הרב ד"ר רצון ערוסי, חבר מועצת הרבנות הראשית, רבה הראשי של קריית אונו ויו"ר תנועת הליכות עם ישראל מתארח בפרק החדש של 'בשבע עיניים' ופורס את משנתו על הרבנות הראשית לישראל, הרפורמה המשפטית ומדוע המשפט העברי חייב לתפוס מקום משמעותי הרבה יותר בציבוריות הישראלית.
"הרבנות הראשית נתפסת כדבר מצומצם, אבל בפועל היא נוגעת בכל החיים היהודיים שלנו, ולא רק כאן בארץ, אלא גם בתפוצות. החשיבות שיש לה עצומה. היא משפיעה גם על כאלה שלא מכירים במוסדות המדינה או רואים עצמם חלק מהם. בלי הרבנות אי אפשר להתחתן, אי אפשר להתגרש. היא זאת שמאשרת גיורים והקבורה היהודית נעשית רק דרכה, וכולנו מכירים את סוגיית הכשרות. הרבנות מקיפה כל כך הרבה תחומים בחיים שלנו, שכן היא תופסת מעמד רבני עליון" אומר הרב.
ואם זה המצב, כיצד היא הגיע למצב בו האמון הציבורי בה בשפל גדול כל כך?
"אנחנו יודעים שהורתה ולידתה של הרבנות הראשית לישראל, לרבות בחירות רבנים ראשיים בישראל, בחירת חברי מועצת הרבנות לישראל, בחירת רבני עיר ורבני התיישבות, בכל אלה, תלויה תלות מכרעת וגורמים פוליטיים. הקשר והזיקה לגורמים הפוליטיים הם אשר גורמים לשחיקה במעמדו, דמותה של הרבנות, כי הרבנות הרבנות צריכה להנות מאיזושהי הילה רוחנית, סמכות רבנית. וכך היה לנו באמת, גדולי ישראל בכל הדורות, אבל הזיקה אל העולם הפוליטי שוחק את האמון. בנוסף לכך אנחנו נמצאים בעידן שבו יש גורמים אנטי דתיים שרואים ברבנות, מוסד שצריך להצר אותו כי הם חוששים מפניו. הם חוששים שמא אולי הרבנות תגיע למצב של איזשהי כפיה דתית. רבים מאוד גם מבין הדתיים וגם החילונים שחושבים שהרבנות הוראות אותו רק תורה היא כפייתית. אבל כל מי שחי מעט את התורה יודע שאין שום קשר בין הדברים. אנשי שמאל, אפילו בכנסת, אומרים כל הזמן שאנחנו לא רוצים להיות כמו איראן וסעודיה. אלה אמירות שמעידות על בורות. הרי כל מי שלמד מעט תורה יודע שביהדות אין כמעט מקרים שבהם יש עונש מוות, ולעומת זאת בארה"ב המערבית זה רעיון ממשי".
הרב סבור שהמעורבות הפוליטית פוגעת במעמד הרבנות, אבל זה בדיוק מה שטוענים מתנגדי הרפורמה לגבי הועדה לבחירת שופטים.
"הם בודאי צודקים באמירה העקרונית. מעורבות של פוליטיקה במערכות שצריכות להיות נקיות ממנה, כמו הרבנות או מערכת המשפט, היא דבר שלילי. הטעות שלהם היא שהם חושבים שבית המשפט העליון נקי מפוליטיקה כשבפועל הוא גוף פוליטי לחלוטין. האם ההרכב של בית המשפט העליון מייצג את כל החברה בישראל? ודאי שלא. כשנמצאים שופטים שלא מכירים את המורשת המופלאה של המשפט העברי, הם יכולים להגיד שהם לא מגיעים מהשקפת עולם מסוימת? הם באמת יכולים לטעון שהם מייצגים גם את הזווית הדמוקרטית וגם את הזווית היהודית של זהות המדינה? ודאי שלא. זאת לא בעיה שמתחילה כיום, היא מלווה אותנו כבר עשרות שנים. כשחנן פורת שאל אותי אם אסכים להתמנות לשופט עליון, אמרתי לו שיש לי כמה תנאים, שהמרכזי שבהם היה שלא הרכב בית המשפט העליון הנוכחי יהיה זה שיידון בנושאים חוקתיים, כי הוא לא מייצג את העם. אהרון ברק שמע על זה והוריד את המועמדות שלי".
הרב ערוסי לא מתרגש מהמחאות נגד הרפורמה המשפטית, ומדגיש כי לא מדובר פה במחלוקת אידיאולגית אלא רק בהוכחה נוספת שמערכת המשפט כולה נגועה בפוליטיקה. "כשאתה רואה שחלק מהחוקים ברפורמה הוצעו עד לפני תקופה קצרה ע"י המתנגדים כיום, ברור שזה לא עניין אידיאולוגי אלא פוליטי בלבד. הרי כולם יודעים שהמערכת חייבת רפורמה, ויודעים את זה כבר 40 שנה. השופט לנדוי דיבר על זה כבר לפני 40 שנה, ומשפטנים דגולים לאורך כל השנים הסכימו איתו. לכן ברור שצריכה להיות רפורמה. מי שמתנגד לרפורמה המוצעת צריך להביא הצעה חלופית שתטפל בבעיות הקיימות כיום שבגללן הרפורמה נולדה. אי אפשר להתעלם מהמציאות".
בסוף זה מאבק בין שתי אליטות על זהותה של המדינה.
"נכון. וראית את זה בצורה הכי בולטת כשהחליטה שופטת עליון (אילה פרוקצ'יה. א"מ) לאסור על בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות, תוך רמיסת הסטטוס קוו וההיגיון הבריא. עד היום זה אחת מנקודות השפל של מערכת המשפט. התירוץ שלה היה שאין שום מקור חוקי לכך שבתי הדין הרבניים דנים בדיני ממונות, היא רק שכחה שזאת פשוט היתה המציאות עוד מלפני קום המדינה, ולמען האמת, לאורך כל ההיסטוריה של העם היהודי. השפט טירקל ז"ל תקף את ההחלטה הזאת. זאת דוגמא שמסבירה על מה המאבק כאן. וצריך לומר עוד משהו, כל מי שאי פעם ראה את הליכי המשפט בבתי הדין לדיני ממונות ובבתי הדין הרבניים יודע כמה המצב שם טוב יותר מאשר במערכת המשפט".
מה הכוונה?
"כשמגיעים עורכי דין חילונים לבתי הדין לדיני ממונות הם רואים את הגישה שבה אנחנו מנהלים את הדיונים, את מה שאנחנו מנסים להשיג, שזה גם אמת וגם שלום. בהתחלה הם נרתעים, אבל אז הם רואים שהתוצאות שאנחנו משיגים טובות יותר לכל הצדדים. לכן למנוע מבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות זה לא רק רמיסה של הסטטוס קוו, אלא גם לא הגיוני ורק פוגע בציבור. אני מקווה שעכשיו יצליחו לתקן את המצב ולהחזירו לקדמותו".
בימים שלישי ורביעי השבוע יתקיים כנס המשפט העברי, שמתקיים מדי שנה, והרב ערוסי מדגיש כי דווקא לאור המציאות החברתית כיום, צריך להדגיש עוד יותר את מקומו של המשפט העברי. "נכון שהמשפט העברי ברובו נכתב לפני מאות שנים, אבל זה לא אומר שהוא מנותק מחיינו כיום. היסודות שכתובים בו רלוונטיים להיום בדיוק כמו שהם היו רלוונטיים לפני מאות שנים. זה היופי של המשפט העברי, של התורה. אבל צריך להבין שהתורה והמשפט העברי זה לא רק ההלכה המצומצמת. זה הרבה יותר נרחב. אלה תפיסות של איך בנויה מדינה ואיך צריכים להתנהל מוסדותיה".
אלה סוגיות שלא כתובות בספרות השו"תים. אז מה הופך את המשפט העברי לרלוונטי למציאות מודרנית?
"אני לא אומר שאין לנו הרבה עבודה לעשות. יש הרבה לאן להתקדם. למשל באיך מתנהלות רשויות אכיפת חוק לפי המשפט העברי. ועוד שלל דוגמאות, כמו מהי דמוקרטיה לפי היהדות וכן הלאה. אנחנו מתקדמים צעד אחר צעד, אבל אנחנו בדרך הנכונה. וזה עוד אחד הדברים שראוי היה שהרבנות הראשית תבצע. בשביל זה צריך שהרב הראשי יבין שהוא לא רק מורה הלכה. הוא מנהיג. הוא צריך לדעת להוביל מערכות גדולות, וגם להיות פוסק הלכה. אבל חלק חשוב ביותר הוא לחיות את הציבור. להיות חלק מהחברה בישראל ולהבין את חרשי ליבה. לדעת מה לומר ומה לא לומר. הוא חייב שתהיה לו אמירה בסוגיות שעל סדר היום הציבורי, אבל הוא גם צריך לדעת מה החברה יכולה לשמוע ומה לא. באיזה מקום צריך לדפוק על השולחן ובאיזה מקום להראות שאתה חלק בלתי נפרד מהמדינה".
עקבו אחרי התוכנית בספוטיפיי, גוגל פודקאסט ואפליקציות הפודקאסט האחרות