הרב מאיר כהנא
הרב מאיר כהנאצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

1

לפני כארבעה חודשים, בחתונת בתו של חבר לעבודה, פנה אליי אדם שלא הכרתי קודם וביקש להכיר לי את "הרב מאיר כהנא, אב בית דין באשקלון, המועמד לתפקיד הרב הראשי". אמרתי לו שאני מכיר רק אדם אחד בשם הרב מאיר כהנא, והוא כבר לא בחיים. לא הכרתי את הרב הדיין מאיר כהנא ייבדל לחיים ארוכים, ומעצם העובדה שלא שמעתי עליו מעולם תהיתי מדוע מישהו חושב שהוא המועמד הנכון בעת הזאת, או שיש לו סיכוי להיבחר לתפקיד. בפגישה ארוכה שנקבעה לאחר היכרות קצרה ולחיצת יד באותה חתונה, למדתי להכיר יותר וגם להוקיר את הרב מאיר כהנא, ולשמוע את עמדותיו בסוגיות השונות שעל סדר יומה של הרבנות. שמעתי גם מדוע מי שמריצים את הרב כהנא סבורים שנכון לבחור דווקא בו, למרות גילו הצעיר יחסית ולמרות שאינו מוכר לציבור הרחב.

שלושה מועמדים עמדו לבחירה בפני ועדת הרבנים הגדולה והמגוונת, בנשיאות שלושת בכירי וזקני רבני הציונות הדתית – הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור והרב זלמן ברוך מלמד. המבוגר והמנוסה מבין השלושה הוא הרב אליעזר איגרא, בן 69, מחלוצי הדור החדש של הדיינים הסרוגים, חבר בכיר בבית הדין הרבני הגדול ומי שכיהן בעבר גם כרב מושב כפר מיימון בדרום. שני לו בגיל הרב מיכה הלוי, בן 59, רב העיר פתח תקווה וראש ישיבה בתל אביב, שבכהונתו כרב עיר זכה להערכה רבה, בין השאר בזכות יכולתו לפתח קשרים עם כל גווני הציבור ובזכות הסדר החדש שהכניס במערכת השגחת הכשרות בעירו. ברקע נמצאת גם מועמדותו של הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, שרבים רואים בו את המועמד הראוי, אך כל עוד לא שונתה מגבלת הגיל שנקבעה בחוק הוא מנוע מלהתמודד לתפקיד עקב גילו המבוגר – 72.

הרב מאיר כהנא רק בן 54, פחות מוכר ולכאורה גם פחות מנוסה. אמנם אחרי שהרב דוד לאו נבחר לרב ראשי בגיל 47 קשה לומר שהוא צעיר מדיי לתפקיד. אבל כשמולו עומדים מועמדים מבוגרים יותר, מפורסמים יותר ולכאורה בכירים יותר, לא רבים צפו שדווקא הרב כהנא יהיה המועמד שייבחר. אבל במטהו של הרב כהנא הקרינו אופטימיות לאורך כל הדרך. גם כאשר נשמעו טענות שהרכב ועדת הרבנים נוטה לצד החרד"לי ולכן נותן עדיפות לרב מיכה הלוי, בסביבתו של הרב כהנא הביעו אמון באיזון ובגיוון של הוועדה, וצפו שמי שייבחר יהיה המועמד שלהם.

2

אחד הטיעונים המרכזיים שהועלו לטובת הבחירה דווקא ברב כהנא מזכיר לי סיפור מהמערכת הפוליטית. כאשר נרקם החיבור לקראת בחירות 2019 בין מפלגתו של בוגי יעלון שפרש מהליכוד למפלגתו החדשה של בני גנץ, נוצר מתח סביב השאלה מי יעמוד בראש הרשימה המשותפת של הרמטכ"לים לשעבר. מצד אחד, בוגי יעלון היה ותיק יותר בפוליטיקה וכבר הספיק להיבחר לכמה קדנציות בכנסת ואף לכהן בממשלה ובקבינט, כולל בתפקיד הבכיר של שר הביטחון. גם בימי שירותם הצבאי, גנץ הצעיר יותר כיהן במשך שנים תחת פיקודו של יעלון. מצד שני, בכל הסקרים לבני גנץ היה יתרון גדול על פני בוגי יעלון, גם כמועמד לראשות הממשלה וגם במספר המנדטים שניתנו למפלגה בראשותו. זה לא היה קל ליעלון, אבל למען השרידות הפוליטית והמטרה המשותפת והמקודשת של הפלת נתניהו, הוא הסכים שגנץ יעמוד בראש הרשימה. ההסבר שהוא נתן שמר במידה מסוימת על כבודו. אני יותר בכיר, אמר יעלון, אבל גנץ יותר בחיר.

גם לגבי הרב כהנא, אחת הטענות של תומכיו הייתה שהוא אולי פחות בכיר, אבל יותר בחיר. מדוע? בגלל מועמדותו הפוטנציאלית של הרב דוד סתיו. הטענה הייתה שאם ייבחר אחד משני המועמדים האחרים, ובמיוחד אם ייבחר הרב מיכה הלוי, הרב סתיו צפוי להתמודד מולו בגוף הבוחר. לא משום שיש סיכויים שהוא ייבחר, הוא יודע שאין לו, אלא כדי שהקול הדתי-לאומי יתפצל והמועמד הדתי-לאומי לא ייבחר. ולמה שהרב סתיו יעשה דבר כזה? אם ממילא ברור שהוא לא ייבחר, למה שירצה לפגוע בסיכוייו של מועמד דתי-לאומי אחר? ובכן, הטענה הייתה שהרב סתיו יעדיף רב ראשי חרדי על פני רב ראשי חרד"לי. זאת משום שכל עוד מכהן רב ראשי חרדי, לארגון רבני צהר בראשות הרב סתיו יש יותר לגיטימציה ציבורית להתנהל כאלטרנטיבה לעומתית לרבנות הראשית. רק אם המועמד המוסכם שייבחר בוועדה יהיה הרב כהנא, שאינו מזוהה כחרד"לי, יוותר הרב סתיו על הצגת מועמדותו, והקול הדתי-לאומי בגוף הבוחר יצביע כאיש אחד למועמד הציונות הדתית.

האם התיאוריה הזאת נכונה? אין לי מושג. אולי הרב סתיו יתמודד גם מול הרב כהנא. אולי הוא לא היה מתמודד גם מול הרב הלוי או הרב איגרא אילו נבחרו. אבל די ברור לי שחלק מחברי הוועדה שוכנעו להצביע בעדו בגלל התרחיש הזה, שהציג את הרב כהנא כיותר בחיר. השאלה עד כמה נלקחה בחשבון בעיית ההתנגדות לרב כהנא בקרב חלק מהחרדים חברי הגוף הבוחר. הניסיון להציג אותו כליברלי מדיי הוא משוכה שיהיה עליו להתגבר עליה כדי להיבחר.

3

אודה ואתוודה שאילו נדרשתי להשתתף בהצבעה ולבחור בין השלושה הייתי מתקשה להכריע. מצד אחד, גיל מבוגר נחשב ליתרון בעולם הרבנות. בדרך הטבע, תלמידי חכמים מבוגרים זכו ללמוד תורה שנים רבות יותר, ומעבר לניסיון הרב שצברו בעולם הרבנות - הם פשוט גדולים יותר בתורה. לא במקרה גילם של מנהיגי היהדות החרדית-ליטאית נע בין תשעים למאה. אלא שלפי השיקול הזה, לא אחד משלושת המועמדים היה צריך להיות הנבחר, אלא אחד משלושת זקני רבני הציונות הדתית שעמדו בנשיאות הוועדה.

מצד שני, תפקיד הרב הראשי לא מתמצה בפסיקת הלכה ובהנהגה תורנית. יש לתפקיד הזה היבטים פוליטיים וניהוליים, שבהם דווקא אנרגיה ומרץ נעורים מהווים יתרון. המערכות השונות של הרבנות זקוקות לטלטלה וארגון מחדש, וייתכן שדווקא מי שעוד לא מתקרב לגיל הפרישה מתאים יותר למשימה הזאת.

בהיבט אחר של התפקיד, כל אחד מהרבנים הראשיים מכהן מחצית הקדנציה כראש בית הדין הרבני הגדול, וכאן לכאורה יש יתרון למי שהוא דיין מוסמך ומנוסה. מצד שני, בענייני כשרות והנהגה ציבורית יש יתרון לכאורה למי שהוכיח את עצמו בכהונת רבנות, רצוי בעיר גדולה. גם העובדה שהרב כהנא ואולי גם הרב הלוי יוכלו לכאורה להתמודד גם בעוד עשר שנים יכולה להיכנס למכלול השיקולים.

אם ההכרעה הייתה בידי הציבור הרחב, ספק אם היה נבחר דווקא הרב כהנא, הצעיר והפחות מוכר מבין המועמדים. אבל לא במקרה החליט בצלאל סמוטריץ' לא ללכת בדרכו של בנט, שקיבל לפני עשר שנים החלטה שהבית היהודי יתמוך ברב סתיו, אלא להעביר את ההחלטה לידי ועדת רבנים בראשות הרב אריאל. עצם ההתכנסות של רבני הציונות הדתית בקשת דעות רחבה, מראש ישיבת הר המור ועד לראש ועדת ההלכה של בית הלל, היא אירוע נדיר שלא במקרה זכה לברכת שהחיינו מפי הרב זלמן ברוך מלמד. כארבעים רבנים מכל גווני הציונות הדתית התכנסו, שמעו את המועמדים ובחרו את בחירתם. נראה שלוועדה הבוחרת היו צרות של עשירים. היא נדרשה להחליט בין שלושה מועמדים טובים, וההתמודדות הייתה צמודה. בסופו של דבר נבחר הרב כהנא, ומן הראוי שהציבור הרחב וגם ציבור הרבנים יכבד את ההכרעה.

ההצלחה של הרב כהנא להגיע מעמדת המתמודד הצעיר והפחות מוכר לעמדת המועמד הנבחר, מעוררת תקווה שמי שידע לשכנע ולהיבחר בוועדת רבני הציונות הדתית יידע איך להיבחר גם בגוף שסמכות הבחירה נתונה לו על פי חוק.

4

גם אם יש סיבות לחשוב שהרב כהנא לא היה המועמד המועדף על בצלאל סמוטריץ', אין ספק שסמוטריץ' יכבד את החלטת הוועדה שהוקמה לבקשתו ויפעל ככל יכולתו לבחירת הרב כהנא לרב הראשי. כל עוד הדיל מול ש"ס נשאר בתוקף למרות ניסיונם של חוגים חרדיים מסוימים לצאת נגד מועמדותו של הרב כהנא, כדאי וראוי שגם הציונות הדתית תכבד את הסיכום ותתמוך במועמד שתציג ש"ס לתפקיד הראשון לציון. אבל אם ש"ס תחליט לא לכבד את הדיל, אין סיבה שהציונות הדתית לא תתחרה על תפקיד הרב הראשי הספרדי, כשהמועמד הטבעי הוא הרב שמואל אליהו. וכמובן, אם בכל זאת תוסר בסוף מגבלת הגיל ותתאפשר בחירתו של הרב יעקב שפירא, כל תמונת המועמדים והסיכויים צפויה להיבחן מחדש.

לתגובות: eshilo777@gmail.com

***