בהפגנות השמאל והימין נראו אתמול פעילי מיזם 'אנשים אחים אנחנו'. על מה שהעסיק אותם בהפגנות שוחחנו עם אחת ממובילות המיזם, מיה אוחנה מורנו, אלמנתו של סא"ל עמנואל מורנו ז"ל.
"הקריאה היא להגדיר את גבולות השיח", היא מתמצתת את מהות הרעיון שמאחורי המיזם שאנשיו נוכחים הן בהפגנות ימין והן בהפגנות שמאל. "אנחנו לא ימין ולא שמאל, לא בעד ולא נגד, אנחנו לא זה ולא זה, אנחנו רק רוצים לזכור שאנשים אחים אנחנו. בסוף, לא משנה לאן נתגלגל, מחר אנחנו ביחד. קרע מאוד גדול יכול להוביל לדברים נוראים כפי שראינו בהיסטוריה שלנו ואת זה אנחנו רוצים להזכיר".
בדבריה מקפידה מיה להדגיש כי "זה לא שמישהו שכח את זה, אבל תוך כדי שיח אנחנו מתגלגלים לנקודות שיכולות להיות נקודות אל חזור. לכן היינו שם והאמת היא שהיה מדהים. עמדנו עם שלטים ואנשים מדברים ויש מי שזה מעיר אותו. יש מי שאומרים 'תפסיקו לקרוא לנו אחים', אני לא אח שלכם', כל אחד עם האמוציות שלו והדבר הזה מעורר שיח. שואלים עם מי אנחנו ואנחנו אומרים שאנחנו עם כולם, אנחנו בצד של מדינת ישראל, של עם ישראל ושל ארץ ישראל. אין בעיה להתווכח ולחלוק וזה טוב שיש דעות שונות אבל נלמד להקשיב וללמוד אחד את השני ובטוח שנגיע כך להסכמה".
בעקבות דבריה אלה ביקשנו את התייחסותה של אוחנה-מורנו לסרטון בו נראתה נערה פונה לשתי נשים מבוגרות ואומרת לה שכולנו אחים ובתגובה היא נענית במילים 'אל תקללי אותנו, אנחנו לא אחים'.
"שורש הבעיה הוא שאנחנו לא מכירים אחד את השני. הייתי במספר מעגלי שיח ויש בורות גדולה לגבי מה שהאחר חושב. אני יכולה להגיד שההוא רוצה מדינת כל אזרחיה, רוצה לזרוק אותי לים, שונא אותי בגלל כיסוי הראש, אבל הקשבה מביאה להבנה שזה לא נכון, הצד השני מבוהל ומפוחד".
אוחנה-מורנו מוסיפה ומספרת על דיון בו השתתפה על השבת ובו אדם שהיא מעריכה אמר לה שכל דבריה על ערכה של השבת הם דברים נפלאים, אבל הם יוצאים מתוך נקודת הנחה שלו אין שבת, בעוד המציאות הפוכה, יש לו שבת, אבל היא נראית אחרת מזו שלה. "זו אמירה מאוד עמוקה. אנחנו עסוקים בלקטלג במוח ולכן אנחנו לא באמת מקשיבים, אנחנו שמים אנשים במסגרות ואז אנחנו מפוחדים ומבוהלים וכך מגיעות אמירות כאלה לאותה נערה. אין לי ספק שאם נושיב אותן לשיח והקשבה מעבר לשלט ולסיסמא נראה משהו אחר לגמרי".
את האמירות בנוסח 'אנחנו לא אחים' רואה אוחנה-מורנו כאמירות שמגיעות מתוך כאב ופחד "ואני לא מתרגשת מאמירות כאלה. יהיו תמיד מי שלא יסכימו לקבל שום דבר ולא בגללם נפסיק לפעול. מעבר לכך, הרוב המוחלט מגיע לשיח ולמפגש. לי אישית היו מפגשים עם אנשים שלא הייתי פוגשת מעולם, אנשים שחיים בעולם תוכן שונה לחלוטין משלי והוא לא פחות יפה ומעניין משלי. המפגש יוצר משהו שהוא שלישי. זה עובד כך גם בהורות, הילד הוא משהו חדש, הוא לא האבא ולא האימא. גם ברעיון זה עובד כך, הדיבור של שני אנשים נפגש במקום שבו נוצר משהו חדש ובו נוצרות תובנות ותפיסות עולם שהם קומה מעל. זה לא רק הרפורמה אלא זהותה של מדינת ישראל, זה העם".
לשאלתנו אם נכון להיבהל משיח תקיף או לראות בו כזה שמגיע מאכפתיות של כל צד לעתיד המדינה, היא משיבה וקובעת כי "שיח תקיף הוא שיח נכון. במעגלי השיח אנחנו מעוררים שלא להיות נחמדים אחד לשני, אלא לזעוק את הכאב, האמת והפחד וגם את השנאה ואחר כך נתחיל לדבר עליה. זה לא דיבור מתחנחן. אחדות היא לא אחידות ולשם כך כל אחד צריך להיות במאה אחוז של עצמו ומתוך כך להבין שיש מאה אחוז של האחר".
אוחנה-מורנו מתייחסת גם להיבט השכול שגם הוא נוגע בשיח המתלהם שמסביב: "החיים עם השכול הם חיים עם בור, ועם הבנה שיש חוסר שלא נוכל למלא. החוסר הזה כואב שצריך לשחרר אותו, להוציא בבכי, בצעקה, בשיחה או בכל דרך אחרת. כשמוציאים את הכאב הזה החור לא נסתם, אבל פתאום יש יותר אוויר להכניס דברים טובים פנימה. זה עובד כך בכל דבר רגשי. צריך לשחרר את הבכי שלי כדי לאפשר לעצמי להמשיך קדימה ולנשום וכל עוד לא אשחרר את הכאב והבהלה זה לא יקרה".
ברוח זו שאלנו אותה להערתה אודות הצפוי במועדי הזיכרון והעצמאות, לנוכח החשש מביזוי טקסים ממלכתיים, ביזוי שיהיה ביזוי לכולנו. "יש דברים שאני מעדיפה לא להעריך יותר מדי בגלל החשש. זו תמונה מאוד כואבת. בימי הזיכרון כולנו מיישרים קו עם משהו הרבה יותר רחב מעמדה כזו או אחרת, וזהו המחיר שאנחנו משלמים ושילמנו על החיים בארץ הזו ועל הקמת המדינה. אני לא רוצה לחשוב. במקום הזה אני רק מתפללת ומקווה שהמנהיגים שלנו עושים את הנכון שלהם מתוך תקווה שיש להם תפיסה רחבה יותר מתוך הידע שיש בידיהם ואני מקווה שהיום הזה יישאר ממלכתי. זה מכנה משותף שעד היום שמר עלינו".
עוד שאלנו אותה, על אף ההקפדה שלה שלא להיכנס לזירה הפוליטית, אם היא רואה בצעד בו נקט ראש הממשלה אמש צעד שמקרב למועדי עצמאות וזיכרון ממלכתיים יותר, ואוחנה-מורנו משיבה בחיוב: "לדעתי כן מבלי להביע עמדה פוליטית. ראש הממשלה לקח אחריות על המציאות שאנחנו נמצאים בה בדברים שהוא אמר. הוא ראש הממשלה של כולנו וחייב להתייחס למה שקורה בשטח".
"בהפגנה קרתה האמת שבין ימין ושמאל כשאנשי 'אנשים אחים אנחנו' עמדו באמצע. היה שם כבוד למחאה הלגיטימית משני הצדדים, היה שם משהו שנתן מקום לכל אמירה שהיא. היו מי שפנו הצידה ונתנו לצד השני לומר את שלו. זה אולי נשמע יפה יותר ממה שהיה במציאות אבל ראינו שלא התפתח משהו אלים וזה בדיוק העניין".