למה לצטט?
לפני כמה חודשים בעת התפילה צצה לי השאלה - למה לקרוא את קריאת שמע כציטוט? למה לא לקיים את מה שכתוב ב"ציטוט"?
הרי קשה יותר להתכוון בציטוט... כי לא אתה אמרת אותו או חשבת עליו, ולכן גם קשה לך להתחבר אליו.
אז אחרי מחקר רציני לגבי עניין זה, מצאתי את התשובה בספרו של הרב שרקי "ואני תפילתי", בפירוש לרמב"ם, שבו הרמב"ם רואה בפסוק "שמע ישראל" את נקודת ההווה או הנצח.
יש הבדל בין הידיעה המטאפיזית לבין אופן הופעתה בהיסטוריה. בעצם כשאנו קוראים את הפסוק עם "שמע ישראל" אנו מביאים את את הידיעה העליונה של יחוד השם למימד ההיסטורי שזה חשוב. אבל אם אדם ידלג על "שמע ישראל" ויקרא רק את "ה' אלוקינו ה' אחד" זה לא מספיק בשביל קיום המצווה...
בגלל שתורת משה אינה מסתפקת בידיעה פילוסופית-מטאפיזית כללית (ה' אחד), אלא דורשת שידיעת מציאות ה' וייחודו תעבור דרך הישראליות- שמע ישראל!
מה שמייחד את עם ישראל, לפי הרמב"ם, הוא הנכונות למות על קידוש השם. ייחוד ה' הוא כל כך מהותי בחיינו, שאם נגזר עלינו לחלל את שם השם אנו מעדיפים למות...
ובמילים אחרות, אין סיפוק באמירת רק "ה' אלוקינו ה' אחד", אלא רק אם נגיד את כל הפסוק, ובקיצור- "נצטט" כי רק אז נוכל גם לקיים את המצווה בשלמותה, וגם להביא את הידיעה העליונה של ייחוד ה' למימד ההיסטורי.