לפני מספר שבועות, המפיקה של אופירה וברקו ביקשה שאתראיין בתוכניתם. הבנתי שהרייטינג גבוה אז שקלתי בחיוב ללכת כדי לדבר בגנות תופעת הקריאה לסרבנות ולמרידה, הפוגעות בצה"ל ומאיימות על תחושת בטחון האזרחים.
לאחר עצה עם חבריי, התבאר לי שמדובר בתכנית שמראייניה גסי רוח, סותמי פיות שלא נותנים להשלים משפט ומעוררים פרובוקציות. החלטתי כי רב הנזק על התועלת וסרבתי להגיע, וכך כתבתי למפיקה: "שלום וברכה. שוחחתי עם כמה חברים לגבי התוכנית וגם ביררתי לעומק.
לצערי אני מבין שמדובר בשני מראיינים לא הוגנים (בלשון המעטה) שמדברים בשפה מאוד בוטה ומזלזלים באנשי ימין ודתיים. לצערי לא אוכל להתראיין במקום כזה עד שהם יתקנו את דרכם הרעה".
מי שהלכה לאותה תוכנית היתה פרופסור למשפטים טליה איינהורן. נחרדתי לראות אילו דברים הטיחו בה המראיינים ובאיזה אופן. ממש הזדעזעתי לנוכח העובדה שנותנים בכלל במה למראיינים ברוטליים כאלה. שחקן כדורגל בור ועם הארץ, מטיח בפני פרופסור למשפטים שמבחינת הפרשי הגילאים יכולה להיות אמא שלו, אמירות בלתי נסבלות ובלתי מקובלות בבוטות ואכזריות. מוטב היה אם היה הוללך ללמוד תורה בבית המדרש כדי להבין מה פירוש הפסוק והדרת פני זקן. התביישתי לראות את פניה המולבנות של פרופסור איינהורן - הוא ממש שפך את דמה. המלבין פני חבירו ברבים, אמרו חז"ל, אין לו חלק לעולם הבא, והוסיפו שהוא כאילו שופך דמים, כלומר, רוצח.
לרצוח בנאדם זה משהו שיש לו קצבה - האדם מת וסבלו מסתיים, אך רצח אופי זהו דבר חמור הרבה יותר - זהו מוות יום-יומי. מהמעט שצפיתי בתוכנית הלא מוסרית הזו, שמתי לב שכל כולה בנויה על הלבנת פנים ורצח אופי. לכן, לא ברור לי מדוע אנשים נהנים לצפות בזה. כנראה שלרייטינג חוקים משלו. אינני מבין היכן כל ארגוני הנשים? איפה כל האקדמאים? ומדוע לא שלחו מכתבי מחאה למערכת N12 על החרפה הזו.
יתירה מכך, אינני מצליח להבין מדוע אנשים ממשיכים ללכת להתראיין במקום הנורא הזה? זה כמו להתראיין במקום בו רוצחים אנשים, שוטפים את הדם, הכסא נקי, ומכניסים את הקרבן הבא. אם נחליט כחברה שלא נצפה ולא נתראיין אצל שופכי דמים, נהפוך את המרחב הציבורי למקום נקי יותר, למקום שבו אנשי תקשורת יבינו שיש מושג שנקרא אתיקה עיתונאית.
למקום בו יבינו שלמרואיינים יש צלם אלוקים ואסור לפגוע בו לטובת הרייטינג. עלינו לגנות את רצח האופי הזה, לא להיות שותפים אליו ולא לסייע בעדו גם במחיר הפרסום. לאדם מוסרי, אסור להכנע להתבהמות הזו.
הדבר יביא תועלת הן לצופים והן לעיתונאים עצמם, וכך, בעזרת ה' תהיה כאן תקשורת נקייה ומאוזנת.