
אחת התופעות הבולטות בהפגנות השמאל נגד ממשלת הימין הנוכחית היא השימוש של המפגינים בזמבורה. אותו כלי נשיפה שבעזרתו ניתן להפיק קול צורם בעצמה חזקה.
מי שמסתכל על סרטונים מהפגנות השמאל ישים לב שכל הזמן יש רעשים ברקע. קשה מאד לדבר, לשמוע את הנואמים ואפילו את כתבי הטלוויזיה - בגלל רעשי הרקע שנמצאים שם כל הזמן. אנשים רבים נושפים בחזקה בזמבורות, לידם אנשים מכים בתופים, ואחרים פשוט צורחים וצועקים.
גם כאשר מפגיני שמאל הולכים להפריע לחברי כנסת מהימין לדבר בכנס כזה או אחר, רעש הזמבורות מלווה את האירוע, יחד עם הלמות התופים וצרחות המפגינים. נוכחותן של הזמבורות אינה מקרית מכיון שהפגנות השמאל מתוכננות היטב. כשרואים את כמות הזמבורות והתופים, מבינים שיש מחשבה מאחורי זה.
תופעה זו לא היתה קיימת בעצרות של השמאל בעבר. מי שיצפה בנאומים של פרס ורבין יראה שהקהל הקשיב לתוכן דבריהם ומידי פעם אף מחא להם כפיים. מדוע הפעם זה שונה? מה תפקידו של הרעש החזק המלווה את ההתנגדות לממשלה הנוכחית?
בהתחלה חשבתי שסיבת הרעש היא לסתום את הפה לאנשי הימין. בדיוק כמו במופע האימים שהתרחש באוניברסיטת תל אביב. שם, במקום המכיל והפלורליסטי, המכבד כל אדם באשר הוא, הדוגל בחופש ובזכות של כל אדם להביע את דעתו - חבר כנסת מהימין הולך בתוך מעגל שוטרים המקיף אותו מתוך דאגה לחייו. לאחר מכן כאשר הוא ניסה לדבר, קבוצה גדולה של אנשים צרחה ללא הרף על מנת שלא לשמוע אותו. אז אולי נסיק מכך שהרעש נועד כדי שלא לשמוע את דעות הימין שהן לא לגיטימיות בעיני השמאל הנאור והסבלני.
אבל תשובה זו לא סיפקה אותי לגמרי, כי היא לא מסבירה מדוע גם בהפגנות של השמאל יש כל הזמן רעשי רקע? מדוע גם כשהם עומדים לבדם הם מקפידים שכל הזמן יהיה רעש חזק ברקע?
התשובה היא, שהזמבורה לא באה רק לסתום את הפה לאנשי הימין. הזמבורה נועדה גם לסתום את המוח לאנשי השמאל. מובילי המחאה ומנהיגי השמאל, דאגו להפוך את אנשי השמאל להמון זועם, אלים, שפשוט צועק וצורח מבלי יכולת לנהל דיון, מבלי יכולת להקשיב או להקשות. צריך לומר את האמת, המחאה הנוכחית של השמאל נגד שלטון הימין עומדת במנוגד לערכים שונים שהשמאל עצמו מאמין בהם או חושב שהוא מאמין בהם. המחאה תומכת בעריצות המיעוט תחת שלטון הרוב, בשלטון שופטים שאינם נבחרים תחת שלטון נציגי ציבור נבחרים ובדיקטטורת השמאל תחת דמוקרטיית הימין. המחאה כרוכה בהפרות חוק כגון חסימות כבישים וצירים מרכזיים בניגוד לאמונה ב"שלטון החוק" ובניגוד להתנהלות המשטרה כנגד מפגיני הימין בעבר. המחאה היא פעולה אלימה וכוחנית של בריונים הכופים דעתם בכוח נגד השלטון הנבחר, בעוד שערכי השמאל אמורים לכלול סבלנות והתנגדות להפעלת כח ולאלימות. איך אמר רבין בעבר? "האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית, יש לגנות אותה... להוקיע אותה".
המחאה האלימה הנוכחית נגד ממשלת הימין, מלווה גם בגילויי שנאה תהומית על גבול האנטישמיות כלפי הציבור החרדי וכלפי ציבור המתנחלים, כל זאת כשערכי השמאל אמורים להיות סבלנות, הכלה, כבוד לכל אדם באשר הוא אדם. התנהלות שופטי בג"צ והפרקליטות חושפת את היותם מוטים פוליטית למרות שהם שנים רבות מספרים לנו עד כמה הם אובייקטיבים. ובכלל סתימת הפיות לימין לא ממש מסתדרת עם אידיאל חופש הביטוי.
אחד הדברים הטובים שקרו במחאה האחרונה היא שדברים שהיו מתחת לפני השטח צפו פתאום ועלו. התברר לכל שהשמאל לא באמת רואה את עצמו מחויב לערכים שהוא דואג לנופף בהם כל הזמן, והוא לא ממש דמוקרטי, נאור, פלורליסטי וסבלני כמו שהוא אוהב להציג את עצמו.
אז איך כל זה קשור לזמבורה? כי בדיוק את זה היא באה להסתיר. הרעש הגדול של הזמבורה, פשוט לא מאפשר לחשוב, לא מאפשר לעצור ולהתבונן, לא מאפשר לשים לב למה שקורה באמת. הוא מהווה מעין 'מסך עשן' ווקאלי שמאפשר למנהיגי השמאל להנהיג את הציבור שלהם מבלי שהציבור שם לב לאן מוליכים אותו. אם בעבר היה צריך לכסות לאנשים את העיניים כדי שהם לא ידעו לאן מובילים אותם, כיום מסתבר, צריך לאטום להם את האוזניים.
אלימות באה כאשר יש אילמות. כאשר אין טיעונים, אין הגיון, אין שיח ודיון – עוברים לאגרופים (סמל המחאה למי שזוכר).
בתחילת כל שנה, אני פוגש תלמידי מכינה ובנות מדרשה שהגיעו ללמוד תורה. בשיעור הראשון שלי אני אומר להם שכאן בבית המדרש מותר לשאול שאלות. אין שאלה שהיא לא לגיטימית. מותר לחלוק ומותר לערער על כל מה שנאמר. לא צריך לקבל שום דבר כמובן מאליו. כאן לומדים, מבררים, מעיינים, חושבים על הדברים ובונים דרך חיים. אנחנו לא פוחדים משום קושיה ומשום דעה. ומה אני עושה עם אותן השאלות? עונה עליהן ממה שאני יודע או שאני מברר ואח"כ מסביר, ולפעמים שאלות טובות או טענות טובות מלמדות אותי דברים חדשים ואני מאמץ אותם אל ליבי. אבל יש תנאי אחד שעליו אני מאד מקפיד בשיעורים שלי – שיהיה שקט. שלא יהיו דיבורים או רעשי רקע שמסיחים את הדעת, ויפריעו לנו להתבונן, להעמיק, להקשיב וללמוד.
הזמבורות והתופים - הם הכלים של הפחדנים.