הממשל האמריקני עדיין לא החליט האם לקצץ מכספי הערבויות שיינתנו לישראל, במחאה נגד השקעות הממשלה ביהודה ובשומרון. דובר הבית הלבן אמר כי ייתכן שכספי הערבויות יוקטנו, בסכום המקביל להוצאות הישראליות ביישובי יש"ע. הדובר, סקוט מקללן, ציין כי את ההחלטה הסופית בנושא הערבויות יקבל שר החוץ האמריקני קולן פאוול.
בכתבה בנושא הפיינשל טיימס מציין כי החלטתו של הממשל האמריקני לעכב חלק מסכום הערבויות באה בעקבות אכזבתו מ"פעולותיה" של ישראל ביש"ע.
בין "הפעולות המאכזבות" נמנות החלטת הקבינט לסלק את ערפאת, המשך בנייתה של גדר ההפרדה על "שטחים פלשתיניים", ואי מניעת ההתרחבות ביישובי יש"ע.
בכתבה נמסר כי פקידי הממשל סירבו לפרט מהו גובה הסכום שיעכב הממשל אך ציינו כי מדובר בחלק מהסכום שהחליט הקונגרס להעביר לישראל כדי לסייע לה במשבר הכלכלי שבו היא מצויה.
עוד צוין בכתבה כי גובה הסכום שיעוכב הוא שיצביע אם בפעם הראשונה מאז קריסתה של תכנית מפת הדרכים החליט ממשל בוש להביע את "אכזבתו" מפעילות ישראל באמצעות נקיטת אמצעים קונקרטיים.
בראיון לערוץ 7 ד"ר דורי גולד, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, ויועצו המדיני דאז של בנימין נתניהו, מציין כי המציאות שבה ישראל מקבלת סיוע אמריקני בגובה של כשלושה מיליארדי דולרים לשנה ונהנית יותר מכל מדינה בעולם מסיוע החוץ האמריקני, מאפשרת לאמריקנים לרתום את התלות הישראלית לטובת מדיניותם.
זאת, גם אם את הוצאות תקציב הביטחון ישראל חייבת להוציא דווקא בארה"ב, דבר המאפשר למפעלים אמריקניים ליהנות שוב מהכסף שהם תורמים לנו.
גולד מוסיף כי ראשי הממשלות בישראל הבינו את משמעותה של התלות וניסו לצמצם אותה, אולם בתקופה הנוכחית, כשהמשק הישראלי נתון במשבר עמוק, בעיקר בשל האירועים הביטחוניים, דרוש לישראל הכסף כסכום גישור, עד להתאוששותה בעתיד. גולד מציין עוד כי האמריקנים נתונים בדילמה ביחס לגדר ההפרדה. מצד אחד הם מתנגדים לגרש את ערפאת, אך עם זאת הם מודעים לכך כי כל עוד הוא באזור אי אפשר להשיג אפילו שיתוף פעולה ביטחוני עם הרשות כדי להגיע לפירוק תשתית הטרור, ולכן גם הם מכירים בכך שכל עוד ערפאת כאן, וכל עוד הרשות אינה פועלת נגד ארגוני הטרור ישראל זקוקה לגדר ההפרדה.
הוויכוח הוא על התוואי. בנושא זה, אומר גולד, ישראל יכולה לעמוד בתקיפות על כך כי לאחר שהקריבה קורבנות רבים למען הניסיון להגיע לשלום היא שצריכה לקבוע מהו התוואי הביטחוני של הגדר המותאם לצרכיה.
בכתבה בנושא הפיינשל טיימס מציין כי החלטתו של הממשל האמריקני לעכב חלק מסכום הערבויות באה בעקבות אכזבתו מ"פעולותיה" של ישראל ביש"ע.
בין "הפעולות המאכזבות" נמנות החלטת הקבינט לסלק את ערפאת, המשך בנייתה של גדר ההפרדה על "שטחים פלשתיניים", ואי מניעת ההתרחבות ביישובי יש"ע.
בכתבה נמסר כי פקידי הממשל סירבו לפרט מהו גובה הסכום שיעכב הממשל אך ציינו כי מדובר בחלק מהסכום שהחליט הקונגרס להעביר לישראל כדי לסייע לה במשבר הכלכלי שבו היא מצויה.
עוד צוין בכתבה כי גובה הסכום שיעוכב הוא שיצביע אם בפעם הראשונה מאז קריסתה של תכנית מפת הדרכים החליט ממשל בוש להביע את "אכזבתו" מפעילות ישראל באמצעות נקיטת אמצעים קונקרטיים.
בראיון לערוץ 7 ד"ר דורי גולד, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, ויועצו המדיני דאז של בנימין נתניהו, מציין כי המציאות שבה ישראל מקבלת סיוע אמריקני בגובה של כשלושה מיליארדי דולרים לשנה ונהנית יותר מכל מדינה בעולם מסיוע החוץ האמריקני, מאפשרת לאמריקנים לרתום את התלות הישראלית לטובת מדיניותם.
זאת, גם אם את הוצאות תקציב הביטחון ישראל חייבת להוציא דווקא בארה"ב, דבר המאפשר למפעלים אמריקניים ליהנות שוב מהכסף שהם תורמים לנו.
גולד מוסיף כי ראשי הממשלות בישראל הבינו את משמעותה של התלות וניסו לצמצם אותה, אולם בתקופה הנוכחית, כשהמשק הישראלי נתון במשבר עמוק, בעיקר בשל האירועים הביטחוניים, דרוש לישראל הכסף כסכום גישור, עד להתאוששותה בעתיד. גולד מציין עוד כי האמריקנים נתונים בדילמה ביחס לגדר ההפרדה. מצד אחד הם מתנגדים לגרש את ערפאת, אך עם זאת הם מודעים לכך כי כל עוד הוא באזור אי אפשר להשיג אפילו שיתוף פעולה ביטחוני עם הרשות כדי להגיע לפירוק תשתית הטרור, ולכן גם הם מכירים בכך שכל עוד ערפאת כאן, וכל עוד הרשות אינה פועלת נגד ארגוני הטרור ישראל זקוקה לגדר ההפרדה.
הוויכוח הוא על התוואי. בנושא זה, אומר גולד, ישראל יכולה לעמוד בתקיפות על כך כי לאחר שהקריבה קורבנות רבים למען הניסיון להגיע לשלום היא שצריכה לקבוע מהו התוואי הביטחוני של הגדר המותאם לצרכיה.