"הקפדנו לעבור במעבר חציה ברמזור ירוק, כדי שיהיה ברור שאנחנו לא אנרכיסטים", את המשפט הזה אמר הרב מנחם פליקס, בערב שהתקיים לזכרו של הרב משה לוינגר ממקימי גוש אמונים בבית המדרש של 'בית הרב' בירושלים.
הרב מנחם פליקס, שהיה בין הדוברים בערב, הסביר כי מעשיהם של ראשוני המתנחלים נועדו להוציא לפועל דברים שהיו צריכים לכתחילה להיעשות על ידי הממשלה וכדי להסיר חשד של "אנרכיסטיות" מצידם, נהגו הקפדה יתירה בחוקי המדינה, כמו חציית כביש ברמזור ירוק.
האירוע, בו נכחו ותיקי התיישבות ביהודה ושומרון, רבנים, ועוד עשרות אנשים, התקיים במלאת שמונה שנים לפטירתו של הרב לוינגר, ולרגל צאת הספר 'לעיני כל ישראל'.
הספר מאגד מאמרים שכתב הרב לוינגר וכתבות שנכתבו עליו, אשר יחד פורשים את החזון והמעש של הרב מאז החל לפעול להתיישבות ברחבי יהודה ושומרון, אחרי מלחמת ששת הימים. "כל מעשיו וחזונו של הרב לוינגר היו קשורים בתורה שלמד מפי הרב צבי יהודה קוק, ובתורת אביו הראי"ה. 'בית הרב' ברחוב הרב קוק היה אכסניה טבעית לקיום אירוע זה", נאמר.
הדוברים הזכירו את עשייתו של הרב לוינגר בימים שאחרי המלחמה, עת פעל מאחורי הקלעים להקמתו מחדש של כפר עציון, ובהמשך כאשר הוביל את הקבוצה שחידשה את ההתיישבות היהודית בחברון.
"הרב לוינגר אהב את הבריות, ויחד עם זה היה עקשן וממוקד מטרה" ,סיפר הרב פליקס, והזכיר עוד כיצד בפגישה עם מנחם בגין, זמן קצר לאחר עלייתו לשלטון, הגיש הרב לוינגר לבגין מזוודת מסמכים והכריז כי 'תיק ההתיישבות עובר לממשלת ישראל'.
הרב יוחנן פריד, יושב ראש 'בית הרב' סיפר על הרב לוינגר שתורה וארץ ישראל היו חבוקים אצלו תמיד יחד, כלשונו. "כל פועלו למען ארץ ישראל נבע מתוך התורה שלמד".
הרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע, הזכיר את המדרש 'יעקב אבינו לא מת', והתייחס לכך שרבים רבים הם ממשיכי דרכו של הרב לוינגר המיישבים את מרחבי הארץ. הרב עוזיהו שרבף, חתנו תאר את הרב כמי שרוח אלוקים בו, וכמי שבזכות פועלו הישגי מלחמת ששת הימים לא התבטלו. הוא הזכיר את הימים בהם הצבא דרש מכולם להתמגן "אם הרב לוינגר לא היה נלחם נגד המיגון, ספק אם היינו יכולים לחיות היום באזורים הללו. היינו נדרשים להקיף את עצמנו בעוד ועוד בטון ולנסוע רק ברכבים ממוגני ירי. זו אחריות עצומה שאנשים לא העיזו לקחת", אמר הרב שרבף.
"כל תיאוריה של הרב לוינגר הייתה תמיד כרוכה עם מעשה", סיפרה דניאלה וייס, מוותיקי ההתיישבות, אשר עומדת כיום בראש תנועת 'נחלה', אותה הקים הרב לוינגר לאחר הגירוש מגוש קטיף, כאשר נראה היה כי דגלים אחרים תופסים את מקומו של דגל ההתיישבות.
יצחק הילדסהיימר, חבר ילדות של הרב לוינגר, הזכיר כיצד הרב לוינגר הצעיר, כבר כשהיה בן שש עשרה עורר סערה כאשר קרא לבוגרי העזרא להקים ישיבה משלהם, ולא ללכת לישיבות חרדיות, השוללות את הפרנסה והחלוציות.
נחמיה וייס, היוזם של הפיכת הכתבים לספר, סיפר כיצד במהלך תחקיר על הרב שעשה לצורך כתיבת ביוגרפיה, הוא נתקל בעוד ועוד כתבים החושפים את ההתמודדות של הרב לוינגר בזירות שונות. "הרגשתי שזה לא יכול להישאר בקלסר", הוא הסביר את המוטיבציה. נחמיה חבר למנשה, בנו של הרב לוינגר וליהונתן הנכד, ובעבודה מאומצת הוציאו את הספר לאור.
"הנחשון והנחשול", הגדיר אותו חגי סגל, עד לאחרונה עורך 'מקור ראשון'. סגל סיפר כמה שמח הרב לוינגר כאשר בימי בחירות 1981, תנועת הליכוד בפרסומיה השתבחה בבניית ישובים. את הסיסמא 'אנחנו על המפה' שליוותה את קמפיין הליכוד אז הוא ראה כהישג. "ראוי שבכל ישוב יהיה רחוב על שמו של הרב לוינגר", סיכם סגל.