ערפאת הכריז על מותה של "מפת הדרכים", וב"מותה" האשים את "פעולותיה הצבאיות האגרסיביות" של ישראל, כך טען בראיון ל C.N.N לטענתו, התמקדותה של ארה"ב במתרחש בעירק ובבחירות הקרבות לנשיאות גרמו להזנחתו של קידום מפת הדרכים. את ישראל האשים ערפאת בניסיונות לזרוע פירוד בהנהגת הרש"פ, וטען כי עשתה זאת בכך שהגזימה בתיאור העימות בינו לבין מחמוד עבאס, "ראש הממשלה".
פאוול אמר כי ערפאת מעולם לא סייע לתהליך המדיני ואם היה ברצונו לסייע היה עליו לתמוך באבו מאזן ולא לחשקו ולטרפד את מהלכיו.
בכתבה ב C.N.N. הופיעו דבריו של שר הביטחון מופז, ועל פיהם זה היה משגה לא לגרש את ערפאת כבר לפני שנים, וזאת מפני שהוא המכשול המרכזי ל"שלום". עכשיו, לדברי מופז, יש לבצע זאת כמה שיותר מהר, אולי עד סוף השנה. מופז הוסיף כי הגירוש צריך להתבצע במועד שבו לא תיפגע ההנהגה הפלשתינית הקיימת, וכי העולם מכיר בהנהגתם של עבאס דחלאן ופייאד כמנהיגות ערביי הרש"פ.
על יחסיה של הרשות עם ארה"ב אפשר ללמוד מדיווחו של מכון "מבט לתקשורת הפלשתינית" כי הרשות מסרבת לדרישתה של ארה"ב לחתום על הצהרה שבה תופיע התחייבות שלא להעביר את כספי הסיוע האמריקניים, מקרן usaid, למטרות טרור.
בסירוב זה, מציין ראש המכון איתמר מרכוס, מתריסה הרשות נגד מדיניות הממשל, הרואה בחיסול הטרור ובפירוק תשתיות הטרור עניין מרכזי במדיניותה.
בכינוס שנערך ברשות, ובו השתתפו מרבית הזרמים בה, נקבע כי ההתנגדות להצהרה מוסכמת על כולם, וכי כלפי ארגון שיסכים לחתום על ההצהרה יינקטו "צעדים משמעתיים". לטענת הרש"פ, דרישתה של ארה"ב מהם לחתום על ההצהרה היא בעלת אופי "פרובוקטיבי", והם אף מוכנים לשלם את מחיר הסירוב לחתום, והוא אובדן כספי הסיוע. מרכוס מציין כי אכן מדובר בסכום גדול, אולם חלק מהארגונים רואה את הענקתו כגורם שנועד להשחית את הארגונים.
בהצהרה זו, שעליה מסרבים ברש"פ לחתום, נכתב: "הגוף הנהנה לא סיפק ולא יספק בעתיד חומרים או סיוע לפרטים או לגופים הידועים, או שיש יסוד להחשיבם כפרט או כגוף מסית לפעילות טרוריסטית כלשהי, מתכנן אותה, תומך בה או מעורב בה".
נספח נוסף כולל שמות של פרטים ושל ארגונים פלשתיניים שאותם רואה ארה"ב כארגוני טרור ולפיכך אוסרת כל שיתוף פעולה עמם. מדובר בארגונים כמו החמאס, הג'יהאד האיסלמי, גדודי אל אקצה, החזית העממית והחזית הדמוקרטית.
בין המתנגדים לחתימה מציין מרכוס הם מרכז "מיזן" לזכויות אדם, ארגון "הסהר האדום" ו"הפדרציה לפעילות תברואתית" .
עוד מציין מרכוס כי ביסודה של ההתנגדות לחתימה עומדת תפיסתה של הרשות כי רצח, ואפילו פיגועי מחבלי תופת, אינם פעולות טרור אלא הם מעשים הנחשבים "התנגדות לגיטימית".
אמש פורסם כי מערכת הביטחון החליטה על שורת מחוות לערביי הרש"פ. בין היתר תעניק אישורים לכניסה לעבודה בישראל ל 18 אלף ערבים.
המהלך סוכם בין הרמטכ"ל משה יעלון לבין שר הביטחון שאול מופז. בישראל מדגישים כי ככל שיפעלו הערבים באופן מקיף לסיכול פעולות הטרור ולמניעתן כך יתאפשר לצה"ל להקל בצעדים הביטחוניים ולהביא לשיפור נוסף באיכות החיים של ערביי יש"ע.
פאוול אמר כי ערפאת מעולם לא סייע לתהליך המדיני ואם היה ברצונו לסייע היה עליו לתמוך באבו מאזן ולא לחשקו ולטרפד את מהלכיו.
בכתבה ב C.N.N. הופיעו דבריו של שר הביטחון מופז, ועל פיהם זה היה משגה לא לגרש את ערפאת כבר לפני שנים, וזאת מפני שהוא המכשול המרכזי ל"שלום". עכשיו, לדברי מופז, יש לבצע זאת כמה שיותר מהר, אולי עד סוף השנה. מופז הוסיף כי הגירוש צריך להתבצע במועד שבו לא תיפגע ההנהגה הפלשתינית הקיימת, וכי העולם מכיר בהנהגתם של עבאס דחלאן ופייאד כמנהיגות ערביי הרש"פ.
על יחסיה של הרשות עם ארה"ב אפשר ללמוד מדיווחו של מכון "מבט לתקשורת הפלשתינית" כי הרשות מסרבת לדרישתה של ארה"ב לחתום על הצהרה שבה תופיע התחייבות שלא להעביר את כספי הסיוע האמריקניים, מקרן usaid, למטרות טרור.
בסירוב זה, מציין ראש המכון איתמר מרכוס, מתריסה הרשות נגד מדיניות הממשל, הרואה בחיסול הטרור ובפירוק תשתיות הטרור עניין מרכזי במדיניותה.
בכינוס שנערך ברשות, ובו השתתפו מרבית הזרמים בה, נקבע כי ההתנגדות להצהרה מוסכמת על כולם, וכי כלפי ארגון שיסכים לחתום על ההצהרה יינקטו "צעדים משמעתיים". לטענת הרש"פ, דרישתה של ארה"ב מהם לחתום על ההצהרה היא בעלת אופי "פרובוקטיבי", והם אף מוכנים לשלם את מחיר הסירוב לחתום, והוא אובדן כספי הסיוע. מרכוס מציין כי אכן מדובר בסכום גדול, אולם חלק מהארגונים רואה את הענקתו כגורם שנועד להשחית את הארגונים.
בהצהרה זו, שעליה מסרבים ברש"פ לחתום, נכתב: "הגוף הנהנה לא סיפק ולא יספק בעתיד חומרים או סיוע לפרטים או לגופים הידועים, או שיש יסוד להחשיבם כפרט או כגוף מסית לפעילות טרוריסטית כלשהי, מתכנן אותה, תומך בה או מעורב בה".
נספח נוסף כולל שמות של פרטים ושל ארגונים פלשתיניים שאותם רואה ארה"ב כארגוני טרור ולפיכך אוסרת כל שיתוף פעולה עמם. מדובר בארגונים כמו החמאס, הג'יהאד האיסלמי, גדודי אל אקצה, החזית העממית והחזית הדמוקרטית.
בין המתנגדים לחתימה מציין מרכוס הם מרכז "מיזן" לזכויות אדם, ארגון "הסהר האדום" ו"הפדרציה לפעילות תברואתית" .
עוד מציין מרכוס כי ביסודה של ההתנגדות לחתימה עומדת תפיסתה של הרשות כי רצח, ואפילו פיגועי מחבלי תופת, אינם פעולות טרור אלא הם מעשים הנחשבים "התנגדות לגיטימית".
אמש פורסם כי מערכת הביטחון החליטה על שורת מחוות לערביי הרש"פ. בין היתר תעניק אישורים לכניסה לעבודה בישראל ל 18 אלף ערבים.
המהלך סוכם בין הרמטכ"ל משה יעלון לבין שר הביטחון שאול מופז. בישראל מדגישים כי ככל שיפעלו הערבים באופן מקיף לסיכול פעולות הטרור ולמניעתן כך יתאפשר לצה"ל להקל בצעדים הביטחוניים ולהביא לשיפור נוסף באיכות החיים של ערביי יש"ע.