רבנים בציונות הדתית ספדו הערב (חמישי) לרב משה צוריאל, מחבר עשרות ספרים ולשעבר ר"מ בישיבות שעלבים ותורת החיים, עם היוודע על לכתו והוא בן 85.
הרב אליהו דורדק, ר"מ בישיבת מצפה יריחו ומחבר "משנה סדורה", סיפר לערוץ 7: "אל המקורות! מו"ר רב משה צוריאל זצ"ל חשב ולימד וחי על פי הבנה ישרה של המקורות הקדומים: תנ"ך, חז"ל וראשונים, עם והגיון צרוף. אהבתו להקב"ה ולעמו ישראל הייתה ללא גבול. חיבב את תלמידיו כבנים וחיזק וחינך אותם לדורות.
הוא חי את חייו בשמחה תמידית מתוך הכרת הטוב. הרב צוריאל צירף לזה זריזות מופלאה הנובעת מענווה, וכך הספיק ללמד ולכתוב ספרים רבים מאד, כדי שגם אנחנו נחיה על פי המקורות. חבל על דאבדיו ולא משתכחין, תלמידו אליהו חיים דורדק".
"מגדולי עולם, בלמדנות בחסד באהבת ישראל וזקיפות קומה לאומית. חבל על דאבדין", שיתף גם ח"כ לשעבר הרב ד"ר מיכאל בן ארי.
הרב צוריאל חלמיש מהר ברכה שיתף זיכרונות אישים: "הרב משה צוריאל זצ"ל נפטר, היה יהודי נפלא כל כך. מלבד שקדנותו העצומה ובקיאותו הייחודית במרחבים גדולים של תורתנו, היו בו מאור פנים עצום לכל בן תורה, חיוניות של יצירה מתחדשת בכל עת, ומרץ פלאי. התכתבנו פעמים מספר", שיתף חלמיש.
"לפני כשנה וחצי שלחתי אליו דברי תודה קצרים בעניין חשוב אחד, והוא בתגובה כתב לי שרשרת של ברכות מאליפות. קיראו אותם, וזכרו: רב ותיק ומנוסה, מעל גיל 80 שכותב אל צורב צעיר שאינו מכיר.
"אני שמח בדבריך הנעימים והמראים על לב טהור שבך אני מזכיר לך כי בפרשתנו השבוע (לך לך) הבטיח הקב"ה ואברכה מברכיך, כלומר כל מי שמברך את אחד מישראל, יזכה שהקב"ה בעצמו יברך אותו האיש המברך. יוצא מזה שאתה הרווחת כמה וכמה יותר, כפלי כפליים לאין שיעור, ממה שאני הרווחתי. כי אני נתברכתי מפי בשר ודם [חשוב כמה שיהיה] בל התורה הבטיחה שמפני זה אתה, צוריאל חלמיש, תקבל ברכות עדי-יעד, ללא גבול, ללא מדה, עד אין סוף, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא. תמשיך במידותיך הנעלות, ועם ישראל עתיד לראות בך ברכות מרובות ושפע כל טוב, מוקירך משה צוריאל".
ממשיך הרב חלמיש: "אנא אל תתייחסו אל דבריו כדברי שבח אלי, שהרי לא הכיר אותי, ולפי מה שראיתי ושמעתי כך היה כותב לאחרים. זו רק דוגמה. ראו את מאור הפנים, השמחה בכל מי שמתקשר לתלמידי חכמים ולתורה, אפילו הצעירים והקטנים ביותר - והעידוד, המלא חיוניות והתהלכות מחיל אל חיל. עוד ידובר רבות מאוד באור מיוחד וגדול שהאהיב תורה בנעימות ובמסירות נפש עד זקנה ושיבה במסלול ייחודי המלא חתירה לאמת בלי פחד, שכבה הערב".
גם הרב אברהם סתיו שיתף מזיכרונותיו: "מדבר משה צוריאל, אמר הקול מן העבר השני של הקו, ואני נדרכתי", שיתף הרב סתיו. "גדלתי על ספריו של הרב צוריאל, ולא האמנתי שהוא בכבודו ובעצמו מתקשר אליי, אברך בן עשרים ומשהו. קראתי את המאמר שכתבת על הסכמי קדם נישואין", הוא המשיך, "ורציתי לחזק אותך שתמשיך לכתוב. אל תשים לב לכל מה שאומרים".
"זו הייתה תחילתו של קשר שבו זכיתי לחכמתו ועצתו של אחד מתלמידי החכמים הצנועים והיקרים שבדור תלמידי הרב צבי יהודה, שספריו חבקו את כל עולם המחשבה", המשיך הרב סתיו.
"אבל בראש ובראשונה קרן חום ואנושיות פשוטה. כך למשל, אחרי שעבר על ספרי בעניין הצמחונות וכתב לי הסכמה, שלח לי מייל נוסף שבו הזכיר לי שיש הערת שוליים שבה רשמתי לעצמי 'לבדוק אצל גרוסמן', וכדאי שאזכור לתקן אותה קודם הירידה לדפוס. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. כל כך אתגעגע".
לשלו גילבר יש זיכרון מיוחד מהרב צוריאל. "אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו - אלהי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו (ברכות ו, ב) כשרואים ענק כמורינו הרב, המבט משתאה. איך מגיעים לידיעת התורה שכזו? איך מגיעים ליושר כזה?", ספד גילבר.
גילבר מפרט על פועלו של הרב: "הדבר המתמיה ביותר- מורינו הרב אולי אחד מהמוציאים הגדולים ביותר של תורת רבותינו. אוצרות הראי"ה, והמוסר, והמלבי"ם וכו'. וכי לא היה לו דבר טוב יותר לעשות? ללקט עבור הלומדים האחרים? 'עבודה שחורה'. מהדורות חדשות ומתוקנות של ספרי רבותינו. אבל זו גדולתו המיוחדת. לא אכפת לו מעצמו, הוא לא הסיפור בכלל. הוא רק מעביר את הידע, את התורה, מרבותינו לתלמידים.
"לא מזמן, זכיתי לביקור פלאי אצל מורינו הרב, וממש כדברים הללו הוא הביא מהרמב"ם-"כי לא יחבר חכם דבר אחד לעצמו ללמד עצמו מה שכבר ידע, אבל טבע השכל כן הוא שישפיע לעולם, וימשך ממקבל זה השפע למקבל אחר אחריו, עד שיגיע אל איש אי אפשר שיעברהו השפע ההוא" (מורה נבוכים חלק ב פרק לז).
"מה אנחנו עושים? מעבירים הלאה את הידע, את הדעת, דעת אלהים. כמה ענווה צריך. מילא אנחנו, אזובי הקיר. אבל אדם ענק שכזה, שרואה את התורה כולה, ששליט בה, הוא ענוותן אמיתי. שהוא לא ישים את עצמו ב'פרונט', זה ענווה. ואי אפשר בלי נקודה מדהימה אצלו. מלבד זה שלהרבה דברים שהוא אמר, היו לו סימנים. דוגמה קטנה- מה זה הדת? תראה בעמוד דת בשערי רמח"ל, כך הוא אמר.
"אך מלבד הסימנים שהיו לו לכל דבר, איך הוא זכר? איך הוא ידע כל כך הרבה? הסוד מצוי בדברים של הרד"ק. הרד"ק מסביר לנו איך אפשר לזכור את התורה? רד"ק תהלים פרק קיט, טז- בחקתיך אשתעשע. כשאני מתבונן בהם אני משתעשע בהם, לפיכך לא אשכחם כי הם לששון ולשמחת לבב.
"מי לנו כמורינו הרב, שכאשר לימד תורה, כאשר דיבר תורה, כמה שמח, כמה הוארו פניו. כמה נחסר העולם, כמה חסרה לנו שמחת הלימוד, כמה הארת פנים, חכמת אדם תאיר פניו, מי יתן לנו תמורתו? מי יתן לנו חליפתו?? והחי יתן אל ליבו".
מתברר שמיזמים כמו מכון אורות הירושלמי היו בזכותו. "חבל על דאבדין. אבדה כבדה לעם ישראל אי"ה אכתוב עליו ב"נ רבות רק אומר כאן שכל המפעל החיוני כל כך של החייאת התלמוד הירושלמי - מכון אורות הירושלמי הכל בזכותו", ספד הרב אברהם בלס, ראש מכון אורות הירושלמי.
תלמידו אברהם בן ארוש, בוגר ישיבת תורת החיים, כתב בחשבון הטוויטר דברי הספד: "כמה זיכרונות רצים לי עכשיו בראש מהשיעור השבועי ביום שלישי והשעות לפני השיעור שהוא ישב שעות עם התלמידים. אדם שכל התורה פרוסה לפניו. אדם ענק שזכיתי להכיר. לפני שנתיים הרב גילה שיש לו סרטן ולא סיפר לאף אחד כדי לא לצער את כולם".