לכבוד הרב הגאון ראש הישיבה החשובה כש"ת הרב שאול דוד בוצ'קו שליט"א
ישיבת היכל אליהו כוכב יעקב
שלום וברכה!
אודות הנטפלים ושואלים, היאך אנחנו עוסקים בענייני גיור ומסייעים בידי המבקשים להתגייר והרי אמרו בגמ' ביבמות (דף כ"ד ע"ב) ת"ר אין מקבלין גרים לימות המשיח, בהניח שימותינו הם ימות המשיח ב"ה.
ובכן הנני להשיב, חדא מעצם הלשון "אין מקבלין גרים" ולא בלשון אסור לקבל גרים, י"ל דהיינו רק לכתחילה ודרך עצה טובה ולאו מילתא פסיקתא, ולא עוד אלא סמך זה למה שאמרו כיוצא בזה בו לא קיבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה, והביאו התוס' שם לא בימי דוד ביבמות (ע"ט ע"א) בימי דוד נתווספו ק"נ אלפים, ועוד הרי ידועים דברי הרמב"ם בהל' איסו"ב (פי"ג הט"ו) לפיכך לא קיבלו בית-דין גרים כל ימי דוד ושלמה ואף על פי כן הרבה היו מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו בית דין הגדול חוששין להם וביאר הרב המגיד דמש"כ הדיוטות היינו "בית דין של הדיוטות" ר"ל לאפוקי בית הדין הגדול, שלא רצו לקבלם.
ובדיעבד כולם גרים ע"ש וכיוון שהעיקר להלכה שבדיעבד כולם גרים ביה"ד הסכים לקבל מלכתחילה והראיה שהדבר נכון וראוי שהרי שלמה גייר נשים ונשאן, רק שמוסיף הרמב"ם דכיוון שידוע שלא חזרו לדת ישראל רק בשביל סיבה ובנוסף שלא על פי בית דין גיירום חשבן הכתוב כאילו הן גויות, ועוד שהוכיח סופן על תחילתן ר"ל בנשי שלמה שנחשבו לגויות היו כמה חסרונות, מלבד שמה שהגיעו לא על פי בית דין, שהרי ידוע היה שבאו רק לשם סיבה והוכיח סופם על תחילתן ולולא שהיה מתברר שכל מעשיהם מעשי רמייה לא היו נחשבות לגויות, אבל סתם גיור שאינו בגדר הוכיח סופם על תחילתן, אלא מחזיקין בדת ישראל, ע"ז כבר הרמב"ם לעיל שהיו בית דין הגדול חוששין להם, לא דוחים אותם וכו' ועכ"פ אף שכעיקרון בימי דוד ושלמה בית הדין הגדול לא קיבל גרים מ"מ בתי דין קיבלו, ושלמה עשה מעשה רב, וממנו לומדים שאין מניעה לגייר גם שלא ע"פ בית הדין הגדול. והואיל והושווה עניין קבלת גרים לימות המשיח לעניין "הגיעו בימי דוד ושלמה" דוק מינה שזה בבחינת הלכה לכתחילה בלבד ואינה מעכבת, ואכן לא נפסיק הדבר בהרמב"ם אף על פי שמנה ביד החזקה כמה הלכות שהם בבחינת הלכתא למשיחא.
והנה ידוע שאברהם אבינו נמנע מלקבל את תמנע להתגייר ונענש על זה ונענשו צאצאיו, שיצא ממנה עמלק שהצר לישראל, עיין סנהדרין (דף צ"ט ע"ב) ועפרש"י שם שהיה להם לאבות לגיירה ע"ש ונמצא שהאבות בעצמם טעו בגישתם וכפי שעולה מביאור הרב דברי שלמה בדרוש לפרשת וישלח וע"ע בשו"ת הרב אליהו גוטמאכר (סי' פ"ז) משכ"ב ואם אבות העולם שגו בזה אז אין פלא אם בדורות אחרים, ויש מתחסדים לדחות גרים ולהתלות בדברים שאינם מוצדקים על פי הדין והרי שלמה חכם היה, וראה נולד ולא שעה לבית הדין הגדול, וגם הוא וגם דוד אביו אפשרו לק"נ אלפים להתגייר ולא מיחו בהם וגם בית הדין הגדול לא דחו אותם והייתה זו הסכמה שבשתיקה למעשי בתי הדין השונים ובזה תרצה קושיית התוס' שם ביבמות (כ"ד ע"ב) דאיך התגיירו ק"נ אלפים ותרצו "מעצמן התגיירו" כמו "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" ולהרמב"ם נתגיירו על ידי בית דין רגיל ולא בית דין הגדול ופ'
אחרי כותבי ראיתי דברים מפורשים להרב מנחם המאירי בספר בית הבחירה ליבמות שם שכתב והוא שאמרו אין מקבלים גרים לימות המשיח וכיוצא בו אמרו לא קיבלו גרים בימי דוד ושלמה, ומכל מקום כל שקדמו ונתגיירו גרים גמורים הם וכל שנתגיירו לגמרי אע"פ שלסיבה נתגיירו גרים גמורים הם, ע"ש. ומש"כ כל שקדמו ונתגיירו היינו או כדברי התוס' שנתגיירו מעצמן, או כמו הרמב"ם על פי בית דין הדיוטות ואם נתגיירו כדין הרי הם גרים גמורים.
והנה בגמ' ע"ז (דף כ"ד י"א) איתא, יתיב רב אמי ורב יצחק נפחא אקלעא דר' יצחק נפחא וכו' פתח אידך מינייהו ואמר מאי אותיבו ליה חברוהי לר"א כל צאן קצר ניקבצו לך וגו' אמר להן ר"א כולם גרים גרורים הם לע"ל ופרש"י בד"ה גרורים מעצמן נגררים להתגייר אע"פ שאין מקבלין אותם, ע"כ, ר"ל הגמ' דורשת מהפסוק שאף על פי שאין מקבלים אותם ומקשים עליהם מ"מ הם נגררים להתגייר, ונחשבים כגרים, ומש"כ לשון גרים גרורים אין במשמעות גרים גרועים, אלה מלשון גרירה שנגררים, וע"ד מש"כ התוס' מעצמן מתגיירים.
ותופעה זו כבר נחזתה על ידי רבותינו שדרשו שם הפסוק אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' לעבדו שכם אחד, וכן דרשו בברכות (דף נ"ז ע"ב) שעתידים האומות להתגייר שנאמר אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וכך גם פסק הרמב"ם בהל' מלכים (פי"ב ה"א) ויחזרו כולם לדת האמת, וכ"כ בדרשות הר"ן (דרוש שביעי) וז"ל "כבר נתבאר שכל האומות ישובו לאמונתנו" ואיך תהיה מציאות כזו לימות המשיח ע"כ המימרא שאין מקבלין אינה הלכה למעשה ואינה לעיכובא, ונהפוך הוא לא נתפזרו ישראל לבין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים, פסחים (פ"ז ע"ב), וסדנא דארעא חד הוא כבר בעבר בית הדין הגדול לא ראה בעין יפה את כל הגרים הגרורים ומ"מ סוף כל סוף עליהם נתנבאו הנביאים וזהו רצון ה'.
וראה מש"כ בספר זמרת ישע במזמור מ"ט בהערה נ' דאיך דרשו חז"ל ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים, ובינתיים רק יחידים מן העמים שנתעלו ונתגיירו ולימות המשיח הרי אין מקבלים גרים, ותרצו שיהיו גרים גרורים דהיינו שמתגיירים מעצמם ועל זה אמרו שיעבדו את השם שכם אחד עם ישראל (ע"ד כ"ד?) עש"ב ולפ"ז ההגדרה הזו של גרים גרורים אינה לגריעותא, אלא מלמדת על עקשותם ודבקותם שמתגיירים כך מעצמם וכו'. והבן.
וראיתי עוד בספר ליקוטי הרי"מ להאדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"מ זצ"ל בעמוד שכ"ד בדרושים לחג השבועות, דמה שאמרו חז"ל שנעשו גרים גרורים ר"ל שיהיו גרים שירצו להיות ישראל לעבוד השי"ת אף שאין מקבלים אותם, וזה פירוש "גרים גרורים" שיגררו אחרי ישראל, אף שלא יקבלו אותם, ובאמת אחר כך יקבלו אותם.
ודע דפשט המאמר הנ"ל בפסחים כדי שיתווספו עליהם גרים, פשוטו כמשמעו שחובה על עם ישראל עד כמה שאפשר להם להשפיע ולהפיץ את אור התורה והאמונה לכל העמים ולהיות אור לגויים וכל שכן לעודד ולתמוך ולקרב את הפונים אלינו על מנת לגיירם, ולקיים הפסוקים "והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך" (ישעיה ס') ונכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים" (ישעיה ב').
ובשולי המאמר ראוי להביא בכאן דברים מופלאים שכתב הגאון בן איש חי בספר קרן ישועה משם הגאון רבינו יהונתן אייבשיץ וז"ל:
דעיקר שמחת פורים הוא בעבור תוספת הגרים שנתגיירו כמה גרים, והוספת הגרים היא היתה סיבת הגאולה ובנין ביהמ"ק שזה עיקר השמחה, וכל זמן שאין גרים מתלקטים אין נגאלים כי לא גלו כי אם בעבור הוספת הגרים וישראל בימי מרדכי ואסתר נתווספו עליהם גוים רבים דכתיב ורבים מעמי הארץ מתייהדים , עכ"ד. ישמע חכם ויוסף לקח, מנגד לכל המתחכמים, להקשות ולהחמיר על הגרים שלא כדין.
ביקרא דאורייתא ע"ה חיים אמסלם