לפני כשבועיים קראנו את פרשת במדבר, נוכחנו לראות שלכל שבט יש את הדגל והייחודיות שלו. לכל שבט יש את השם והמשמעות שלו. זהו לא סתם שפרשה שלימה מוקדשת לשמות ומספרים. זה הרבה יותר מזה.
ברפרטואר ההיסטוריה הישראלית לאורך השנים, ניתן לראות שאין אמת אחת או שתיים. ישנם אנשים ושמות שפילסו דרך לדעותיהם במציאות. ישנם אנשים שנלחמו כדי להביא בשורה. כל אחד בתחומו.
ההקשר הראשון שעולה הוא כמובן פוליטיקה ומדיניות, אבל הדברים נכונים למדינאים ומתמטיקאים, הוגי דעות ופשוטי עם כאחד. כולם נאבקים כדי להביא משהו. להשאיר חותם. זהו סוג של צו חיים הקיים עמוק בתוך תת המודע של כל אחד מאיתנו. להיחקק. בשם.
יש בשורה של עם, יש בשורה של שבט ויש בשורה של יחיד. בימים שכאלו (ובכלל) חשוב לא לכבות בשורות. קולמוסים שלמים נגמרו על קידום מדיניות הימין והרפורמה, למה לא צריך לוותר ולמה כן צריך להתפשר ולקדם שינוי הדרגתי. למה הרפורמה מתה ולמה היא רק מחכה לזמן הנכון (שלא מגיע).
תומכי מדיניות הימין מחד ומניפי דגל המחאה מאידך. 'איש על דגלו באותות' - אבל לא במובן של המהות המקורית. לא במובן של נשיאת הדגל הייחודי אשר איפיין כל שבט ושבט בפרשה.
יש כאן מלחמה על עיצוב דעת הקהל. כזו שתנסה להגיע ולחדור אל תוככי שולחנות הדיונים. יש כאן ניסיון להפיכה אבל לא למהפכה אמיתית. איני אומר שמחאה זה דבר שלילי. מחאה במקורה היא צעקה. זעקה אמיתית לשינוי, הנובעת ממקום של תפילה פנימית.
אבל ההרגשה שנוצרה בין המחנות היא אחרת. כזו הנגועה בחוסר אובייקטיביות משני צידי המתרס. רצון ברור לכפות את הדעה של האחד על השני. יש אמת אחת ולא שתיים מבחינת כולם, אם תרצו. למרות לגיטימיות המחאה, משהו כאן לא עובד בצליל הנכון וזה מורגש וברור לכל. הרבה מאופן ההנהגה הלא מנהיגותית של שני הצדדים.
לא סתם המדבר הוא אחד המקומות שהתורה ניתנה בהם. לחול יש תכונה שכל גרגר וגרגר עומד בפני עצמו. מבחינת המבנה הטבעי אין לגרגר החול את האפשרות להתמזג עם חברו. הוא יכול להתגבל ולהתגבש עם חברו, אבל זאת מבלי לאבד את זהותו. כך, לצד הצטרפותו אל שאר הגרגירים ויצירת ההגנה מפני הנחשול הבא, הוא גם שומר על קולו ויחודיותו. זו מציאות קיימת וכדאי שננסה ללמוד ממנה אל עולמנו אנו.
יש לנו אפשרות להיות חזקים כקבוצה מבלי לוותר על זהותנו. מבלי לכופף את דעתנו לצד השני או את דעת השני אלינו. ללא נפילה ישירה אל הידיים של המרוויחים הגדולים מחיכוכי החרבות והפלגנות. אנחנו יכולים לנצח כל משבר על אף או בזכות מגוון הדעות שקיים וללא ויתור על הערכים שלנו. גרגירים שכאלו. חזקים ובעלי שם.
גם כשהקב"ה צייוה על משה לתת לעם ישראל את התורה היה לו חשוב שהעם ידע מה כתוב בה קודם לכן. מה הוא הולך לקבל עליו. יש משמעות להבנה על מנת שתהליך הקבלה היא אמיתי ושלם. הלוואי ונגיע להבנה כזו, נטולה אינטרסנטים שדוחפים את כולם לפי התהום.
אם תרצו, ניתן לנגן את הכל בצליל הרבה פחות צורם. ניתן לבנות ולהיבנות אחד מהשני באמת וללא ניגוח אוטומטי. הקשבה פנימית למה שמתרחש מתחת למילים. מנגינה ארץ ישראלית אמיתית