יושב ראש ועדת חוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מגיב להתפרעויות פעילי ימין בכפר תורמוס-עיא בתגובה לפיגוע הרצחני סמוך לעלי וסבור כי יש צביעות בסיקור.
"רואים לכם חברים, צר לי לומר - רדו מהפוזה הזו ודחוף", תקף רוטמן בגל"צ. "ברגע שאתה מוחה נגד הרפורמה מותר לך לקרוא לאחוז בנשק ולהיות אלים, אבל אם אתה מוחה על עניין פעוט וקטן ש-4 נרצחו - אז זה לא בסדר?".
על הניצחון של עמית בכר בלשכת עורכי הדין אמר: "מדוע אתה חושב שישראל צריכה לבחור בהתאם לבחירת עורכי הדין ולא בחירת אזרחיה? פתאום הכרעת הרוב חשובה כי ניצחתם באיזה בחירות".
בריאיון לעטרה גרמן ב'מקור ראשון' לפני שבוע אמר רוטמן כי הוא לא רואה בעיה בהפגנה מול ביתו הפרטי של ח"כ או שר אך מציין כמה מגבלות שיש להקפיד עליהן.
"אם אתה נמצא באזור מגורים ולא נותן לישון, זאת הטרדה, לא הפגנה. אבל לעמוד עם שלטים ולמחות - מעולם לא חשבתי שיש בזה בעיה. הם רוצים לעמוד עם שלטים? זכותם. אם הם חוסמים כבישים, חוסמים לטלי גוטליב את היציאה מהבית, מעירים את השכנים - זה לא חוקי, ובזה צריך לטפל כמו שמטפלים בפעילות לא חוקית".
"כשהיה מדובר בבן של ליאת בן־ארי, אנשי הפרקליטות הלכו עם זה לבית המשפט. הם כנראה יודעים היטב איפה עובר הקו, אבל פשוט לא מעניין אותם להעביר את הקו הזה כשמדובר בפגיעה בנבחרי ציבור".
על ההבדל בין ההפגנות מול הממשלה הקודמת ובין הגל הנוכחי: "המחאה מול ממשלת בנט־לפיד הייתה יעילה כי היא באה מהמצביעים שלהם. מולי עברו את כל הגבולות ולא שיניתי את עמדתי, וגם אם היו מפגינים מול הבית שלי יומם ולילה זה לא היה משנה. למה? כי אני שליח של ציבור גדול. אבל אם כל היישוב שלי היה אומר לי 'שמחה, מה עשית, בגדת בנו', ואם החברים והמשפחה היו אומרים לי 'בושה, בושה' בכל מקום, יכול להיות שזה היה שובר אותי".
"המחשבה כאילו מה ששבר את עידית סילמן וניר אורבך היו המילים הקשות שמישהו אמר עליהם... אני מכיר את שניהם, הם חזקים ולא מתרגשים ממילה כזו או אחרת. מה ששבר אותם היה שקבוצת הייחוס שלהם, בשר מבשרם, אמרה להם: זה לא לגיטימי".
על הטעויות שעשה לאורך הדרך: "במבט לאחור, ניסינו יותר מדי זמן להגיע להסכמות עם האופוזיציה, למצות את המשא ומתן. כתוצאה מזה הליך החקיקה התארך יותר מדי. המהירות הייתה איטית, אפילו איטית מדי".