הפרסומאי חגי אורן התארח באולפן ערוץ 7 לשיחה על ההתארגנות המהירה של מחאת הימין לחיזוק ידי הממשלה בקידום מהלכי חקיקת תיקון מערכת המשפט.
"אחד המחזות המרגשים של השנים האחרונות היה לראות את המחנה הלאומי שמאז אוסלו לא יצא להפגין בווליום גבוה כל כך", אומר אורן. "המסכות הוסרו וכולם יודעים שכבר אין ערוצי תקשורת. יש רק ערוצי תעמולה, שאנשים ישבו שלושה חודשים בבית וראו את הקמפיין המתוזמר שהוריד את האובייקטיביות והאמינות של התקשורת ואנשים נורו כמו פגז מתותח. אנשים זעמו ויצאו כי הרגישו שהם ערוצי התקשורת של עצמם".
בדבריו מציין חגי אורן כי האירוע כולו למעשה לא סוקר בתקשורת. "אנשים שואלים איך זה שלא סוקרנו. כל הפגנה קטנה בכל צומת זכתה לכותרות ראשיות וכאן אנשים הרגישו שקולם לא נשמע, הפתק שלהם לא ממומש וממילא לא מצולם. לכן זה אירוע מרגש. אם זה היה קורה במשך שלושה חודשים והינו רואים את הימין יוצא בכל שבוע בכל מקום יכול להיות שלא היינו מגיעים למקום הזה שבו הימין מפקיד חזרה את הבטחת הבחירות שלו ולמעשה לא ממש אותה".
לטעמו של אורן נקודת השבר שהובילה את הימין ליציאה לרחובות הייתה הנקודה בה הוחל לדבר על עצירת החקיקה. "הבינו שיש חובה לעלות למגרש ולהשמיע קול", הוא אומר ומציין כי המציאות בה גם אנשי ימין המזדהים עם מהלכי תיקון מערכת המשפט יוצאים להפגין בעקבות פיטורי גלנט, מהלך שדורבן על ידי התקשורת, הביאה אנשי ימין להבין שאם לא יצאו לרחובות התודעה תמשיך להיכבש.
"ראית התגייסות של מחנה לא ממומן מהרגע להרגע, וזו קריאת כיוון לתוך המחנה הלאומי כמה אנשים רוצים להשמיע את הקולות שלהם. זה אחד המחזות המרגשים. לכל אחד יש אפשרות להשפיע ברשתות החברתיות".
בהתייחס לקולות בימין השואלים במעין חשבון נפש 'איפה טעינו', אומר חגי אורן כי אכן קיימת תופעה של הלקאה עצמית שמא הייתה ריצה מהירה מדי או חקיקה מוגזמת, "יכול להיות0 שהיה גל חוקים שלא נכון היה לעשות יחד, החמץ, הכותל וכו', אבל בעיניי זו הלקאה עצמית ותבוסתנות של הימין שמקבל את הנרטיב והטרמינולוגיה של השמאל. זו תופעת האישה המוכה שמרגישה שהיא הרגיזה את המפלצת".
"אומרים לנו למה לא הסברתם, וצריך לזכור את יאיר לפיד שמסר ללבנון שטח טריטוריאלי בלי להביא את הדבר לדיון בכנסת, וזה עבר טוב מאוד בתקשורת", אומר אורן המזכיר כי קריאתו של לפיד לראשי הרשויות לצאת ולהפגין היה עוד לפני מהלכי החקיקה.
"אם זה לא היה על הרפורמה זה היה על סיפוח מעלה אדומים, ואם לא על זה הסיבה הייתה חאן אל אחמר. כל מה שנתניהו כמייצג המחנה הלאומי היה עושה היה גורם לתגובה כזו. אהרון ברק יצא ברמיזה עם חרוזי הרעל, הצטרף הדיבור על 'יהרג ובל יעבור' וכל זה היה הכנה של המחנה לצאת החוצה. לכן ההלקאה העצמית הזו היא תבוסתנות. יכול להיות שנכון היה לנהוג אחרת, אבל זה היה נתקל בתעמולה שאי אפשר לעמוד מולה. לא היה לזה סיכוי".
"האחריות הלאומית דרשה מהמחנה הלאומי לעצור להשהות ולהקפיא, בחמיצות גדולה אבל באחריות גדולה. אנחנו אחים ו-99 אחוז מהמוחים הם ציונים ואכפת להם מהמדינה, אבל אחרי מסע הפחדה ארוך כשהם שומעים ראשי מוסד וראשי שב"כ קוראים לראשי המחנה מתועבים ודיקטטורים האזרח הפשוט יוצא לרחוב. הימין צריך לחזק את עצמו בארגוני חברה וארגונים אזרחיים ולא רק במפלגות".
ברוח זו אומר אורן כי היה מצפה לראות את מפלגות הימין מתעקשות על תיקים אזרחיים יותר ועל תקשורת מבוזרת יותר שתייצר נקודות השפעה. "אם היו עוד כמה ארוני 'אם תרצו' ו'עד כאן', היכולת שלהם לייצר מיליציות תרבותיות שמקפיצות קמפיין שמגיע מלמטה. בזה הימין צריך להתעסק. לא יקרה שום דבר אם משרד החינוך יקצה קצת פחות לאגף תורני כלשהו. חשוב לא פחות להשקיע בעוד מוסדות תרבות של הימין. זו הזירה שהיא הדבר הבא".
אורן רואה בעלוני פרשת השבוע מודל לערוצי תקשורת פנים מגזריים שהוכיחו את יעילותם וכוחם להשפיע על המציאות.
על המנגנונים המממנים את מחאות השמאל מציין חגי אורן את התחקיר ב'מקור ראשון' שחשף את הקשר הברור לארגונים שתכליתם מאבקים נגד חיילי צה"ל ומדיניות ישראל ביהודה ושומרון ו"ברגע האמת הם הצליחו בתחכום ובתעמולה נכונה להסתיר את פניהם האמיתיות. ראינו את זה בבמות שנבנו ובשלטים. אלו כיסים עמוקים ועצוב שתקשורת אמיתית לא שואלת מי הגורם המממן. אולפנים שלמים עוסקים בפורום קהלת ובמימון של הפורום", הוא מזכיר בעוד על מימון הפגנות השמאל "התקשורת בגדה בתחקיר הנדרש מעיתונאי".