היא יכולה להוציא מקצב מכל דבר דומם בחדר. החל מצרור מפתחות ועד סט תופים. היא אמא לשבעה ילדים, כשהבכור בהם ילד עם צרכים מיוחדים, מה שלא עוצר אותה לעבוד גם בלילות, בעבר כצלמת והיום על הבמה. היא יוצרת ללא הפסקה אבל קשובה מאוד למקצב ליבה. ודווקא היא זו שכותבת ואומרת לנו בשיר החדש שלה: 'שבי תנוחי'.
יעל קבסה, אמנית רב תחומית - מוזיקאית ויוצרת, מתארחת אצל אורית איזק ומספרת על העיסוק במוזיקה ועל עולם היצירה. על ההתחלה כמתופפת, על הציר בין הבית לבמה, על הרכב 'פעימה' שנסגר, ועל הסינגל החדש, לקראת אלבום בכורה.
יעל מספרת איך התחילה - "בגיל העשרה יצאתי לפנימייה ושם גיליתי את עולם המוזיקה ואת התופים. התחלתי לנגן עם המון כעס, רציתי לבעוט וגיליתי דרך לצעוק. הנפש שלי רצתה לבעוט, לרוץ ולהשתחרר, וכשגיליתי את התופים גיליתי דרך להתבטא. התחלתי מהכוח והעוצמה והאגרסיביות של התופים, ובהמשך נחשפתי לסגנונות מוזיקליים נוספים, עולם יותר רך של כלי הקשה ועוד. המוזיקה מצמיחה אותי, עד היום".
"יחס החברה אל מתופפת ברצון להקמת בית של תורה הוא מורכב. היו עלי הרבה לחצים - מה תעשי עם זה? מי ירצה להתחתן איתך? ואכן תקופת השידוכים היתה ממש מבחן. היו בחורים שהתלהבו מזה שאני מתופפת והרגשתי שהם מסתכלים בעיקר על הקליפה. והיו כאלה שהתעלמו, החביאו. כשנפגשתי עם בעלי, ד"ר יוסי קבסה, התגובה שלו היתה מאוד מאוזנת".
"הסינגל החדש 'שבי תנוחי' הוא חלק מהמסע שלי בדרך לגדול. אני מבינה שיש זמנים שאני לא יכולה לנהל את הכל. אי אפשר להיות עסוק כל הזמן בעשייה בלי עצירה להתבוננות. זה פחות טבעי לי, אבל אני לומדת לנוח, לאט לאט זה הופך למיומנות. השירה זה משהו חדש עבורי. שנים הייתי מאחורה בקונטרול עם זמרות. אני מרגישה שזה היה משהו חנוק, עצור בתוכי. בתקופת הקורונה נהיה חיבור למקום הזה של השירה. נפתח לי שער לטייל בגן עדן חדש שלא הכרתי ולא ידעתי שהוא קיים. אני מרגישה במסע בו הקב"ה מוליך אותי. אני עובדת עכשיו על אלבום בכורה שהוא סוג של תעודת זהות אומנותית. חלק יהיו סינגלים שכבר יצאו וחלק שירים חדשים שכבר מבושלים ומחכים לראות אור. שווה לעקוב".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט
האזנה נעימה