
עוד קו אדום בוהק נחצה השבוע. משום מה הציבור הרחב לא שמע על זה, לא בגלל שמדובר במעשה פעוט ערך, אלא בגלל מצבה הקטטוני של התקשורת בישראל.
תארו לעצמכם שעשרות רבנים בכירים, רבני ערים, ראשי ישיבות ודיינים (כולם לשעבר) היו שולחים מכתב ארוך ומנומק לחברי הקונגרס בארה"ב שעיקרו – תצילו אותנו מהממשלה השמאלית ומראש הממשלה השמאלי שהורס את המדינה ופוגע בזכויות אדם.
משום מה נראה לי שמכתב שכזה היה זוכה לכותרות ראשיות שליליות לא יום ואפילו לא יומיים. כותרות שכמובן היו מלוות בטורי פרשנויות ארסיים של 'מיטב' הפרשנים וההגיגנים שהיו תוקפים את אותם רבנים מסוכנים שפוגעים באינטרסים של המדינה. ומעל הכל הם היו מטיפים להם מוסר ומסבירים להם בפטרנות שיש כלל ברזל בלתי כתוב בפוליטיקה הישראלית שקובע 'שכביסה מלוכלכת מכבסים בבית'. והנה אותם קנאים קיצוניים מימין רומסים כל נורמה וכל התנהלות תקינה בשם המטרה המקודשת שלהם.
ובכן, זה בדיוק מה שקרה השבוע, בהבדל אחד – לא רבנים שלחו מכתב, לא דיינים וראשי ישיבות אלא דיפלומטים בכירים לשעבר. חלקם שימשו בתפקידים מאוד בכירים במשרד החוץ ואף היו שותפים בסיוע לקביעת מדיניות החוץ של ישראל במהלך השנים.
מרום מעמדם, ובעיקר מ'עומק' דעתם הפוליטית, הם החליטו שהגיע הרגע להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה ולבקש עזרה והצלה מ'הדוד סאם'. כאמור, המכתב עליו חתמו כולו, מהמילה הראשונה שבו ועד האחרונה, הוא נטו פוליטיקה. בנוסף, מדובר במכתב שמורכב רובו ככולו מגיבוב חצאי אמיתות, מלווה בתחושות, דעות ובעיקר הפחדות. אזרחי ישראל נוהגים ללגלג על הדיפלומטים שלנו שלטענתם מבלים את כל זמנם בקוקטיילים (האשמה מופרכת ולא נכונה בעליל) נדמה כי המכתב הזה הוא קוקטייל אחד גדול של שקרים, המצאות, בדיות ופוליטיקה קטנה ומתוסכלת.
אין טעם לחזור על עיקרי המכתב, אתרכז בנקודה אחת, קטנה חסרת חשיבות, אך כזו שמעידה על תוכן המכתב כולו. ובכן, הדיפלומטים מציינים ומדגישים בתחילת המכתב שבבחירות האחרונות הימין ניצח בהפרש של 0.6% בלבד. בכך רמזו שלא היה מדובר בניצחון אמיתי, וכי החברה הישראלית חצויה חצי חצי. ולמה הם ציינו והדגישו דווקא נתון זה? כי מי כמוהם יודע שכשחבר קונגרס אמריקאי מאייווה או סנטור מצפון דקוטה קורא מכתב כזה מדיפלומטים ישראלים מסקנתו היא אחת – ממשלת ישראל היא ממשלה שתלויה על בלימה. הניצחון בבחירות היה על חודם של אלפי קולות והממשלה מתנדנדת תדיר בין חיים למוות. בפועל, כולנו יודעים שלפי השיטה הפוליטית בישראל הנתון החשוב באמת הוא מספר המנדטים וגודל הקואליציה. וכידוע, שישים וארבעה מנדטים שמפלגות המחנה הלאומי זכו איננו ניצחון של 0.6%. מדובר בניצחון מובהק, ברור וחד משמעי. מדובר בממשלה יציבה וחזקה. אבל למה לבלבל את הדיפלומטים עם עובדות, הרי מבחינתם ממשלת בנט-לפיד, שכזכור חלק מזמנה הפכה לממשלת מיעוט עם 59 מנדטים, הייתה ממשלה יציבה וחזקה. ולמה? כי אצל אותם דיפלומטים אפילו מתמטיקה תלויה בפוליטיקה.
זאת הרמה, וזה ההיגיון וכך נראית פוליטיקה של דיפלומטים בכירים לשעבר. אם על תוכן המכתב אפשר להתווכח, הרי שעצם שליחת המכתב זו כבר שאלה אחרת. כל מי שמכיר את העולם הדיפלומטי יודע שיש מה שנקרא 'קוד דיפלומטי' לעיתים מדובר בקוד לא כתוב, סוג של 'תורה שבעל פה'. באנגלית יש לזה אפילו הגדרה מוצלחת במיוחד. ‘it’s not done’ – בתרגום קלוקל ומילולי הכוונה - 'זה לא נעשה'. ולמה הכוונה? אחד העקרונות הפוליטיים, הבלתי כתובים, קובע שכביסה מלוכלכת וויכוחים פנימיים בישראל לא מוציאם החוצה. כך ניהלנו, ימין ושמאל, את הוויכוחים הפוליטיים הפנימיים שלנו לאורך שבעים וחמש שנים. עד החודשים האחרונים.
זה התחיל עם ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית עם השלטים הגדולים והכיתוב באנגלית שקראו לעולם להתערב ולהציל אותנו מעצמנו. זה נמשך עם כדורגלן לשעבר ומגיש צעקן בהווה שהוציא באמצע תוכניתו שלט עילג שבו ביקש מהנשיא ביידן שיציל אותנו. זה עבר לקבוצות של ישראלים בחו"ל, חלקם עזבו את הארץ ממש מזמן, שהחלו מקיימים הפגנות ורודפים באובססיביות אחרי נבחרי ציבור ישראלים שביקרו בחו"ל. וזה הגיע לשיא עם יו"ר אופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, שלדברי ארגון יהודי בארה"ב, שהוציא מכתב ביקורת על כך שבאמצע מפגש של לפיד עם מנהיגים יהודים בארה"ב הם שמעו את לפיד מסית אותם נגד ממשלת ישראל. וכאמור, השבוע זה הגיע לדיפלומטים הבכירים.
והכי עלוב היה ההסבר שאותם דיפלומטים הסבירו את החלטתם להפר את הקודים הבסיסיים של ניהול וויכוח פוליטי בישראל? הסבר בן שתי מילים: 'זמנים מיוחדים'. אחד מבכירי החתומים על המכתב (שמו שמור במערכת, ג"כ) הסביר ש'בזמנים מיוחדים' יש צורך לנקוט באמצעים מיוחדים. וכך, במטה קסם האיש התיר את שליחת המכתב. ואם מישהו ישאל מי קובע שאלה 'זמנים מיוחדים'? כמובן שהתשובה מובנית מאליה, הם קובעים מתי מדובר בזמנים מיוחדים ומתי לא. למשל הסכם אוסלו מבחינתם לא היה 'זמנים מיוחדים'. תוכנית ההתנתקות עבורם לא הוגדרה כ'זמנים מיוחדים'. סירובו של ראש ממשלה לקיים דיון בכנסת על הסכם ימי של ישראל עם מדינת אויב – לבנון והחיזבאללה לשיטתם זה בטח לא 'זמנים מיוחדים'. להגדיר את הטענה הזאת כצביעות, זה לתת להם הנחת סלב.
גדול המדינאים במאה העשרים, ראש ממשלת אנגליה סר וינסטון ספנסר צ'ירצ'יל בלשונו החדה הגדיר פעם דיפלומט כשאמר "מיהו דיפלומט? זהו אדם שחושב פעמיים לפני שהוא לא אומר כלום". ובכן, לפחות בהקשר של המכתב השערורייתי שיצא תחת ידם של דיפלומטים בכירים לשעבר, יש לומר שלפעמים לא לומר כלום עדיף עשרת מונים מלומר ערימה בלתי נגמרת של צביעות.
הכותב הוא שימש בעבר בתפקידי הקונסול הכללי של ישראל בדרום-מערב ארה"ב ויועץ ראש הממשלה בנימין נתניהו