נראה שכבר אין טעם לשוב ולדוש בהטרלות העדכניות של כוח קפלן וגרורותיו, באספסוף הפריבילגים שדואגים לחצות סף של שפיות כל פעם מחדש ועל הדרך לעשות לה וידוא הריגה. בבחינת בכל יום שיבוש יהיו בעיניך (הטרוטות) כחדשים.
וזה לא שאין רצון. פשוט אין יכולת.
אין מקלדת שתצליח למסגר את האבסורד הזה, שמתרחב באופן אקספוננציאלי להחריד, לכדי אידיאה כתובה. מה אפשר להגיד על המחזות הללו. על תינוקת שפתחו לה אוניברסיטה באמצע הכביש (איפה שירותי הרווחה למען השם), או חרדי המקבל אקדח טייזר לפרצוף על שהעז לנסות להיות אקויולנטי לבני האור שחסמו מספר מטרים ממנו את הנתיב הנגדי (כמה, ריבונו של עולם, כמה אפשר להיות שקוף? אבל עזבו, בא נלמד זכות ונניח שהשוטר רצה להתאמן על האקדח טייזר.בכל זאת עד אותו הרגע לא הסכימו לו אפילו לשלוף אותו) וכמובן, איך אפשר בלי הלינץ' הקבוע על הצוות של ערוץ 14 שהפעם גם כלל החרמת ציוד בידי המוחים. מזל שאת הכתב עצמו הם הותירו בשלמות, תודה לאל.
אז אין באמת כבר איך לקרוא לזה. ליקוי מאורות, כאוס, פשיטת רגל, טרור. כל התשובות נכונות. סיסמוגרף שינסה למדוד את רמות הזעזוע, את עומק החלחלה, את תחושות השאט נפש, מאותם אנשים שדוקרים למוות כל צלם אנוש של שפיות, ככל הנראה ייצא משימוש בגין הזנת יתר. ככה זה כשהמתודה היא לעבור כל גבול אפשרי.
אבל לפחות הרווחנו משהו אחד - מתברר שאיינשטיין טעה. מלבד היקום והטמטום האנושי יש עוד משהו שאין לו גבול - התאווה לשלטון.
כך או כך, תוך כדי ניסיון לחשוב איך ניתן לחזק את ידיהם של נבחרי הציבור לנוכח הבריונות הוולגרית של מחרפי הנפש למען המשך הדיקטטורה, הגיע לפיד לוועדת החוקה של הכנסת והימהם בדרמטיות את הניסוח המושלם הבא.
"הייתי שר האוצר של מדינת ישראל, העברתי תקציב, ניהלתי משאים ומתנים עם חברות הדירוג, ניווטתי את המשק במים סוערים. אני קובע בפניכם שהחוק הזה יגרום לנזק כלכלי חמור למדינת ישראל, ויפגע בפרנסתו של כל אזרח ישראלי".
בהמשך אמר: "הייתי שר החוץ של מדינת ישראל. אני קובע בפניכם שהחוק הזה יגרום לנזק מדיני חמור למדינת ישראל. הוא יבודד אותנו, הוא יכניס אותנו למועדון המדינות המביכות, שהעולם מתרחק מהן בצעדים זהירים".
וגם - "הייתי ראש ממשלת ישראל. ביטחון ישראל ושלומה הופקד בידי (כן, לא להאמין שזה היה המצב, נכון בנט?) אני קובע בפניכם שאם החוק הזה יעבור, הוא יהפוך את מדינת ישראל לחלשה יותר, עניה יותר, מבודדת יותר ומפולגת יותר".
ובכן, לפיד הוא אשף הסוריאליסטיות במשכן, כידוע. כלומר, עומד כאן קבל עם וועדה פוליטיקאי נבוב, לץ שלא סיים אפילו תעודת בגרות, ושההישג היחיד שלו בפועל זה 600 אלף ג'מעות שהצביעו למישהו כי הוא חתיך עם בלורית סבירה (טרם זכינו להתוודע לסיבה אחרת), ולא רק שהוא מזכיר את מה שכולם כל רוצים לשכוח - איך הוא היה שר אוצר, שר חוץ, ואפילו ראש ממשלה (אויה), הוא גם משרבט שורה של 'קביעות' מה יקרה בעתיד. מי אמר משיח ולא קיבל?
מזל באמת שלפיד עתיר בניסיון שופע. אפרופו ניסיון הוא באמת נעזר בו בהמשך דבריו: "הדבר הטוב בחוק הזה, הוא שהחוק הזה הוא תחילת הסוף של הממשלה. הוא יוביל למפלתכם. מפני שעם ישראל הוא נצחי וממשלות הן זמניות - ממשלות שפועלות באופן כל כך בוטה וקיצוני נגד האינטרסים של עם ישראל, לא ישרדו". מי כמוהו יודע.
גם הפעם כמובן לפיד לא מוותר על פואטיות מגוחכת, אבל דווקא הפעם, הוא הצליח להתפייט עם משפט סיום לעניין. הוא גם הגיע ואמר אותו פרונטאלית לחברי הממשלה בוועדה בפרט, ולשאר בכלל. וז"ל:
"הלקח האמיתי של סיפור החורבן, של סיפור שורפי האסמים הוא שאנשים קיצונים אף פעם לא רואים ולא רוצים לראות את ההשלכות של המעשים שלהם. הקנאות מעוורת אותם והם מתעלמים מההשלכות שיש לכל מעשה מדיני. אנשים אחראיים עושים בדיוק את ההיפך והם תמיד בוחנים את ההשלכות של המעשים שלהם".
כמה נכון, ככה מדויק.
אם יש משהו שלמדנו מהימים האחרונים בכלל, ומהיום האחרון בפרט, זה שאותם בריונים מוסתים, אנשים קיצוניים, שורפי אסמים, הם אף פעם לא רואים ולא רוצים לראות את ההשלכות של המעשים שלהם. כי זה באמת לא מעניין אותם. הם כאן כדי לשלוט, ואם צריך הם יחנכו את ההמון הנבער שהם נתקעו איתו 'דמוקרטיה מהותית' מהי, או שתישרף המדינה.
אז אנא מכם, נציגי מפלגות הימין בכנסת. אולי הגיע הזמן שפשוט נבין את זה. תקשיבו לו ללפיד. תבינו עם מי יש לכם עסק.
תבינו כבר שהחבר'ה האלה, כפי שהם התאמצו להוכיח בעצמם, הם אינם פרטנר להידברות, לתהליך, ליצירה משותפת או לבנייה הדדית. תפקידכם כעת הוא לדאוג אחת ולתמיד שהחוליגנים הללו ימנעו מלהשפיע על חייהם של רוב העם היושב בציון המשווע לחיים נורמלים. חיים שבהם דמוקרטיה, שלטון חוק אחיד, כבוד אנושי הדדי ואפשרות לנהל דיאלוגים כמו בני אדם שפויים, מהווים מושגי בסיס ולא משאלת לב גרידא. לכך, ורק לשם כך, נבחרתם. זו זכותכם, ויותר מכך - חובתכם.
בהצלחה.
הכותב: עורך תוכן, פובלציסט