משטרת ישראל הודיעה כי תשתף פעולה עם חקירת המחלקה לחקירות שוטרים ולא תפעל להענקת חנינה מוקדמת לשוטרים שנפגעו מדוח ועדת אור, כך החליט הצוות שמינה מפכ"ל המשטרה לבדיקת ההתמודדות עם מסקנות הוועדה. עם זאת ימשיכו במשטרה לחפש פתרונות שיצמצמו את הפגיעה בקצינים ובשוטרים שנפגעו מהדוח.
שרת החינוך לימור לבנת קראה ליועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין שלא לחקור עוד את ההתפרעויות של הערבים באוקטובר 00', כפי שהמליצה וועדת אור. לדבריה בראיון לגלי צה"ל, חקירות נוספות עלולות לפגוע בפעילות השוטפת של המשטרה.
שר הרווחה זבולון אורלב הביע תמיכה במתן חנינה לשוטרים שנפגעו ממסקנות ועדת אור. לדבריו, אם לא תינתן חנינה עלול הדבר לגרום למשטרה שלא תפעל לנוכח גילויי אלימות לאומנית ושלא תמנע אותם מראש. "כדי לשמור על עתידם האישי יעדיפו כל שוטר וקצין במשטרת ישראל להיות צמודים לעורך דין ולא להסתבך בעימותים, וזאת על חשבון עתידה של מדינת ישראל". אורלב קרא למשטרה לתמוך תמיכה מלאה באנשי הביטחון בשטח.
השר עוזי לנדאו, שבעבר היה הממונה על תיק ביטחון הפנים, אמר כי יש להעמיד לרשות השוטרים שנפגעו מדוח אור את מיטב הסיוע המשפטי, וזאת על חשבון המדינה. לדברי לנדאו, חובתה של המדינה לספק הגנה משפטית למי שעמדו בקו הראשון בשמירה על שלטון החוק.
נשיא המדינה משה קצב אמר כי אין לדון ברעיון החנינה המקדימה לשוטרים. קצב לא שלל את הרעיון לחלוטין אך אמר כי טרם הגיע הזמן לעשות זאת.
גם היועץ המשפטי לממשלה הביע התנגדות לחנינה בטרם משפט ואמר כי יש להמתין לתוצאות החקירה במחלקה לחקירות שוטרים, כפי שהמליצה ועדת אור.
חנינה מוקדמת היא הליך חריג והוא הופעל רק בנוגע לחנינת בכירי השב"כ בהקשר לפרשת קו 300, כך אומרת עורכת הדין יפעת וינקלר. בעבר עסקה וינקלר בנושא החנינות וההקלה בעונש במשרד המשפטים וכיום היא עוסקת בנושא במגזר הפרטי. וינקלר אומרת כי ההליך המקובל הוא שהבקשה לחנינה נעשית רק לאחר שאדם הורשע. בשלב זה, כאשר כבר הוחלט על העונש, שולח האדם לנשיא בקשת חנינה, בקשתו מטופלת, והנשיא מחליט אם להיענות לה.
במקרה שבו מדובר עתה, היא מוסיפה, מבקשים לחון את האנשים עוד בטרם נפתחה החקירה. מדובר בצעד מרחיק לכת עוד יותר מהחנינה המוקדמת שניתנה לאנשי השב"כ. מדובר גם ב"דריכה גסה" על עקרון השוויון, אומרת וינקלר, וזאת מפני שכל אדם אחר שהיה פונה אל נשיא המדינה לחון אותו בטרם נערכה חקירה היה נענה במכתב מנומס שהנשיא אינו מטפל בבקשות מסוג זה. כאמור, חנינה היא צעד שבא אחרי תהליך משפטי, וכאן עוד לא החלה חקירה, ואפילו אין יודעים עבור מי מבקשים את החנינה. לדבריה, יש כמה שמות מסומנים, אבל חלק מעבודת המחלקה לחקירות שוטרים היא לגלות גם מי מהשוטרים ירה.
למעשה, אומרת וינקלר, זהו ניסיון לחון את החוקרים מהתיק ולא לחון את השוטרים, שלעתים כלל אינם יודעים כי הם בחקירה.
וינקלר מוסיפה כי מבחינה משפטית ההליך מופרך, אך ב"בגץ ברזילי", בעקבות פרשת קו 300, קבעו שאפשר לעשות כך. בגץ הכשיר אז הליך של חנינת אנשים מסוימים בטרם העמדתם לדין, מציינת וינקלר. עתה, לדבריה, התנאים השתנו, ומי שהיה בדעת מיעוט בעת קבלת ההחלטה לחון היה השופט אהרון ברק, ועתה הוא הניצב בעמדה הקובעת.
לדבריה, בידי היועץ המשפטי לממשלה לעצור את תהליך החקירה כאשר יש צורך בכך לצרכים כמו ביטחון המדינה. לפיכך, לדבריה, רובינשטיין יכול להחליט כי בשם האינטרס הציבורי הוא עוצר את ההליכים המשפטיים.
היום תתקיים הפגנת תמיכה במשטרת ישראל ובשוטריה תחת הסיסמה "צלש לשוטרים במקום עונשים". בשעה 09.30 תיפגש משלחת של המטה עם תנ"ץ משה ולדמן, מפקד מרחב חוף, אשר ועדת אור ביקרה אותו בחריפות והמליצה לפטרו מן המשטרה. "אנו נביע את תמיכתנו בו ונקרא לממשלת ישראל שלא לקבל את המסקנות האישיות החריפות נגד השוטרים והקצינים אשר הפגינו אומץ לב ונחישות בהגינם על חיי אזרחים ורכושם מול פורעי חוק אלימים, אשר ביקשו לחתור תחת השלטון וריבונות מדינת ישראל", הודעת מטה חיפה.
שרת החינוך לימור לבנת קראה ליועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין שלא לחקור עוד את ההתפרעויות של הערבים באוקטובר 00', כפי שהמליצה וועדת אור. לדבריה בראיון לגלי צה"ל, חקירות נוספות עלולות לפגוע בפעילות השוטפת של המשטרה.
שר הרווחה זבולון אורלב הביע תמיכה במתן חנינה לשוטרים שנפגעו ממסקנות ועדת אור. לדבריו, אם לא תינתן חנינה עלול הדבר לגרום למשטרה שלא תפעל לנוכח גילויי אלימות לאומנית ושלא תמנע אותם מראש. "כדי לשמור על עתידם האישי יעדיפו כל שוטר וקצין במשטרת ישראל להיות צמודים לעורך דין ולא להסתבך בעימותים, וזאת על חשבון עתידה של מדינת ישראל". אורלב קרא למשטרה לתמוך תמיכה מלאה באנשי הביטחון בשטח.
השר עוזי לנדאו, שבעבר היה הממונה על תיק ביטחון הפנים, אמר כי יש להעמיד לרשות השוטרים שנפגעו מדוח אור את מיטב הסיוע המשפטי, וזאת על חשבון המדינה. לדברי לנדאו, חובתה של המדינה לספק הגנה משפטית למי שעמדו בקו הראשון בשמירה על שלטון החוק.
נשיא המדינה משה קצב אמר כי אין לדון ברעיון החנינה המקדימה לשוטרים. קצב לא שלל את הרעיון לחלוטין אך אמר כי טרם הגיע הזמן לעשות זאת.
גם היועץ המשפטי לממשלה הביע התנגדות לחנינה בטרם משפט ואמר כי יש להמתין לתוצאות החקירה במחלקה לחקירות שוטרים, כפי שהמליצה ועדת אור.
חנינה מוקדמת היא הליך חריג והוא הופעל רק בנוגע לחנינת בכירי השב"כ בהקשר לפרשת קו 300, כך אומרת עורכת הדין יפעת וינקלר. בעבר עסקה וינקלר בנושא החנינות וההקלה בעונש במשרד המשפטים וכיום היא עוסקת בנושא במגזר הפרטי. וינקלר אומרת כי ההליך המקובל הוא שהבקשה לחנינה נעשית רק לאחר שאדם הורשע. בשלב זה, כאשר כבר הוחלט על העונש, שולח האדם לנשיא בקשת חנינה, בקשתו מטופלת, והנשיא מחליט אם להיענות לה.
במקרה שבו מדובר עתה, היא מוסיפה, מבקשים לחון את האנשים עוד בטרם נפתחה החקירה. מדובר בצעד מרחיק לכת עוד יותר מהחנינה המוקדמת שניתנה לאנשי השב"כ. מדובר גם ב"דריכה גסה" על עקרון השוויון, אומרת וינקלר, וזאת מפני שכל אדם אחר שהיה פונה אל נשיא המדינה לחון אותו בטרם נערכה חקירה היה נענה במכתב מנומס שהנשיא אינו מטפל בבקשות מסוג זה. כאמור, חנינה היא צעד שבא אחרי תהליך משפטי, וכאן עוד לא החלה חקירה, ואפילו אין יודעים עבור מי מבקשים את החנינה. לדבריה, יש כמה שמות מסומנים, אבל חלק מעבודת המחלקה לחקירות שוטרים היא לגלות גם מי מהשוטרים ירה.
למעשה, אומרת וינקלר, זהו ניסיון לחון את החוקרים מהתיק ולא לחון את השוטרים, שלעתים כלל אינם יודעים כי הם בחקירה.
וינקלר מוסיפה כי מבחינה משפטית ההליך מופרך, אך ב"בגץ ברזילי", בעקבות פרשת קו 300, קבעו שאפשר לעשות כך. בגץ הכשיר אז הליך של חנינת אנשים מסוימים בטרם העמדתם לדין, מציינת וינקלר. עתה, לדבריה, התנאים השתנו, ומי שהיה בדעת מיעוט בעת קבלת ההחלטה לחון היה השופט אהרון ברק, ועתה הוא הניצב בעמדה הקובעת.
לדבריה, בידי היועץ המשפטי לממשלה לעצור את תהליך החקירה כאשר יש צורך בכך לצרכים כמו ביטחון המדינה. לפיכך, לדבריה, רובינשטיין יכול להחליט כי בשם האינטרס הציבורי הוא עוצר את ההליכים המשפטיים.
היום תתקיים הפגנת תמיכה במשטרת ישראל ובשוטריה תחת הסיסמה "צלש לשוטרים במקום עונשים". בשעה 09.30 תיפגש משלחת של המטה עם תנ"ץ משה ולדמן, מפקד מרחב חוף, אשר ועדת אור ביקרה אותו בחריפות והמליצה לפטרו מן המשטרה. "אנו נביע את תמיכתנו בו ונקרא לממשלת ישראל שלא לקבל את המסקנות האישיות החריפות נגד השוטרים והקצינים אשר הפגינו אומץ לב ונחישות בהגינם על חיי אזרחים ורכושם מול פורעי חוק אלימים, אשר ביקשו לחתור תחת השלטון וריבונות מדינת ישראל", הודעת מטה חיפה.