
ביום שלישי הבא יתקיים יום האחדות, לקראתו יתקיים ביום שישי מירוץ 'נשים צועדות אחדות' ביער קולה הסמוך לאלעד. נשים ממגזרים שונים יתכנסו למירוץ משותף. שוחחנו עם מארגנת האירוע אביבית ביסמוט, אם לחמישה תושבת אלעד.
האירוע, היא מספרת, מתקיים זו בפעם החמישית וראשיתו ביוזמתה של איריס יפרח, אמו של אייל יפרח הי"ד, תושבת אלעד. ביסמוט מעדיפה את הגדרת האירוע כצעדה ולא כמירוץ, בעיקר משום שבצעדה ניתן להתנהל בקצב המאפשר גם שיח בין המשתתפות.
במהלך הצעדה מקבלת כל משתתפת כרטיס שיח, עליו מספרת ביסמוט: "כל אחת צועדת עם מישהי שהיא לא מכירה ולא איתה היא באה לאירוע, ותוך כדי צעידה היא צריכה להכיר אותה. שאלות שלא נוגעות להשקפה אלא להיכרות אישית וידע אישי ובסוף הצעדה אני מצפה שיתחברו לאווירה". השאלות בכרטיסים עוסקות בחיי היומיום וחושפות פרטים משותפים על אף ההבדלים והפערים הקיימים לכאורה.
בשנה שעברה השתתפו באירוע כשמונים נשים ולהערכתה של ביסמוט השנה המספרים יגדלו לנוכח תחושת הצורך בקיומו של שיח שאינו מפריד ומתלהם. בדבריה היא מזכירה את האחדות וההתעלות שאפיינו את 18 ימי החיפושים אחרי שלושת הנערים שנחטפו, וביעה תקווה לרוח שכזו גם בימי שגרה. "יום האחדות הוא יום שיא שמכתיב לנו איך לחיות כל השנה", היא אומרת וקושרת את הדברים לחג השבועות המתקרב, חג מתן תורה בו התעלו בני ישראל לזמן קצר ולאחר מכן יצאו להמשך דרכם מתוך ההבנה שבכוחם להתעלות אל אותה מדרגה שחוו סביב הר סיני.
השיח, אומרת ביסמוט, לא מתחיל ומסתיים בנשים בעלות עמדות דומות. היא מציינת נשים משוהם שהגיעו באירועים הקודמים ומגלה כי גם נשים ערביות שעובדות באלעד החליטו להצטרף לצעדה שהתקיימה לפני שלוש שנים.
שאלנו את ביסמוט אם אירועי השיח השונים אינם מתאפיינים דווקא במי שאמנם שונה מהזולת אך עדיין חש קרבה כלשהי לצד השני? האם לא נכון לומר שהגרעין הקשה משני הצדדים מעדיף להישאר בבית? ביסמוט מדמה את החברה הישראלית לגוף אחד ומציינת כי הגפיים הן לא פעם האיברים הקרים ביותר בגוף בשל המרחק מהלב, אך כאשר הלב פועל היטב ובחזקה בכוחו לחמם גם את הידיים והרגליים הקרות. "כולנו רוצים מטרה אחת, להיות ביחד, ועושים זאת בדרך שונה".