1. אין ספק, הוא עושה את הדבר הנכון. לא, הוא לא חושב על עצמו. רק טובת המדינה מול עיניו. החברה הגבוהה כל כך הסתאבה שצריך ללמד אותם לקח.
הוא ידע שזה סיכון, אבל כדי להציל את המדינה צריך לקחת סיכונים. נכון, אף אחד לא ביקש ממנו ואיש לא שלח אותו, אבל הוא מבין לבד מה טוב למדינה. כשהוא עמד מול הקיסר הוא לא היסס לומר: "מרדו בך היהודים"...
...הוא לא באמת התכוון לזה, אבל אחר כך, כשאשתו וילדיו מוטלים מתים לפניו ובית המקדש עולה באש מול עיניו, חשב לעצמו בר קמצא: 'אילו רק היה מישהו עוצר אותי בזמן...'
2. 'אין ברירה, חייבים לעשות את זה. זה לא לטובת עצמנו אלא לטובת העם והמדינה. דרושה פה פעולה שתפסיק את הרפיסות הלאומית אחת ולתמיד', כך הוא אמר לעצמו תוך שהוא בודק את המרעומים ופתילי ההשהיה. הוא ידע שזה מסוכן, אבל כדי להציל את המדינה צריך לקחת סיכונים. 'נכון אף אחד לא ביקש מאיתנו ואיש לא שלח אותנו, אבל יש לנו וודאות גמורה שאם נפוצץ את הר הבית ייפתרו כל הבעיות של המדינה', הרהר בהחלטיות...
...באמת שלא לזה הוא התכוון. האסון הקולוסאלי שהוא כמעט המיט על העם היושב בציון, חדר לתודעתו רק אחרי כמה ימים במרתפי השב"כ. 'מזל שמישהו דאג לעצור אותי בזמן...'
3. רטט קל עבר בידו כשהוא אחז בעט. זה קצת הזכיר לו את המכה הקלה מתחת לכנף כששחרר את הפצצה מעל היעד, אבל עכשיו זה הרבה יותר חשוב ומשמעותי.
הוא ידע ללא ספק שאי התייצבותו תהווה סיכון משמעותי לפעילות החיל ולביטחון המדינה, יש לו תפקיד משמעותי שם במטה חיל האויר, אבל כדי להציל את המדינה צריך לקחת סיכונים.
"אנחנו עושים היסטוריה, אנחנו מצילים את המדינה", הדהד לו הקול בתוך תיבת התהודה של עצמו, שמורכבת מפסיפס אנושי חדגוני להחריד. נכון, רוב אזרחי המדינה בחרו בבחירות הדמוקרטיות האחרונות בדעה אחרת משלו, אבל כנראה הם לא מבינים מה באמת טוב להם.
...הוא באמת לא התכוון לזה, אבל את האסון שנגרם למדינה בעקבות המעשים שלו כבר אי אפשר היה למנוע... 'אילו רק היה מישהו עוצר אותי בזמן', חשב לעצמו רס"ן ש' בעצב.