
טקס הזיכרון וההתייחדות השנתי עם זכרם של חללי משטרת ישראל התקיים הערב (שני) באתר ההנצחה במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש.
מאז קום המדינה ועד היום נפלו 1,567 שוטרים ושוטרות.
הטקס נערך במעמד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל ניצב אבשלום פלד, נציגי אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, נציגי ארגון יד לבנים, נציגי ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, המשפחות השכולות, שייח העדה הדרוזית מואפק טריף, סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל, קצינים, שוטרים ומכובדים נוספים.
את אבוקת הזיכרון הדליקו יפה תמיר וולריה אולייניק. יפה איבדה את בעלה סנ"צ שי תמיר ז"ל בכ"א בטבת תשס"ג (26.12.2002), לאחר מאבק במחלה קשה. ולריה אולייניק איבדה את בעלה רב סמל בכיר יגור אולייניק ז"ל בט' כסלו תשפ"ג (03.12.2022), בנסיבות דומות.
יזיד אסעד, אחיו התאום של רפ"ק ג'דעאן אסעד ז"ל קצין במשמר הגבול שנהרג בפיגוע בירושלים קרא 'יזכור', בשפה העברית ובשפה הערבית. לאח השכול התלווה רפ"ק האדי רבאח, חברו של ג'דעאן שהיה לצידו בעת הפיגוע, נפצע באורח אנוש, החלים ושב לשירות.
את תפילת הקדיש קרא סנ"צ אודי לוי, ראש מפלג מודיעין ביאחב"ל ובנו של מפקח אלברט לוי ז"ל ששירת כחבלן במחוז ירושלים. ביום כ"ח בניסן תשל"ו (28.04.1976), נהרג מפקח אלברט לוי ז"ל בשעה שפעל לנטרול מטען חבלה בירושלים, ביחד עם פקד שמואל שיף ז"ל. על פועלו באירוע הוענק לו עיטור המופת של משטרת ישראל.
את דבר המשפחות השכולות נשאה הגברת חיה גולן ששכלה את בתה, רב סמל בכיר הדס סימן טוב ז"ל, ביום ב' באב תשפ"א (11.07.2021), לאחר מאבק במחלה קשה.
השר לביטחון לאומי בן גביר אמר בטקס: "אין בידי מרפא לייסורי השכול, רק הבנה שלאבל הפרטי שלכם יש הקשר לכללי. שהקיום שלנו כאן - על מחיריו הכבדים, הוא חלק מהשייכות שלנו לסיפור גדול, חוליה חשובה מאין כמותה בשרשרת דורות נצחית, שאין דומה לה בדברי ימי האומות כולן. יהי זכרם, פועלם ואישיותם של 1,567 חללי משטרת ישראל ברוכים וצרורים עימנו לעד, בילע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים, אמן".
המפכ''ל רב ניצב יעקב שבתאי שנבצר ממנו להשתתף בטקס אמר בנאום מצולם): "הערב מתייחדת משטרת ישראל עם זיכרון חלליה. כאן אל מול קיר הנופלים, אין איש בקרבנו שלא נושא עיניו אל יקירו ונשאב באחת אל עומקו של הגעגוע. אנו מתבוננים בערגה בשמותיהם ואוצרים השראה וכוח.
''בזיכרון מתעורר המפגש האחרון, שיחת הלילה במשמרת המשותפת, הדיווח האחרון בקשר המשטרתי, החיוך האחרון. אנו זוכרים היטב מי היו, אבל כואבים מאוד את מי שכבר לא יהיו. כל אחד מהם היה עולם ומלואו. לכל אחד מהם היו תכניות ושאיפות. לכל אחד מהם אהבות שהותיר. לכל אחד מהם חלומות שלא מומשו. חלל גדול של החמצה''.
לדברי המפכ''ל, ''שורת הנופלים הארוכה מבטאת את מחיר ההקרבה והגבורה של המאבק העיקש והמתמשך על ביטחון הפנים במדינת ישראל. כמילותיו של ס. יזהר: ׳איש אחר איש נשמטו ונפלו בשדות, כל בן לאימו, כל אב לילדיו, כל אוהב לאוהביו, מלוא כל הארץ, הלכו ואינם עוד׳.
''בימים אלו מתמודדת מדינת ישראל בפני תקופה מורכבת של אי יציבות מתמשכת- חברתית וביטחונית. האתגרים הלאומיים מחייבים את משטרת ישראל לעמוד איתן ולהמשיך לעמוד בחזית למען הגנתם ושמירת ביטחונם האישי של אזרחי המדינה. חוסן פנימי וצדקת הדרך הם הבסיס לעמידתנו כחומה בצורה מול כל המאיים על ביטחון הפנים.
''עלינו להישיר מבט מפוכח אל עבר האיומים המונחים לפתחנו, ולהבין שמשטרה חזקה, היא ערובה לחברה איתנה ומשגשגת. חברה הדוחה אלימות, חברה שמוקיעה פשיעה מקרבה, חברה המקבלת את האחר ומפגינה סובלנות וכבוד הדדי''.
''אנו מצדיעים הערב, לרעינו ושותפינו לדרך. אלף חמש מאות שישים ושבעה (1567) שוטרים, שוטרות, לוחמים, לוחמות ומתנדבים אשר במהלך שירותם תרמו לצביונה התרבותי והערכי של ארצנו והגנו בגופם על ביטחונה וביטחון אזרחיה. ביניהם גם נופלים שנוספו זה מכבר, רב שוטר מאיה אלוני ורב סמל בכיר שי נגר. יהי זכרם ברוך. חברים ופקודים אשר בליבנו לעד.
אנו מצדיעים הערב גם לבני משפחותיהם, אשר שילמו את המחיר הכבד מכל. רעי, בני המשפחות השכולות, חיי יקירכם נגדעו באחת והותירו חלל עמוק בליבכם ובלב כולנו. יום אחר יום, שנה אחר שנה, אתם נושאים את כאב השכול שאינו מרפא. עבורנו, אתם עוגן ומקור עוצמה, המהווה קשר דמים בל ינותק. לעד נחלוק יחד את עוצמת הזיכרון וכאב הגעגוע. לעד נהיה מאוחדים כאיש אחד, בלב אחד. משטרת ישראל לא תחדל לחבק ולאמץ אתכם אל לבה''.
בסיום דבריו אמר המפכ''ל: ''הזמן כידוע, אינו מפחית כאב. וגם ההתכנסות השנתית כאן, לצד קיר הזיכרון, לא תוכל לעשות זאת. אך זו הזדמנות עבורנו להתייחד עם נופלינו ולחדש בכל שנה את הבטחתנו - לָצֶקֶת משמעות והמשכיות לשליחותם. אם נצליח לעשות זאת, נדע שקיימנו את צוואתם. רוח ההקרבה והמסירות של הנופלים היא מופת לנו וְלדורות הבאים. בימות שגרה כמו בעיתות חירום, נעשה הכל כדי להמשיך ולפעול בשמם ולאורם.
''בשעה זו, בה אנו מרכינים את דגלינו באהבה ובכאב, נצדיע לזכרם של חברינו שאינם עוד עמנו, ונישא תפילה בתקוה ששורת הנופלים לא תארך עוד. יהי זכרם של הנופלים נצור בליבנו לעד", כך שבתאי.