במלאות 'השלושים' לפטירת ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל נחשף סיפור מעניין אודותיו המגלה עד כמה הוא היה רגיש לגינוניו הרוחניים של בחור ישיבה.
היה זה באחד ממעמדי 'סיום מסכת' בו השתתף לצד רבנים נוספים. למקום הוזמן זמר וקלידן כדי להרקיד את בחורי הישיבה.
בעיצומו של האירוע, החל הקלידן לנגן מוסיקה 'מודרנית'. ראש הישיבה לא אהב את הסיטואציה, קרא לתלמידו, הרב אברהם צבי ברמן, הוציא דף ועט ושירבט כמה שורות.
הצצה בדף גילתה כי הרב אדלשטיין כתב שמות של כמה שירים שורשיים אותם ביקש שהקלידן והזמר ישירו. "תדאג בבקשה, שהתזמורת תנגן את השירים האלה ושכמותם", ביקש הרב אדלשטיין.
בעלון הייחודי 'שבתי' שיצא לאור על ידי 'איחוד בני הישיבות' הובא הסיפור ועמו צילום מהדף עליו שירבט הרב אדלשטיין.
אם תיהתם מה היתה רשימת רשימת השירים של הרב אדלשטיין: 'מה יתרון לאדם', 'אבינו אב הרחמן', 'עולם הזה דומה לפרוזדור', 'כי כל פה לך יודה', 'כי הרבית טובות'.
בדיעבד התברר כי ראש הישיבה לא אהב שירים חדשים. בכתב ידו הוא הוסיף: "תזמורת. קול נמוך פחות מקול הציבור".
תלמידו סיפר כי "מתברר כי גם הטונים שנכנסו למחנה הפריעו לו. כזה הוא היה, אדם שראשו הגיע השמיימה אך חרד היה גם על דברים קטנים כמו ווליום התזמורת ושירים חדשים שנכנסו להיכל הישיבה".
