הקבלן דוד אפל, חברת "מגדל הזוהר לבניין בע"מ" ובנימין תבין, בעליה של חברת "איכות חיים בגני אביב בע"מ", העוסקת במתן שרותי ניקיון, אחזקה, שמירה, ניהול ועוד, הואשמו בבית משפט השלום בתל אביב בעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור.
כתב האישום כולל ארבעה אישומים המתייחסים לפרשיות שונות בעלות מאפיינים דומים ומייחס לאפל מספר עבירות של מתן שוחד.
על פי כתב האישום, פעל אפל, כיזם בתחום המקרקעין באזור המרכז ובעיקר באזור לוד ובגבעת שמואל, להשגת תמיכת עובדי הציבור הנזכרים בכתב האישום, בענייניו העסקיים, באמצעות טובת הנאה כספיות, שהעניק להם. זאת, במטרה להבטיח את המשך בחירתם כעובדי ציבור, או כגמול על פעולות הקשורות בענייניו; בהענקת מעמדו, כוחו וקשריו לקידום ענייניהם, בנטיעת ציפיות אצל עובדי הציבור, בין היתר בדרך של הבטחה, כי מעמדו וקשריו יעמדו לרשותם לקידום ענייניהם.
האישום הראשון
אישום זה מייחס לאפל ולחברת מגדל הזוהר מתן שוחד לראש עיריית לוד דאז, בני רגב, בקשר למילוי תפקידו ובקשר להיותו מועמד לראשות עיר, בסכום של כ-1,349,115 ש"ח. בהיותם מודעים למעמדו ולפעולות שביצע כראש עיר לקידום ענייניהם ועל מנת להטותו למשוא פנים כלפיהם, ולשמור על האינטרסים העסקיים שלהם בשכונת גני אביב, שכונת ענק בלוד, בת 5000 יחידות דיור וכעשרים אלף תושבים (שהקמתה היתה עיקר עיסוקה של חברת מגדלי הזוהר בשנות ה-90), ובאדמות גינתון, שאותן פעלה חהברה לספח לעיר לוד ולשינוי יעוד הקרקע, מקרקע חקלאית לקרקע לצרכי בניה, ולקדמם. במסגרת זו, פעלו דוד אפל וחברת מגדלי הזוהר לבחירת רגב לכהונה נוספת בלוד. בדרך של הענקת טובות הנאה, ע"י מימון מערכת הבחירות של רגב, העמדת ערבות בנקאית, ומתן יעוץ אסטרטגי ולוגיסטי בקשר למערכת הבחירות של רגב. באישום זה מואשם בנימין תבין - שהיה, בתקופה הרלוונטית, איש החזית של אפל בעניינים כספיים, בתיווך בשוחד, בכך שקיבל את הכספים ואת הערבות מחברת מגדלי הזוהר, על פי הוראתו של אפל כשוחד על מנת למסרו לרגב.
האישום השני
אישום זה מתייחס לפרוייקטים של החברה במועצה המקומית גבעת שמואל ומייחס לאפל ולחברת מגדלי הזוהר עבירה של מתן שוחד לזמיר בן ארי, ראש המועצה המקומית גבעת שמואל, שהתמודד אותה עת על כהונה נוספת, בסכום של 95,000 ש"ח. בהיותם מודעים למעמדו של בן ארי כראש מועצה מכהן וכמועמד כגבעת שמואל. גם באישום זה מואשם בנימין תבין בתיווך בשוחד.
האישום השלישי
אישום זה מייחס לדוד אפל מתן שוחד בסכום של 50,000 ש"ח, לנחמה רונן, מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, דאז, ומועמדת באותה עת לבחירות לכנסת החמש עשרה, בקשר למילוי תפקידה כעובדת ציבור וכמועמדת, וזאת בתמורה לעזרה שהעניקה רונן לאפל בענייני משרדה, בהיותה מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, וכדי להטותה למשוא פנים בדרך כלל.
האישום הרביעי
במסגרת אישום זה מואשם דוד אפל כי בין השנים 1998-2000 נתן שוחד לעודד טל, עובד ציבור, שכיהן כמנהל בפועל של מחוז ת"א במינהל מקרקעי ישראל ולפני כן כממלא מקום מנהל מחוז המרכז במינהל. טל, עפ"י כתב האישום, פעל על מנת לקדם אינטרסים של אפל וחברת מגדלי הזוהר במינהל, הן בעניין היתר במכרז פינוי בינוי בשכונת גיורא בגבעת שמואל והן בעניין חוב של אפל ושל רעייתו למינהל כגון דמי חכירה של ביתם הפרטי. אפל מואשם כי יצר אצל טל ציפיה, בין השאר בדרך של מתן הבטחה, כי ישתמש בכוחו, מעמדו וקשריו בפרוזדורי השלטון לקידום ענייניו של טל, וכן בכך שדיווח לטל, במישרין או בעקיפין, כי הוא מטפל בענייניו ואף נקט פעולות על מנת לברר אם אכן הבלם קידומו של טל ואם נמנעת פגישה עם שר התשתיות.
הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה לקביעת הרכב של שלושה שופטים לצורך הדיון בתיק, מאחר ולכתב האישום ולהכרעות אשר יקבעו בו, עשויות להיות השלכות ציבוריות ומשפטיות משמעותיות.
כתב האישום כולל ארבעה אישומים המתייחסים לפרשיות שונות בעלות מאפיינים דומים ומייחס לאפל מספר עבירות של מתן שוחד.
על פי כתב האישום, פעל אפל, כיזם בתחום המקרקעין באזור המרכז ובעיקר באזור לוד ובגבעת שמואל, להשגת תמיכת עובדי הציבור הנזכרים בכתב האישום, בענייניו העסקיים, באמצעות טובת הנאה כספיות, שהעניק להם. זאת, במטרה להבטיח את המשך בחירתם כעובדי ציבור, או כגמול על פעולות הקשורות בענייניו; בהענקת מעמדו, כוחו וקשריו לקידום ענייניהם, בנטיעת ציפיות אצל עובדי הציבור, בין היתר בדרך של הבטחה, כי מעמדו וקשריו יעמדו לרשותם לקידום ענייניהם.
האישום הראשון
אישום זה מייחס לאפל ולחברת מגדל הזוהר מתן שוחד לראש עיריית לוד דאז, בני רגב, בקשר למילוי תפקידו ובקשר להיותו מועמד לראשות עיר, בסכום של כ-1,349,115 ש"ח. בהיותם מודעים למעמדו ולפעולות שביצע כראש עיר לקידום ענייניהם ועל מנת להטותו למשוא פנים כלפיהם, ולשמור על האינטרסים העסקיים שלהם בשכונת גני אביב, שכונת ענק בלוד, בת 5000 יחידות דיור וכעשרים אלף תושבים (שהקמתה היתה עיקר עיסוקה של חברת מגדלי הזוהר בשנות ה-90), ובאדמות גינתון, שאותן פעלה חהברה לספח לעיר לוד ולשינוי יעוד הקרקע, מקרקע חקלאית לקרקע לצרכי בניה, ולקדמם. במסגרת זו, פעלו דוד אפל וחברת מגדלי הזוהר לבחירת רגב לכהונה נוספת בלוד. בדרך של הענקת טובות הנאה, ע"י מימון מערכת הבחירות של רגב, העמדת ערבות בנקאית, ומתן יעוץ אסטרטגי ולוגיסטי בקשר למערכת הבחירות של רגב. באישום זה מואשם בנימין תבין - שהיה, בתקופה הרלוונטית, איש החזית של אפל בעניינים כספיים, בתיווך בשוחד, בכך שקיבל את הכספים ואת הערבות מחברת מגדלי הזוהר, על פי הוראתו של אפל כשוחד על מנת למסרו לרגב.
האישום השני
אישום זה מתייחס לפרוייקטים של החברה במועצה המקומית גבעת שמואל ומייחס לאפל ולחברת מגדלי הזוהר עבירה של מתן שוחד לזמיר בן ארי, ראש המועצה המקומית גבעת שמואל, שהתמודד אותה עת על כהונה נוספת, בסכום של 95,000 ש"ח. בהיותם מודעים למעמדו של בן ארי כראש מועצה מכהן וכמועמד כגבעת שמואל. גם באישום זה מואשם בנימין תבין בתיווך בשוחד.
האישום השלישי
אישום זה מייחס לדוד אפל מתן שוחד בסכום של 50,000 ש"ח, לנחמה רונן, מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, דאז, ומועמדת באותה עת לבחירות לכנסת החמש עשרה, בקשר למילוי תפקידה כעובדת ציבור וכמועמדת, וזאת בתמורה לעזרה שהעניקה רונן לאפל בענייני משרדה, בהיותה מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, וכדי להטותה למשוא פנים בדרך כלל.
האישום הרביעי
במסגרת אישום זה מואשם דוד אפל כי בין השנים 1998-2000 נתן שוחד לעודד טל, עובד ציבור, שכיהן כמנהל בפועל של מחוז ת"א במינהל מקרקעי ישראל ולפני כן כממלא מקום מנהל מחוז המרכז במינהל. טל, עפ"י כתב האישום, פעל על מנת לקדם אינטרסים של אפל וחברת מגדלי הזוהר במינהל, הן בעניין היתר במכרז פינוי בינוי בשכונת גיורא בגבעת שמואל והן בעניין חוב של אפל ושל רעייתו למינהל כגון דמי חכירה של ביתם הפרטי. אפל מואשם כי יצר אצל טל ציפיה, בין השאר בדרך של מתן הבטחה, כי ישתמש בכוחו, מעמדו וקשריו בפרוזדורי השלטון לקידום ענייניו של טל, וכן בכך שדיווח לטל, במישרין או בעקיפין, כי הוא מטפל בענייניו ואף נקט פעולות על מנת לברר אם אכן הבלם קידומו של טל ואם נמנעת פגישה עם שר התשתיות.
הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה לקביעת הרכב של שלושה שופטים לצורך הדיון בתיק, מאחר ולכתב האישום ולהכרעות אשר יקבעו בו, עשויות להיות השלכות ציבוריות ומשפטיות משמעותיות.