בשלושים הימים שבין פורים לפסח אנו מנקים את הבתים מחמץ. ניקוי מחמץ מבטא את השחרור שלנו מההחמצות בחיים, מכל מיני פחמימות שיש להם מקום מסוים וממוצה ("מצה"), אבל באיזה שלב התנפחו והחליטו שהן ישתלטו על הכל.
בשביל לצאת לחופשי מהמיצרים צריך לפסוח ולדלג מעליהן; וזוהי העבודה בימים הללו – להחזיר את חתיכות החמץ למקומן הראוי.
שלושים יום זה מספר שמשמעותו ביהדות מחזור מעגלי שלם (חודש). על מנת להתחדש ולנקות הבית מחמץ צריך תהליך ארוך; לרדת לכל הפינות ולקרצף.
זהו שלב מטעה, כי בהתחלה נדמה שאם רוב בני הבית החליטו שהם רוצים בית כשר לפסח אז הבית ינקה את עצמו תיכף ומייד; אבל למציאות יש את הקצב שלה.
ניקיון אמיתי דורש עבודה יסודית עד שמגיעים לכל הפינות, גם לאלה שבעליית הגג. כמובן חשוב מאד שלא להתייאש; עובדה שיש חדרים גדולים בבית שכבר הצלחנו לנקות במהלך הזמן והתברר שהשד לא נורא כל כך. קצב הניקיון צריך להיות קשוב ליכולת של בני הבית אבל הכיוון הוא מאד ברור ואף אחד לא יעצור אותו.
לנקות בית לוקח שלושים יום; לתקן אישיות בעייתית לוקח שלושים שנה; לשנות תרבות מוחמצת לוקח קצת יותר; אבל לא להתבלבל, בסוף הכל יהיה נקי לפסח.