שופטי בג"ץ
שופטי בג"ץצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עורך הדין זאב לב, בעבר איש פורום קהלת וכיום היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, מתייחס בראיון לערוץ 7 לתרחיש בו יפסול בג"ץ את חקיקת תיקון מערכת המשפט, ביום שלאחר אישורה בכנסת.

הזכרנו בפני עו"ד לב את דבריו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן לפיהם בכוונתו לעתור לבג"ץ מיידית נגד החקיקה, ואת ההערכה לפיה קיימת בהחלט היתכנות לפסילה שכזו. "הסיכוי ששופטי בג"ץ יפסלו את החקיקה הוא לא סיכוי גבוה, כי גם להם יש מידה מסוימת של אחריות והם מבינים שמדובר באירוע הרסני לישראל", אומר עו"ד לב.

להערכתו הסיכוי לפסילה שכזו קטן ועם זאת אם תהיה פסילה שכזו "אני מעריך שתשובת הכנסת לעתירה הזו תהיה שאין לבית המשפט סמכות לדון בעתירה כזו, שמדובר בפסק דין לא חוקי שניתן בחוסר סמכות, ולכן מתעלמים ממנו והוא בטל".

דבריו אלה מחייבים הרחבות שכן התעלמות מפסיקה תייצר לא מעט השלכות במישורים שונים, החל מזהותם של שופטים וכלה בכפיפותם של הרמטכ"ל והמפכ"ל להחלטות הממשלה או להכרעות בית המשפט. "ההשלכות קיימות, אבל לא באופן מיידי", אומר לב. "את החלק שעוסק במינוי שופטים קשה לראות עוד יותר מתבטל בידי שופטי בג"ץ, אבל לכל היותר תהיה תקופה שלא ימונו שופטים עד לקבלת הכרעה. לכאורה יכול שר המשפטים לכנס את הועדה בהרכבה החדש וימנה שופטים, ואז מה יקרה, יסגרו בפניהם את הדלתות?".

אנחנו מזכירים את התרחיש אותו תיאר עמית סגל, ולפיו מי שתמנה הועדה החדשה לנשיא בית המשפט העליון ירצה להיכנס ללשכתו והדבר יימנע ממנו כי בבית המשפט לא מכירים בו, והדבר יכול להגיע עד כדי הזעקת משטרה מצד השופטים, ומנגד הזעקת משמר הכנסת מצד הנבחרים החדשים שבאים מתוקף סמכותה של הכנסת. עו"ד לב לא ממהר לראות תרחיש שכזה קורה, ומזכיר שגם השופטים וגם משמר בתי המשפט מקבלים שכר ממקור אחד. "זה לא תרחיש סביר בעיניי".

"התרחיש שאולי יכול לקרות הוא שבית המשפט יפסול את החוק שעוסק בפסילת חוקים וחוקי יסוד. הכנסת תכריז שהיא מתעלמת מכך, ואת התוצאות נראה בעתיד הרחוק יותר, רק כאשר יחוקק חוק שיפסל על ידי בג"ץ ויחוקק שוב בפסקת התגברות ובג"ץ יפסול את החוק בכל זאת כי הוא לא מכיר בפסקת ההתגברות, אז נראה אם החוק מיושם או לא. מדובר בשנים קדימה".

בתקופה זו, מעריך עו"ד לב "המערכת הפוליטית תצטרך להיסגר על עצמה, ואם עד אז יגיעו להסכמות, לחקיקה מחדש, להבהרת עמדתה או שיהיו בחירות, בית המשפט ימצא את הדרך להיכנע". לזאת הוא שב ומדגיש כי מדובר בתרחיש שבעיניו הוא לא סביר. "מה שכן סביר שיקרה הוא ששני החוקים שכבר עברו בקריאה ראשונה, יעברו, הם לא ייפסלו ואז מה יקרה. זה מה שמטריד את אזרחי ישראל. מה נראה כאן בשנים הבאות לאחר הרפורמה".

"להערכתי במקרה כזה יעבור קצת זמן, שנתיים או שלוש שבהן נראה התמרכזות של המערכת הפוליטית ושל השיח בישראל, כי האזרחים ונבחרי הציבור יבינו שאין מבוגר אחראי שיוציא עבורם את הערמונים מהאש. אם יחוקקו פטור מגיוס לא יהיה גיוס חרדים, וצריך לשאול את עצמנו אם אנחנו רוצים את זה בכל תנאי, אם מחוקקים חוק הסדרה יש לכך השלכות וכו'. ההתנהלות של המערכת הפוליטית תהיה שקולה הרבה יותר, כי יבינו שאף אחד לא יציל אותם מעצמם. נראה גם את מפלגות האופוזיציה, שכיום מתנגדות לכל מו"מ, מקיימות שיתופי פעולה כי מבינים שאי אפשר לשחק ברוגז. נגלה שיתופי פעולה עם מפלגות המרכז שכבר לא יחרימו. המצב שבו כל אחד יגיד מה שהוא רוצה כי אי אפשר בלעדיו ישתנה, כי כל אחד יבין שאפשר בלעדיו".

"אנחנו נמצאים בנקודת שפל של הפוליטיקה של בג"ץ. בית המשפט הפך לגורם מפלג שנותן החלטות בינאריות של כן ולא, וכשהפוליטיקה שלנו נהייתה כזו גם היא נהייתה מאוד מפוצלת ומנוגדת לכל פשרה, גם בחוקים שמאמינים עליהם שני הצדדים רצים לבית משפט. בגלל זה ישנו שיח של הפחדה, שיח של אין פשרה. הדבר הזה ייעלם מהעולם", הוא מעריך.

עוד ביקשנו את התייחסותו של עו"ד לב להכרזת פורום קהלת על נכונות להידברות וקביעה לפיה ניתן לוותר על פסקת ההתגברות, האם מדובר בכניעה לתבהלת המהומות ולהתנכלות לבכירי הפורום?

עו"ד לב מציין כי עמדתו שלו מנוגדת לנכונות להסיר את פסקת ההתגברות, אך יש לזכור שבפורום קהלת היו מלכתחילה מי שהתנגדו לפסקה בשל עצם היותה מעניקה לבית המשפט סמכות כלשהי לפסילת חוקים. "התנועה למשילות סברה שהמודל המתאים לישראל הוא המודל הבריטי, שלפיו אין פסילת חוקים ולכן אין גם התגברות. יש רק התראה של בית המשפט מחוקים בעייתיים. בעיניי זה המודל הנכון, אבל מאחר ולא זה המודל שנבחר, פסקת ההתגברות היא מה שצריך להיות כדי להגביל את כוחו של בג"ץ לפסול חוקים".

"בעיניי צריך תמיד להידבר ולנהל שיח, אבל התוצאה של השיח לא יכולה להיות פשרה על שני דברים עיקריים שלא ניתן לוותר עליהם: שמינוי השופטים יהיה על ידי נבחרי ציבור בסופו של דבר, ושהכנסת היא המחוקק העליון בישראל ללא גוף שיוכל להגביל את יכולת החקיקה של הכנסת". שני סעיפים אלה יכולים לקבל סעיפים הסתייגויות ומגבלות, אבל העיקרון המהותי שבהם חייב להישמר, לטעמו.

באשר ליחס אותו מקבלים אנשי פורום קהלת אומר עו"ד לב: "הדמוניזציה שעושים להם היא איומה ונוראה. גוף מחקר לא יכול לסבול איומים, הפגנות ותקיפה פיזית של אנשיו. זו התנהלות נוראה של השמאל, אם כי לא נראה לי שאנשי הפורום מתרגשים מכך".