כשחוק השבות עולה לשיח הציבורי, עיקר העיסוק מופנה לסעיף הנכד השנוי במחלוקת. כך גם בהסכמים הקואליציוניים הנוכחיים, שבהם מדובר על תיקונו ואולי אף ביטולו של סעיף הנכד.
אלא שסעיף הנכד הוא סעיף העלייה המשני בחוק. הסעיף המרכזי, זה שדרכו היו אמורים לעלות רוב העולים, הוא הסעיף שמדבר על כך שכל יהודי זכאי לעלות לארץ, והגדרת יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר.
אלא שמסתבר שישראל החליטה לבכר דווקא את סעיף הנכד על פני הסעיף הראשי הבסיסי. זו לא רק העובדה שרוב העולים כיום עולים דרך סעיף הנכד על שלל הרחבותיו, אלא גם העובדה שמשרד הפנים מערים קשיים רבים בקבלת אזרחות על יהודים שעברו גיור שהוכר ואושר על ידי הרבנות הראשית לישראל.
"יש כאן מצב אבסורדי בו אנשים שהקשר שלהם ליהדות מקרי ביותר, הם לא יהודים, ואין להם שום קשר לאותו סבא שכן היה יהודי, והם מקבלים אזרחות ביום שבו הם עולים. לעומת זאת גרים, שגיורם הוכר ע"י הרבנות הראשית לישראל והם חלק מאוד מרכזי בקהילות היהודיות בארצות מוצאם, כאלה שממש קשרו את גורלם בעם היהודי, מוצאים את עצמם אובדי עצות מול מערכת שעושה הכל כדי להקשות עליהם לקבל אזרחות" אומר לאה אהרוני, מנכ"לית ארגון OurPeople.
בין הדברים עליהם מצביעה אהרוני כגורמי העיכוב המרכזיים נמצאת התנהלותו של משרד הפנים. "אין פרוטוקול מסודר של איך צריך לעבור תהליך קבלת אזרחות בישראל. למדינת ישראל אין בכלל מדיניות הגירה מוגדרת כמו לכמעט כל מקום אחר. מה שאותם גרים עוברים זה דרך תלאות. כל פעם מבקשים מהם עוד מסמך שלא ביקשו קודם ששוב מסבך את ההליך.
משפחות שכבר היו אמורות לקבל אזרחות, הגיעו כבר למועד בו היו צריכים להגיע למשרד הפנים, קיבלו בלילה שלפני הודעה שהם צריכים להגיש עוד מסמכים. יש כאן בעיה יסודית. משרד הפנים, שהוא גוף אזרחי שאין לו את ההכשרה לכך, הוא זה שקובע האם הגיור שעברו אותם אנשים מספיק טוב לקבלת אזרחות, למרות שהרבנות הראשית אישרה אותו והיא זאת שיש לה את הכלים לוודא את הדברים".
הסיפור המלא בפרק החדש של 'בשבע עיניים'. כל פרקי התוכנית ממתינים לכם בספוטיפיי, גוגל פודקאסט, ובאפליקציות הפודקאסט המועדפות עליכם.