הדיין הרב יהודה גליק, אב"ד באריאל, ממשיך בקריאתו לציונות הדתית לחולל חשבון נפש בסוגיות שונות הנוגעות לענייני דת ומדינה לנוכח המציאות הכללית בישראל.
בשיחה עם ערוץ 7 טוען הרב גליק כי סמכויותיו המתרחבות של בית המשפט בישראל והצבתו של בית הדין הרבני ככפוף לו מחייבות את הציונות הדתית לשקול שינוי ביחס לבית הדין הרבני ותוקפן ההלכתי של הכרעותיו.
את השיחה אתו פותח הרב גליק במענה לטענה שעלתה בשיחה קודמת אתו ולפיה יהיו מי שיגדירו את טענותיו כראשית דרכה של הציונות הדתית להכרה בצדקת הטענות שהעלו חסידי סאטמר, והוא מספר: "לפני למעלה משלושים שנה כדיין צעיר הגעתי לצפת. היה שם חסיד סאטמר שנאמר עליו שהוא תלמיד חכם. המליצו לי לדבר אתו. הוא שאל אם בתי הדין הרבניים פוסקים לפי דין תורה ואמרתי לו שבוודאי. היום אני סבור שלפי הנתונים והבירורים שביררתי כנראה שבתי הדין לא פוסקים לפי דין תורה, ועל כך ארחיב".
הרב גליק מציין בדבריו פאנל בו השתתפו הרב לאו האב ואהרון ברק בהנחייתו של פרופ' ידידיה שטרן ובו הגדיר אהרון ברק את יחסו ליהדותה של המדינה וציין כי הוא רואה את הערכים יהודית ודמוקרטית כשווים בעיניו. "ברור לי שלא זו הייתה דעתם של אבות המדינה, בן גוריון וז'בוטינסקי, שחשבו שהמדינה היא קודם כל יהודית והיא גם דמוקרטית במידה כזו או אחרת, אבל ההגדרה של יהודית היא עדיפה".
בעיני אהרון ברק המשפט העברי הוא מעין "הלכתא למשיחא", כיון שיש להמתין עד שהשופטים יכירו את המשפט הזה די טוב עד שיוכלו להשתמש בו, ובינתיים הוא המציא מושג, מורשת המשפט העברי. זה באשר למערכת בתי המשפט עצמה. ביחס לבתי הדין והרבנות הראשית הגישה הרואה את מערכת המשפט החילונית כעדיפה על המערכת הדתית וכממלאת שליחות חברתית. גישה זו, סבור הרב גליק, היא מקור הבעיה הרואה את מערכת המשפט החילונית כעדיפה על המערכת הדתית, ולגישה זו השלכות קשות מאוד.
הרב גליק מספר כי בימי עשרת ימי תשובה פנה לכלל הדיינים המכהנים כעת ו"ביקשתי מהם לערוך בירור בשאלה הזו, האם בית הדין פוסק לפי דין תורה. דיברתי עם הרבה דיינים ועם רבים מחוץ למערכת בתי הדין. הצעתי להקים ועדת ביקורת הלכתית לשמירת ההלכה בבתי הדין, שם יוכלו בעלי דין להתייעץ כשלא קיבלו מענה" מספר הרב גליק שיזם אז התנערות פומבית מבג"ץ, ואם הדבר נצרך לקדם שינויי חקיקה כולל שינוי הרכב ועדת המינויים נדרוש זאת מהכנסת.
במכתבו הפנה הרב גליק את הקוראים למאמר שפורסם ב'השילוח' ונכתב על ידי שני עורכי דין וכותרתו 'מסרבים אבל הרבה פחות' בענייני סרבנות גט. "המאמר טוען למספרים מנופחים של ארגוני הנשים על תופעת העגינות וסבור שצריך לשקול איך לפתור את בעיית העגונות, אבל קובע שיש מהפך גמור בהתנהלות בתי הדין בנושאי כפיית גט וחיובי גט, והדבר קרה בשלושים השנים האחרונות. הדבר מצביע על המהפך שחל בשאלה הלכתית מאוד אקוטית, שהיא אחד התפקידים העיקריים של בתי הדין, נושא חיוב וכפיית גט. כבר כשנחקק חוק בתי המשפט לדיני משפחה אמרו הדיינים המבוגרים שהמטרה של אהרון ברק היא להביא למצב של סגירת בתי הדין לחלוטין, שלא יעסקו בצד המשפטי אלא רק יהיו רק מסדרי גיטין. מבחינה הלכתית בית הדין הרבני הגיע היום למציאות קרובה לכך. בית הדין אמנם רשמית לא מנוטרל, אבל הלכתית הוא מנוטרל".
הרב גליק מספר כי ביקש מהרבנים לדון בבעייתיות הנוצרת מאותה הכפפת בתי הדין לעמדת בג"ץ, אך עד כה לא נענה ולכן הוא בוחר כעת לפנות דרך התקשורת ולעורר את הקריאה לדיון מחודש ומבורר על מעמדן ההלכתי של הכרעות משפטיות בבתי הדין.
בדבריו מציג הרב גליק דוגמא שבה נפגש בתקופתו כדיין צעיר, כאשר סרבן גט תושב ארה"ב הגיע לישראל ורעייתו פנתה דרך טוען רבני בקריאה לעכבו עד שיתחייב להגיע לבית דין כדי לדון בדרישתה ממנו גט בשל לקות נפשית. בית הדין מצידו העז להורות על עיכוב יציאתו משום שידע שאותו סרבן לא יפנה לבג"ץ, אך לו היה עותר לבג"ץ סביר להניח שהשופטים היו פוסלים את הכרעת בית הדין בטענה שבית הדין הרבני יכול להכריע אך ורק בסוגיות של שומרי מצוות תושבי ישראל ואזרחיה בהווה או בעבר, בעוד הסרבן המדובר אינו כזה.
מקרה ספציפי זה לא היה קורה כיום לנוכח שינוי בחוק לאחר שארגוני הנשים שוכנעו שהדבר יהיה לטובת מעמד הנשים וזכויותיהן, אך יש בו כדי ללמד על הבעייתיות שבכפיפותם של בתי הדין לסמכות ולהכרעות בג"ץ עד כדי כך שהדיינים בוחרים כלל לא להכריע כאשר קיים אצלם חשש שהנתבע יעתור לבג"ץ שיפסול את הכרעת בית הדין.
הרב גליק מחריף את הדברים וקובע כי במקרים רבים בתי הדין מתאימים את הכרעתם לזו שתתקבל בבג"ץ על מנת למנוע סיטואציה של פסילת הכרעה, ובכך למעשה הם מקבלים את בג"ץ כסמכות הנמצאת מעליהם. "אהרון ברק אומנם אומר שיהודית ודמוקרטית נמצאות באותה דרגה, אבל לא יכול להיות שבית דין רבני יעבוד לפי עיקרון כזה. בית דין מחויב קודם כל להלכה", מדגיש הרב גליק.
עוד מוסיף הרב גליק ומציין כי כל עוד בג"ץ היה כפוף לחוק ופועל רק ליישום חוקי הכנסת, ניתן היה למצוא פתח לקבל את סמכותו, אך מאחר והוא גורף לעצמו עוד ועוד סמכויות שלא ניתנו לו והוא אף מערער את סמכות וכוח החוק, הרי שכפיפות הדיינים לו מנוגדת להלכה.
בהמשך הדברים מזכיר הרב גליק את קביעת התלמוד במסכת סנהדרין ולפיה אמנם יכולים שני בעלי דין לבחור לעצמם שלושה דיינים שאינם מכירים את הדין ולקבל את פסיקתם, ובכך הם מעניקים להם סמכות הלכתית, אך זאת רק כאשר מעמדם הוא זמני. אם ירצו לקבע את מעמדם כדיינים הרי שהם משולים לאשרה, אותה עבודה זרה שהייתה מצויה אז בארץ ישראל.
"כשבג"ץ מחייב פסיקה על פי תפיסתו ולא על פי דין תורה אנחנו במצב בעייתי מאוד ולכן כתבתי לדיינים את הדברים", אומר הרב גליק המזכיר בדבריו גם את פסק הבוגדת שגם בו הוכחה עליונות המעשית של בית המשפט העליון לעומת בית הדין הרבני.
"יש דברים שניתן לעשות כעת, גם בגלל שאנחנו לפני בחירות לרבנות הראשית. אני פונה לכל רב המציע עצמו כמועמד או כזה שיש הרואים אותו כראוי למועמדות, ואשמח לפגוש אותו כדי להסביר את הדברים. כדאי שמי שנכנס לתפקיד של רב ראשי ונשיא בית הדין הגדול יידע למה הוא נכנס".
הפתרונות אותן מציע הרב גליק לסוגיה נוגעים גם לאופן בחירת הרבנים הראשיים והצעתו להקים מעין נשיאות של בית הדין הגדול בכהונה מתחלפת של הרבנים הראשיים, כאשר הראשון בהם הוא בעל הכושר לדיינות ומתוך שיתוף פעולה בין השניים.