
את אשר יגורתי מפניו, כולנו מקבלים עכשיו ישר לפרצוף . הכאוס שאסתר חיות יוצרת כאן, למיטב התרשמותי, לא יפסח על איש. החלטתה ללבות את אש המחלוקת, בעיניי, היא ברורה ומיידית.
הקביעה שכל שופטי בית המשפט העליון ידונו בעתירה לביטול התיקון בחוק יסוד: השפיטה כמוה כהכרזת מלחמה, לדעתי, על המערכת הנבחרת; ואת השלכותיה אין דרך לשער.
העובדה שהשופטים מתבקשים לדון בעתירה שנוגעת לעצם סמכויותיהם לא מפריעה לאסתר חיות. כחודש לפני פרישתה מכס המשפט היא מבקשת, כך אני מתרשם, להשאיר מאחוריה מורשת; גם אם זו תהיה, בהכרח, שנויה במחלוקת לדורות. אין דרך אחרת לפרש, לטעמי, את התנהגותה. את דעתה על הרפורמה הנדרשת במערכת המשפט, על כל זרועותיה, היא הרי לא הסתירה. היא טרחה להכריז על עמדתה בכל הזדמנות. אין ניגוד עניינים מובהק יותר. אינני מכיר שיטת משפט שבה שופט מודיע מראש כיצד הוא יפסוק בדיון שטרם התקיים.
את החוצפה שבמעשה אין אפילו דרך לתאר. אסתר חיות יודעת שעצם הדיון יבעיר את הרחובות. האלימות תגבר לשיעור שעוד לא היה כמוהו; שלא לדבר על מה שיקרה כאן לאחר שהשופטים יכריעו בסוגייה שהונחה לפתחם. במקום להגיד לעותרים, שאין זה מסמכותו של ביהמ"ש העליון לדון בתוקפו של חוק יסוד, שהוא חלק מחוקתה העתידית של מדינת ישראל, כפי שקבעה הכנסת בעת שהיא התכנסה לראשונה ב- 1949, אסתר חיות מקימה את מה שאני הייתי מגדיר כפלנגה משפטית. אין דרך אחרת, למיטב הכרתי, להגדיר פורום של 15 שופטים .
מה גם, שכל זה מגיע לאחר שתשעה שופטים, בראשותה של אסתר חיות, החליטו, פה אחד, "לתקן" את מה שנקרא "חוק טבריה" ולקבוע , בניגוד לעמדת המחוקק, שהחוק יחול רק מן הבחירות הבאות לרשויות המקומיות.
לבקשתה של אסתר חיות הדיון שודר לציבור בזמן אמת, כך שלא היה קושי להבחין שמדובר במשחק מכור. השופטים לא ממש התלהבו מטיעוני המשיבים לעתירות. רק לפרקים מישהו מהם העיר הערה שחשפה עד מהרה שדעתו התגבשה עוד לפני שמישהו פצח את פיו בדיון . כוונתו של המחוקק הרי מעולם לא ממש נחשבה בעיני השופטים כמחייבת אותם-עצמם.
אם זוכרים שרק לאחרונה פסל ביהמ"ש העליון חוק אחר, זה שביקש לעודד עובדים לחזור לארצותיהם, בתום העסקתם כאן, אין בליבי עוד ספק שיש מי שרוצה ללבות את הלהבות; לשרוף את האסמים, אם להשתמש בביטויים מן העבר הרחוק של העם היהודי.
ועוד לא אמרתי כלום על העתירות הדורשות למחוק את התיקון בחוק יסוד: הממשלה המתייחס לנבצרות ראש ממשלה ולהוציא את ראש הממשלה המכהן לנבצרות. הטירוף במקרה הזה הוא, להרגשתי, פשוט חולני.
יש מי שסובר, כנראה, שאת מה שהחליטו מיליוני אזרחים ב'קלפי, ניתן להשליך לפח האשפה. אין דבר כזה בשום מקום בעולם. עצם העובדה שדיונים מן הסוג ההזוי הזה בכלל מתקיימים מעמידה בספק , בעיניי, את כשירותם האינטלקטואלית של השופטים.