מקצוען ולא עסקן

הימין שתמיד חשב שמספיק לנצח בקלפי כדי להגיע לשלטון למד בדרך הקשה שלא די בכך. כמעט יובל שנים מאז מהפך 1977 והימין עדיין לא שם. אפילו לא מתקרב.

שליטת השמאל בכל מוקדי הכוח וההשפעה חזקה כמו בשנות ה 70. עם עליית הסקטור הפרטי אולי אף יותר.

במשפט, באקדמיה, בתקשורת, בצבא, בתעשייה. הימין מנצח בקלפי אבל מפסיד בכל השאר.

מה הימין לא מבין שהשמאל מבין מצוין. איך זה שגם אחרי עשרות שנים כמעט דבר לא השתנה. מינויים.

הימין פוחד למנות את אנשיו. דתיים פוחדים למנות דתיים ימנים חוששים למנות ימנים. מה יגידו. תהיה מהומה. "הארץ" יכתוב משהו אומת הטוויטר תגיב בתקיפות.

לפעמים הממונה חושש לשנות פן יבולע לו בסיום הקדנציה והוא יישאר מובטל. פעמים שהאישי גובר על המקצועי. קשרים במקום כישורים. שר מעדיף למנות אדם אפור כדי שיהיה חייב לו.

שר יקר, שרה יקרה, כשאתם ממנים עסקן במקום מקצוען אתם יורים לעצמכם ברגל. זה הלקח המרכזי מאי העברת הרפורמה. הסיבה שהימין נמצא ב 2023 בזירה הציבורית בדומה למצבו ערב מהפך 77 היא גם בגללכם.

וכך בעוד שהימנים מתקשים למנות סוכני שינוי השמאל עושה זאת כלאחר יד. מגיח לשלטון וּמְמַנֶּה. אבי ניסנקורן למשל מינה בישיבה אחת שישים ושניים שופטים. כמה? 62. בלי לדבר ובלי מסיבות עיתונאים. הבחור בא לעבוד. לא לדבר.

על שיטת המינויים של אהרון ברק, וסידור בני משפחתו עייפנו מלדבר, סליחה. וכך הגענו ל 2023 כשהימין חושב ש 64 מנדטים הם רוב דיו כדי למשול ומגלה להפתעתו שהתשובה היא – לא.

ניצחתם בבחירות אבל זה לא מספיק. הגעתם לשלטון אבל הזנחתם את כל המערכות האחרות. אם לא תשנו דיסקט גם את חגיגות המאה למהפך ב 2077 תעשו כשאתם אולי בממשלה אבל בעצם באופוזיציה.

הכותב הוא איש רדיו, עובד תאגיד השידור כאן