בקלנדיה שבצפון ירושלים נעצר אמש מחבל חמאס. הוא עמד לצאת לבצע פיגוע תוך זמן קצר. מדובר במחבל עלי פאראד מחבל חמאס משכם. בתקופה האחרונה שהה פאראד במחנה הפליטים קלנדיה. לדברי גורמי הביטחון החמאס בשכם הוא ששלח אותו לבצע את הפיגוע.

באיטליז בשכונת אלעזרייה נתפסו שלוש חגורות נפץ, שבהן עמד החמאס להשתמש בפיגועי התאבדות. משקל החגורות כ 20 קילוגרמים.

חאלד משעאל, מבכירי החמאס, גינה את החלטת האיחוד האירופי לכלול את הארגון ברשימת ארגוני הטרור שערך.

בראיון שהתפרסם אתמול (יום א') אמר משעאל: "עמדת האיחוד האירופי היא כניעה ללחצים שמפעילות אמריקה וישראל, ואין היא אלא סטייה מערכי הצדק, זכויות האדם, החירות והשוויון, שבהם דוגלת אירופה. משום כך אנחנו דוחים אותה מכל וכל ומגנים אותה".

עם זאת ציין משעאל כי החלטת האירופים להחרים את ארגונו לא תשפיע על החמאס ולא
תשנה את עמדתו בעניין ההתנגדות לכיבוש הישראלי, והדגיש כי אירופה טעתה טעות גדולה מאוד בקבלה החלטה זו. לדבריו, עדיין אין זה מאוחר מדי לשנות אותה, והוא הביע את ביטחונו כי אף מדינה ערבית או מוסלמית לא יחדלו מהתמיכה בחמאס, מאחר שמדינות אלה יודעות כי זה ארגון "אמין, רציני ופעיל, המשקף את רצונו של העם הפלשתיני".

במאמר שהתפרסם אתמול בטלגרף הבריטי ביטא סטפן פולארד, חוקר עמית במרכז לאירופה החדשה בבריסל, חיזוק למדיניות הסיכול הממוקד של ישראל כלפי החמאס. פולארד כתב כי לפי שעה עדיין לא ברור מהו הערך של החלטת הקבינט הישראלי כי ערפאת הוא בר גירוש, אך הסיבות להחלטה ברורות. ערפאת נושא בעיקר האשמה להירצחם של 15 ישראלים לפני כשבוע בידי מחבלי החמאס, וזאת בגלל סירובו העקשני לפעול נגדם. עוד כתב פולארד כי ערפאת הפך למכשול המרכזי לכל מו"מ אמיתי, ודבר זה ברור לכל צופה אובייקטיבי, כמו שברור העניין גם למחמוד עבאס, ראש הממשלה לשעבר של הרשות, שערפאת חסם בפניו כל אפשרות לפעול פעולה עצמאית למיגור הטרור. "אבל", מוסיף פולארד, "מי שמתבונן במתרחש בראייה רחבה מבין שערפאת עצמו אינו יכול לסלק את שורש הבעיה מהרשות, כלומר את החמאס".

עוד טען פולארד כי כלי התקשורת המערביים מציגים את החמאס בצורה שגויה, וזאת מתוך אי הבנת תפקידו וכוונותיו. לרבים במערב החמאס נדמה כארגון של "לוחמי חופש", הנלחמים למען זכויותיהם בישראל. עם זאת רבים מהם אינם אוהבים את שיטות הלוחמה של החמאס. ארגון זה נתפס כמעין מקבילה של IRA האירי, שבעוד שהכל מרגישים דחייה משיטות הפעולה שלו הרי שעם המטרותיו הלאומיות של הארגון יכולים לתמוך גם כאלו הסולדים מאלימות. מכל מקום, העמדה המשתקפת בכלי התקשורת המערביים היא שהמאבק אמור להסתיים מיד כששני הצדדים יתיישבו מסביב לשולחן המו"מ. לו היה ה IRA ארגון הדוגל לא רק בהפרדת צפון אירלנד מבריטניה אלא ברציחתו של כל שואף איחוד ואנגליקני בבריטניה, בחיסול בריטניה ובהקמת מדינה קתולים שה IRA שולט בה, וכן לו היה ה IRA ארגון המבקש לגרום לכל אוכלוסיית העולם להתנצר, ומבקש להשיג מטרה זו באמצעים של אלימות, אז באמת היה אפשר להשוות את ה IRA לחמאס. אולם החמאס ברור בכוונותיו. בשנת 88' פרסם הארגון את "אמנת האיסלם", ובה כתוב במפורש כי הארגון מתנגד לקיומה של מדינת ישראל בכל צורה שהיא, וכי פתרון "השאלה הפלשתינית" הוא רק בג'יהאד. כל מוסלמי הנוטש את מעגל המאבק בציונות אשם מיד בבגידה חמורה, כך נאמר באמנה, ומודגשת בה הקריאה להקים רפובליקה איסלמית ב"פלשתין" במקום מדינת ישראל.

ב-19 במאי, זמן קצר לאחר התפרצותו של גל של טרור מתאבדים, פרסם החמאס כי ימשיך בהתקפותיו עד שאחרון הציונים יעלם מעל "אדמתנו". כמו שניהול מו"מ עם בן לאדן הוא חסר משמעות כך ניהול מו"מ עם החמאס הוא חסר משמעות כותב פולארד. אין אפשרות לנהל מו"מ עם מי שמתכנן את הרצח שלך את הרס מדינתך ואף מוכן למות כדי להשיג זאת.

כנגד החמאס כמו כנגד אל קעאידה הפתרון הוא צבאי, חיסול ממוקד.

החמאס הוא ארגון פופולרי בקרב ערביי הרשות זאת משום שמרבית תקציבו 44 מיליון ליש"ט מופנה למתן שירותים סוציאליים וחברתיים כמו בתי ספר, מסגדים , מרפאות ועוד. הדבר נובע מהעובדה ששלטונו המושחת של ערפאת אינו מספק לאוכלוסיה את השירותים החיוניים הללו. הטרגדיה היא שככל שנמשך שלטונו של ערפאת בני עמו מקבלים פחות ומצטרפים יותר לחמאס והחמאס שמפעיל מחבלי תופת אינו יכול להוות פרטנר למו"מ עם ישראל. (ש.ל.)