולא נבחר על ידי נבחרי ציבור, אלא על ידי גוף שיש בו גם נבחרי ציבור אבל אינו בשליטה של המערכת הפוליטית".
דווקא בעניין הזה פרופ' שפירא חושב שהפיתרון שמוצע ברפורמה ראוי. "הרפורמה המשפטית תשנה את המצב הזה ותקבע שאפשר לבטל חוק רק בבית המשפט העליון וברוב מיוחס בלבד וכן שבחירת השופטים תהיה יותר במתכונת המקובלת בעולם המערבי".
בעניין עילת הסבירות, מעריך שפירא, כי אין צורך אקוטי בחקיקה בנושא. "אני אישית מתנגד לביטול עילת הסבירות. אם אמרתי לגבי בחירת שופטים שמדינת ישראל היא חריגה בעולם ומן הראוי שניישר בעניין הזה - עילת הסבירות היא מאוד מקובלת. ביטול מעשי מנהל בעילות עמומות ומופשטות זה דבר מאוד מקובל בשיטות משפט דמוקרטיות. אנחנו לא רוצים שהחלטות של פקיד יהיו מעשה עשוי שאי אפשר לדון בו".
"יש בעיות בהלכת הסבירות לגבי עניינים מסויימים. אני לא חושב שצריך לפסול, לדוגמה, מינויים שאושרו בכנסת, בעילה זו. אפשר לסייג אותה לגבי נבצרות של ראש ממשלה או לגבי מינוי שר בממשלה שקיבלה את אמון הכנסת" הוא מוסיף.
ומה לגבי פסקת ההתגברות? "פסקת ההתגברות היא פיתרון למצב שיש תיקונים הרבה יותר דחופים ממנו. היום אין צורך בפסקת ההתגברות. זו דרך מסויימת לייצר דיאלוג בין זרועות השלטון כך שהמחוקק ובית המשפט העליון יוכלו להתווכח על תוכנה של החוקה. פסקת ההתגברות מתאימה למקום שבו יש חוקה מסודרת ומפורטת המעגנת את זכויות האזרח ובעלת מגבלות על האופן שאפשר לבטל חקיקה - ואנחנו לא במצב הזה. אילו היתה לנו חוקה היא היתה קובעת במה בית המשפט לא יכול להתערב. צריכה להיות ביקורת שיפוטית כשחקיקה נעשית נגד החוקה - אך בשביל שזה יקרה צריך חוקה מסודרת".
כשפרופ' שפירא נדרש לעוצמת המחאה יוצאת הדופן נגד הרפורמה שמובילים שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה יש לו הסבר מדוע הדברים הגיעו לסף רתיחה. "אנשים התרגלו למצב הקיים. הם לא תמיד מכירים מה קורה במדינות אחרות ונדמה להם שהמצב בו שופטים ממנים שופטים זה עניין שגרתי. בנוסף, יש בעלי עניין בקיטוב הזה, משני הצדדים. בסופו של דבר חלק ממארגני ההפגנות הללו מכוונים למקום הפוליטי וזה עניין גם של חלק ממי שעומדים בצד השני של המתרס הפוליטי. אני אופטימי ומקווה שבסופו של דבר הדברים יסתדרו ונגיע לעמק השווה".
לדעתו, "ההפגנות מבחינה מסויימת מעלות את הרף לשני הצדדים ומפחיתות את היכולת לנהל הידברות מהירה. אחת הסיבות לזה שההידברות תקועה לפי שעה היא ההפגנות והתגובה להן. אני חושב שגם הזירוז של מהלכי החקיקה, במידה מסויימת, הוא תגובה להפגנות".
האם הוא מודאג מהמצב בו בעלי הון מוציאים את כספם מישראל בגלל הרפורמה? "אנשים בעלי הון וגם אנשים מהשורה חוששים. הם רואים בטלוויזיה ואז הולכים לבנק וקונים דולרים וזה נקרא שמוציאים את הכסף מישראל. מי שרצו לבנק לקנות דולרים, לאו דווקא פעלו בשל חששות משינויים במערכת המשפט, אלא כי יש חשש שהשקל ירד. אני חושב שהבהלה הזו תעבור מהר מאוד. אינני מכיר אף משוואה כלכלית שמקשרת בין שיטת מינוי השופטים בקרב דמוקרטיות לבין יציבות הכלכלה. גם אם שיטת מינוי השופטים שלנו תהיה כמו זו של ארה"ב המשמעות לא תהיה שאנחנו לא דמוקרטיה ושהכלכלה שלנו לא בריאה. בהלה המונית כמו שיש אצלנו יכולה לגרום נזק בעיקר בטווח הקצר".